ויקיפדיה

מרקו פייר וייט

מרקו פייר וייט (באנגלית: Marco Pierre White; נולד ב-11 בדצמבר 1961) הוא שף ידוען, מסעדן ואישיות טלוויזיונית בריטית, הוא היה באותה עת השף הצעיר ביותר שזכה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום באנגליה. התלמדו אצלו שפים ידועים כמו גורדון רמזי.

מרקו פייר וייט
לידה 11 בדצמבר 1961 (בן 62)
לידס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון אלרטון עריכת הנתון בוויקינתונים
www.marcopierrewhite.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנותיו הראשונות עריכה

מרקו פייר וייט היה השלישי מבין ארבעה ילדים שנולדו לאמו האיטלקייה מריה-רוזה גלינה, שהגיעה לבריטניה על-מנת ללמוד אנגלית, ושל השף פרנק וייט, שפתח עם מריה בשיחה במלון גריפין בלידס כששיחק קלפים.

לאחר שנישאו ב-1954, הם התגוררו בדיור ציבורי במזרח לידס, נולדו להם הבנים גרהאם (1955), קליב (1957, גם הוא שף) ומרקו. שש שנים אחרי-כן מריה ילדה את בנה הרביעי, קרייג סימון. יומיים אחר-כך, היא התמוטטה ונלקחה בחזרה לבית החולים האוניברסיטאי סנט ג'יימס, לידס, שם הלכה לעולמה כתוצאה משבץ מוחי בהיותה בת 38.

בתום לימודיו בבית הספר התיכון אלרטון בלידס, בלי שום הכשרה, החליט וייט ללמוד בישול. הוא החל להתלמד במטבחו של מלון סנט ג'יימס בהרוגייט, צפון יורקשייר ואחר-כך בבוקס טרי ב- Ilkley, מערב יורקשייר. הוא הגיע ללונדון בגיל 16 כשבכיסו 7.36 פאונד, חבילת ספרים ושק בגדים, הוא החל את התלמדותו הקלאסית כקומיס (טבח מתחיל) אצל אלברט רו ומישל רו ב"לה גאברוש", תקופה שהובילה את אלברט לכנותו "השפן הקטן שלי." הוא המשיך להתלמד אצל פייר קופמן ב"טאנט קלר" (מתחם שהוא כיום בבעלותו של גורדון רמזי), עבר לעבוד במטבחו של רימון בלאן ב"לה מנואר או קואה סזו" ואצל ניקו לדניס ב"שה ניקו" בפארק ליין 90. אז פתח מקום משלו "סיקס בלס" (Six Bells) בקינגס רוד עם עוזרו מאריו בטאלי.

קריירה עריכה

אחרי שהשלים את לימודיו ב-1987, פתח וייט את "הארוויס" (Harveys) בוונדסוורת' קומון (משכנה של מסעדת "שה ברוס" כיום), שם זכה בכוכב הראשון שלו במדריך מישלן כמעט מיד לאחר הפתיחה וזכה בכוכב השני ב-1988, לפני שהמשיך הלאה ונהיה שף-בעלים של מסעדת "מרקו פייר וייט" בחדר האוכל של מלון "הייד פארק" לשעבר, כיום "מנדרין אוריינטל", שם זכה בכוכב מישלן השלישי שלו ואז עבר ל"אוק רום" בלה מרידיאן פיקדילי.

בגיל 33 היה מרקו פייר וייט לשף הצעיר ביותר שזכה בשלושה כוכבי מישלן באנגליה. למרות שוייט עבד 17 שנה כדי להגשים את חלומותיו, הוא חש לבסוף, שלמרות ההישגים, ההכרה והתהילה שנפלו בחלקו, הקריירה שלו לא סיפקה אותו מספיק בחייו האישיים. לכן, ב-1999, הוא החזיר את כוכבי המישלן שלו.

שפטו אותי אנשים שידעו פחות ממני, אז מה זה באמת שווה ? נתתי למפקחי מישלן יותר מדי כבוד, והמעטתי בערך עצמי. היו לי שלוש אפשרויות: יכולתי להיות אסיר בעולמי ולהמשיך לעבוד שישה ימים בשבוע, יכולתי לחיות בשקר ולגבות סכומים גבוהים ולא להיות מאחורי הסירים, או שיכולתי להשיב את הכוכבים שלי, לבלות זמן עם הילדים שלי ולהמציא את עצמי מחדש.

פרישתו עריכה

וייט הודיע על פרישתו מהמטבח ב-1999 ובישל את ארוחתו האחרונה ב-23 בדצמבר ב"אוק רום." לאחר פרישתו הוא נהפך למסעדן. ביחד עם ג'ימי לאהוד הוא הקים את חברת "וייט סטאר ליין" (White Star Line Ltd) שבבעלותה כיום מסעדות "בלבדר" (Belvedere) ו"ל'אקסקרגו" (Belvedere) בלונדון.

וייט הוא גם הבעלים של סטקיית "דה ניו טריי אין" (The Yew Tree Inn), פאב מהמאה ה-17 ליד הייקלר בנורת' המפשייר. זה היה האתר בו צולמה רוב סדרת הטלוויזיה "Marco's Great British Feast,"שהוקרנה בערוץ ITV בקיץ 2008.

וייט משמש גם כיועץ לחברת אוניות התענוגות P&O Cruises. באפריל 2008 הושקה מסעדת היוקרה המזרח-תיכונית "דה וייט רום" (The White Room) על סיפונה של אוניית הנופש "ונטורה."

בפברואר 2009 פתח וייט את "MPW סטייק ואיילהאוס" (MPW Steak & Alehouse) ביחד עם ג'יימס רוברטסון ב "המייל המרובע" (Square Mile). וייט ורוברטסון מפעילים ביחד את "קינגס רוד סטייק האוס וגריל" (Kings Road Steakhouse & Grill) בצ'לסי (החל מ-2010). רוברטסון עבד עבור וייט בשנים 2003-1999 כמאט'ר ד'אוטל (רב-המלצרים) לפני שעזב את החברה, אבל השניים נשארו חברים.

בינואר 2010 הוא נתן זיכיון למסעדת "מרקו פייר וייט דה סוואן אין" (Marco Pierre White's the Swan Inn) באוטון שמגישה מבחר של מנות פאב קלאסיות.

וייט פרסם מספר ספרים, בכללם ספר הבישול הידוע White Heat, אוטוביוגרפיה בשם White Slave (הקרויה בגרסתה האמריקאית The Devil in the Kitchen), ו-Wild Food from Land and Sea. וייט הופיע בקדימון לסרט " לאייר קייק", 2004, בו מככבים דניאל קרייג ומייקל גמבון.

במרץ 2010, החל וייט להיות הפרזנטור של חברת ברנרד מתיוס פארמס, שמוכרת בשר תרנגול הודו.

טלוויזיה עריכה

וייט היה השף הראשי בעונות ה-3 (שודרה ב-2007) וה-4 (שודרה ב-2009) של תוכנית הריאליטי הבריטית "מטבחי הגיהנום" (Hell's Kitchen) של רשת הטלוויזיה ITV. יוצר הסדרה והמנחה שלה בעונה הראשונה היה גורדון רמזי. ספר שמלווה את התוכנית, Marco Pierre White in Hell's Kitchen, ראה אור באוגוסט 2007.

ב-2009 שודרה תוכנית המציאות The Chopping Block (הגרסה האמריקאית של תוכנית אוסטרלית בשם זהה) בכיכובו של וייט, אולם שידוריה הופסקו לאחר שלושה פרקים בגלל שזכתה למדרוג נמוך.

חייו האישיים עריכה

וייט היה נשוי שלוש פעמים. את אשתו הראשונה, אלכס מק'ארתור, הכיר כשעבדה אצל הדייג שלו. ב-1992 התחתן עם הדוגמנית הבריטית ליסה בוצ'ר, הם היו נשואים 15 שבועות בלבד.

ב-1993 וייט נכנס למערכת יחסים עם מתילדה "מתי" קונג'רו, שהייתה ברמנית ב"דה קנטין". להם נולדו שני בנים: לוצ'יאנו (1993), בן מרקו ובת מיראבל, שנולדה לאחר פרישתו של וייט. הזוג נישא בשנת 2000 והתגרש ב-2007.

ספריו (רשימה חלקית) עריכה

  • Canteen Cuisine, Ebury Press, 1997.
  • Wild Food From Land And Sea, Ebury Press, 1999.
  • The Mirabelle Cookbook, Ebury Press, 1999.
  • חום לבן, White Heat, Mitchell Beazley, 2000.
  • White Magic, Ebury Press, 2004.
  • Devil in the kitchen, Orion, 2007.
  • Marco Pierre White in Hell's Kitchen, Ebury Press, 2007.
  • Marco Pierre White's Great British Feast: Over 100 Delicious Recipes From A Great British Chef, Orion, 2008.
  • Marco Made Easy: A Three-Star Chef Makes It Simple, W&N, 2010.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרקו פייר וייט בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרקו_פייר_וייט&oldid=37424716"