מרי בלייר
מרי בלייר (אנגלית: Mary Blair; 21 באוקטובר 1911 – 26 ביולי 1978) הייתה אמנית אמריקנית, המוכרת ביותר בזכות עבודתה עבור חברת וולט דיסני. בלייר יצרה עיצובים יוצאי דופן עבור הסרטים עליסה בארץ הפלאות, פיטר פן, שירת הדרום וסינדרלה. סגנונה מבוטא גם בדמויות שעוצבו לאטרקציות דיסני זה עולם קטן, אל ריו דל טיימפו, ופסיפס ענק באתר הנופש העכשווי של דיסני.
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1911 מקאלסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1978 (בגיל 66) סוקל, ארצות הברית |
| שם לידה |
Mary Browne Robinson |
| מקום לימודים |
|
| הושפעה על ידי |
פרואט קרטר, מורגן ראסל, מילארד שיטס |
| פרסים והוקרה |
אגדות דיסני (1991) פרס וינזור מקיי (1996) |
| בן או בת זוג |
לי בלייר (3 במרץ 1934–?) |
  | |
כמה מהספרים שאיירה בשנות החמישים, כדוגמת "אני יכול לעוף" של רות קראוס, מודפסים עד היום. כמו כן זכתה בתואר "אגדות דיסני", אחת הנשים הראשונות שכובדו בתואר זה, וכן לדודל לכבוד יום הולדתה המאה.
ראשית חייה עריכה
מארי בראון רובינסון נולדה במקאליסטר, אוקלהומה, עברה לטקסס ולבסוף, בגיל 7, לקליפורניה. לאחר שסיימה את אוניברסיטת סן חוזה, זכתה למלגה מ-Chouinard Art Institute. ב-1934 נישאה לאמן לי אברט בלייר, אחיו של האנימטור פרסטון בלייר.
קריירה עריכה
שני בני הזוג החלו לעסוק באנימציה והצטרפו לסטודיו של אוב אייוורקס. לי עבד גם באולפנים של הרמן-אייזינג ובהמשך הצטרף לאולפני וולט דיסני, אליהם הגיעה אשתו ב-1940. בלייר איירה עבור הסרטים דמבו הפיל המעופף, גרסה מוקדמת של היפהפייה והיחפן וגרסה שנייה של פנסטיה שהופצה רק בסוף שנות ה-90. לאחר שעזבה את האולפנים לזמן קצר ב-1941, טיילה מרי במספר מדינות בדרום אמריקה יחד וולט וליליאן דיסני, וכן אמנים נוספים, כחלק ממדיניות השכנות הטובה של פרנקלין דלאנו רוזוולט. במהלך טיולים אלו עיצבו מרי ולי את האנימציה לסרטים "סלודוס אמיגוס" ו"שלושת הקבלרוס", כשמרי נושאת בתואר של מנהלת אמנותית. לאחר מכן עבדה על הסרטים שירת הדרום ו"כה יקר ללבי". בסרטים סינדרלה (1950), עליסה בארץ הפלאות (1951) ופיטר פן (1953) זכתה לקרדיט של עיצוב צבע, וסגנונה האמנותי בלט בהם, כמו גם בכמה סרטים קצרים שיצרה באותו זמן.
עם סיום עבודתה על פיטר פן, התפטרה בלייר מדיסני והחלה לעבוד כמאיירת ומעצבת גרפית עצמאית. בתקופה זו יצרה מסעות פרסום עבור חברות כגון נביסקו, פפסודנט, מקסוול האוס ואחרים. בנוסף איירה כמה מסדרת ספרי הזהב של סיימון ושוסטר שחלקם מודפסים עד היום, וכן תפאורות עבור מופעי הפסחא וחג המולד של אולם המוזיקה רדיו סיטי. לבקשת וולט דיסני שהעריך מאוד את כשרונה, החלה בלייר לעבוד על האטרקציה זה עולם קטן. האטרקציה שבתחילה הייתה ביתן שנבנה על ידי פפסי עבור יוניצ"ף בתערוכה העולמית בניו יורק ב-1964, עברה לדיסנילנד עם סיום התערוכה. אותה אטרקציה נבנתה גם בממלכת הקסם בדיסני וורלד וכן באתרי דיסני בטוקיו, פריז והונג קונג. ב-1967 יצרה בלייר ציורי קיר עבור הטיילת של ארץ המחר. זה של מסע דרך החלל הפנימי כוסה ב-1987 עם פתיחת סטאר טורס. ציור נוסף נותר עד 1998 אז נפתח מטות הטילים לו הותאמו ציורי קיר חדשים. ב-1968 בלייר הייתה מעצבת הצבעים של הסרט "איך להצליח בעסקים מבלי לנסות באמת". ציור הקיר בן 27 המטרים שלה שהושלם ב-1971, נותר המוקד של אתר הנופש העכשווי של דיסני.
בלייר נפטרה מדימום תוך-גולגולתי ב-26 ביולי 1978.
מורשת עריכה
הגם שהאמנות אותה יצרה באופן עצמאי אינה מוכרת במיוחד, סגנונה הייחודי עודו מהווה השראה לאנימטורים ומעצבים גרפים. ב-21 באוקטובר 2011, ביום הולדתה ה-100, גוגל יצרה דודל לכבודה. הדודל הציג דיוקן בלייר כפי שהייתה מאיירת את עצמה, כשמאחוריה צורות ותבניות פשוטות האופייניות לסגנונה.
פרסים עריכה
בלייר זכתה בשנת 1991 בתואר "אגדות דיסני", וב-1996 בפרס וינזור מקיי.
ביבליוגרפיה חלקית כמאיירת עריכה
- Baby's House (written by Gelolo McHugh) (1950)
- I Can Fly (written by Ruth Krauss) (1951)
- The Golden Book of Little Verses (1953)
- The New Golden Song Book (1955)
קישורים חיצוניים עריכה
מרי בלייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- גלריית איורים של בלייר
- מרי בלייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
