מרסל כהן (בלשן)
מרסל סמואל רפאל כהן (בצרפתית: Marcel Samuel Raphaël Cohen; 6 בפברואר 1884 - 5 בנובמבר 1974) היה בלשן יהודי צרפתי, מגדולי החוקרים של השפות השמיות ובעיקר הענף האתיופי שבה.
 | |
| לידה |
6 בפברואר 1884 הרובע התשיעי של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1974 (בגיל 90) Cugand, ונדה, צרפת |
| שם לידה |
Marcel Samuel Raphaël Cohen |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | צרפת, אתיופיה |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
לגיון הכבוד |
| צאצאים |
Francis Cohen, Laurence Lentin |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפות השמיות | |
  | |
חייו עריכה
כהן נולד בפריז למשפחה יהודית, ולמד בתיכון קונדורסה (Lycée Condorcet). הוא שמע הרצאות של הבלשן אנטואן מייה (אנ') אשר גילה את כישרונו ועודד אותו לחקור את השפות השמיות. בשנים 1909-1905 למד במכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח (אנ'), שם התמחה בערבית מדוברת, וכתב תזה בנושא הדיאלקט הערבי של יהודי אלג'יריה.
בשנים 1911-1910 נסע בעזרת מלגה ממשרד החינוך לאתיופיה לערוך מחקר לשוני. בשנת 1916 מונה למרצה במכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח, ובשנת 1926 לפרופסור מן המניין. בין תלמידיו המובהקים נמנה הבלשן וולף לסלאו.
עבודות עיקריות עריכה
- 1924: Système verbal sémitique et l’expression du temps.
- 1931: Études d'éthiopien méridional.
- 1936: Traité de langue amharique.
- 1947: Essai comparatif sur le vocabulaire et la phonétique du chamito-sémitique.
- 1950: Histoire d’une langue, le français.
- 1956: Pour une sociologie du langage.
- 1959: La grande invention de l'écriture et son évolution.