מרק פטיסון

מרק פטיסון (באנגלית: Mark Pattison; נולד ב-10 באוקטובר 1813 – 30 ביולי 1884) היה סופר אנגלי וכומר בכנסיית אנגליה. הוא שירת כרקטור לינקולן קולג', אוקספורד.

מרק פטיסון

לידה	10 באוקטובר 1813
פטירה	30 ביולי 1884 (בגיל 70)
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	אוריאל קולג'
השקפה דתית	אנגליקניזם
בן או בת זוג	Emilia, Lady Dilke

חייו

הוא היה בנו של מרק ג'יימס פטיסון, רקטור האקסוול (Hauxwell), יורקשייר, שהעניק לו חינוך פרטי. אחותו הייתה דורותי וינדלואו פטיסון ("האחות דורה"). ב-1832 הוא נרשם ללימודים גבוהים בקולג' אוריאל, אוקספורד, שם הוא קיבל את התואר הראשון שלו ב-1836 במקום שני בכיתה. לאחר מספר ניסיונות להתקבל לאחווה הוא נבחר ב-1839 לאחוות יורקשיר בלינקולן, קולג' אנטי-פוסביט (Puseyite). פטיסון היה בזמן זה בפוסביט והושפע רבות מג'והן הנרי ניומן, שאצלו עבד, וסייע לו בתרגום הספר Catena Aurea של תומאס אקווינס וכתב ב-British Critic וב-Christian Remembrancer.

הוא הוסמך ככומר ב-1843 ובאותה שנה הוא החל ללמד בקולג' לינקולן, שם רכש מהר מאוד שם של מורה מצוין, מלהיב וחביב לתלמידיו. הנהלת הקולג' הייתה למעשה בידיו, ושמו כמלומד עלה ופרח באוניברסיטה. ב-1851 התפנתה משרת הרקטור של הקולג', והיה נדמה בוודאות שפטיסון ייבחר לתפקיד, אולם הוא נכשל בכך. הוא התאכזב מכך מאוד ובריאותו נפגעה מכך. ב-1855 הוא התפטר מהוראה, נסע לגרמניה על מנת לחקור את מערכת החינוך המקומית, והחל במחקריו על חייהם של איזק קזובון ושל יוזף יוסטוס סקליגר, בהם עסק לשארית חייו.

ב-1861 הוא נבחר לבסוף לרקטור לינקולן, ובאותה שנה נשא לאישה את אמילי פרנסיס סטרונג (שכונתה אחרי כן ליידי דילקה Lady Dilke). כרקטור הוא כתב סקירות ספרותיות רבות והתעניין במיוחד במדעי החברה, אפילו ישב בראש ועדה בנושא בקונגרס ב-1876. אולם, הוא נמנע מהשגרה של מנהלת האוניברסיטה וסירב להיות סגן הנשיא. אולם בעוד שהוא חי חיי למדנות, הוא אהב מאוד חברה, בעיקר חברת נשים. הוא הלך לעולמו בהרופייט (Harrogate), יורקשייר.

הביוגרפיה של איזק קזובון שכתב ראתה אור ב-1875; הוא גם כתב על ג'ון מילטון בסדרת "English Men of Letters" של Macmillan' ב-1879. הספרות והתאולוגיה של המאה ה-18 הייתה נושא מחקר אהוב עליו, למשל כתב ב-1860 את 'Tendencies of Religious Thought in England, 1688-1750' לספר Essays and Reviews שהיה בזמנו מפורסם; ספר אחר שלו על התקופה היה מהדורה שלו של Essay on Man של אלכסנדר פופ משנת 1869. ספרו, Sermons and Collected Essays, אותו ערך הנרי נטלשיפ (Henry Nettleship) יצא לאור אחרי מותו ( 1889), כך גם זכרונותיו (1885), אוטוביוגרפיה שטבועה במלנכוליה ובמרירות. הוא מעולם לא זכה להשלים את Life of Scaliger, עליו עבד.

ביבליוגרפיה

• H.S. Jones, Intellect and Character in Victorian England: Mark Pattison and the Invention of the Don (Cambridge: C.U.P., 2007)[1]

קישורים חיצוניים

• Philosophy at (Oxford, (from Mind Vol. 1, No. 1 January 1876.
• כתבי מרק פטיסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

• הערך מבוסס על ערך במהדורה האחד עשר של האנציקלופדיה בריטניקה, שהיא כיום דומיין ברשות הציבור