משבר אג'ריה (2004)

משבר אג'ריה של שנת 2004 הוא משבר פוליטי בין גאורגיה לבין הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה, בראשות אסלן אבשידזה, שסירב לציית לשלטון המרכזי בטביליסי, לאחר הדחתו של אדוארד שוורדנדזה, במהלך מהפכת הוורדים, בנובמבר 2003.

המשבר עמד להתפתח לעימות צבאי כאשר שני הצדדים העבירו כוחות צבאיים לגבול המשותף ביניהם. אולם הממשלה שנתכוננה בגאורגיה לאחר הפיכת הוורדים בראשות מיכאיל סאקשווילי, הצליחה למנוע שפיכות דמים, ובעזרת האופוזיציה באג'ריה הצליחה להשיב את ריבונותה על המחוז. במאי 2004 אולץ אבשידזה לצאת לגלות.

מתיחות עריכה

המנהיג האג'רי, אסלן אבשידזה, שהתנגד נחרצות למהפכת הוורדים, הכריז על מצב חירום במחוז מיד לאחר הדחתו של שוורדנדזה, ב-23 בנובמבר 2003. בעקבות משא ומתן עם השלטון המרכזי בטביליסי, בוטל זמנית, ב-3 בינואר 2004, מצב החירום, יממה לפני יום הבחירות לנשיאות גאורגיה. חידוש מצב החירום, ב-7 בינואר של אותה שנה לווה בהפגנות של האופוזיציה באג'ריה. ב-19 בינואר התנגשו המפגינים והשוטרים בכפר גוניו, כתוצאה מכך נפגעו רבים מהמפגינים, שתבעו כי אסלן אבשידזה יתפטר. בעקבות ביקורו של אבשידזה במוסקבה, הצהיר, ב-20 בינואר, שר החוץ הרוסי על תמיכה במדיניותו של אבשידזה וגינה את המפגינים. בסוף ינואר, נפגשו שלטונות טביליסי, בכללם ממלאת מקום נשיא גאורגיה נינו בורג'נדזה ומיכאיל סאקשווילי עם אבשידזה בבתומי.

ב-20 בפברואר פשטו השוטרים האג'רים על משרדי תנועות האופוזיציה שערכו עצרת מחאה בבתומי. התנגשויות בין תומכי אבשידזה למתנגדיו התרחשו גם בכובולתי. המהומות חפפו לביקורו של מזכ"ל מועצת אירופה, וולטר שווימר בבתומי, שערך שיחות עם אבשידזה. הנשיא סאקשווילי תבע מהמנהיגות האג'רית לבטל את משרד הביטחון של הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה, שהיה הנשק העיקרי של אבשידזה לדיכוי.

גשר צ'ולוכי עריכה

ב-14 במרץ החריף המצב באג'ריה כאשר השלטונות הגאורגים ניצלו את שהותו של אבשידזה במוסקבה, ופנתה לאג'ריה לערוך מערכה לבחירות פרלמנטריות שתוכננו ל-28 במרץ. אולם קבוצות חמושות, פרו-אבשידזה, חסמו את הגבול המנהלתי, בין גאורגיה גופא לאג'ריה בנהר הצ'ולוכי ומנעו מסאקשווילי ונציגי שלטון אחרים מלבקר באג'ריה. האג'רים טענו כי סאקשווילי מתכוון להשתלט על המחוז בכוח.

בתגובה פתח השלטון המרכזי בטביליסי בעיצומים כלכליים חלקיים כנגד אג'ריה, במטרה "לרוקן את המשאבים של המשטר האג'רי". המתיחות בין טביליסי לבתומי נוטרלה כאשר ב-16 במרץ, נפגשו סאקשווילי ואבשידזה וחתמו על עסקה שביטלה את העיצומים הכלכליים על אג'ריה. הסכם כלל: פרוק-נשק של הכוחות הפרלמנטריים של אג'ריה, שחרור אסירים פוליטיים, פיקוח משותף על המיסים, נמל בתומי ומתן תנאים לעריכת בחירות חופשיות באג'ריה. אף על פי כן, סירב אבשידזה לפרק באפריל את צבאו מנשקו. ב-19 באפריל-‏21 באפריל הודיעו רשמית, מפקדי הבסיס הצבאי בבתומי, רומן דומבאדזה ומוראד צינצאדזה, על כי לא יצייתו לפקודת השלטונות המרכזיים. ב-24 באפריל, אישר בית המחוקקים האג'רי, את הצעתו של אבשידזה להטיל עוצר על המחוז. מכל מקום, החלו, חיילי יחידת העילית למשימות מיוחדות של אבשידזה, לעזוב את המחוז ולהצהיר על נאמנותן לשלטון המרכזי בטביליסי. הצטרפו אליהם גם מספר פקידים רשמיים של אג'ריה.

ב-30 באפריל, ערכה האופוזיציה המקומית, סדרת הפגנות בבתומי שפוזרו בברוטליות.

 
אחד מהגשרים שפוצץ על נהר הצ'ולוכי. הגשר החדש שנבנה תחתיו נקרא על שמו של זוראב ז'ווניה

בסוף אפריל, ערכה גאורגיה תרגיל צבאי, הגדול מסוגו מאז קיומה של המדינה, בשטח האימונים בקוּלֶווי, שבקרבת העיר פותי לחוף הים השחור. משחק המלחה רחב ההיקף, במרחק 30 ק"מ מהגבול עם אג'ריה, היה מפגן כוח. בתגובה פוצצו שני הגשרים המחברים את אג'ריה עם יתר גאורגיה על נהר הצ'ולוכי על ידי כוחות אבשידזה כדי למנוע פלישה לאג'ריה, שתוכנן לכאורה על ידי הממשל בטביליסי. ב-3 במאי, גינתה מחלקת המדינה של ארצות הברית את מעשיו של אבשידזה והאשימה אותו ב"ניסיון לעורר משבר צבאי".

המהפכה האג'רית עריכה

ב-4 במאי הותקפה עצרת גדולה של האופוזיציה בבתומי על ידי כוחות הביטחון. מההתקפה נפגעו, על פי הדיווח, עשרות מפגינים. הפגנת האלימות מצד כוחות הביטחון הייתה זרז להפגנות גדולות יותר עוד באותו יום. עשרות אלפי מפגינים מכל רחבי אג'ריה הגיעו לבתומי והצטרפו לתביעה להתפטרות אבשידזה. ב-5 במאי חצו ראש ממשלת גאורגיה, זוראב ז'ווניה, ושר הפנים של גאורגיה, גיאורגי ברמידזה, את נהר הצ'ולוכי וערכו שיחות שר הפנים האג'רי, ג'מאל גוגיטידזה. השר האג'רי הסכים להסיג את כוחותיו וקבוצות חצי-צבאיות מהגבול הגאורגי-אג'רי בתנאי שביטחונו יובטח. מעמדו של אבשידזה התרופף כאשר מפגינים מקומיים השתלטו על החלק המרכזי של בתומי וכוחות מיוחדים של גאורגיה חדרו למחוז והתחילו לפרוק מיליטנטים פרו-אבשידזה מנשקם. מאוחר יותר באותו יום, הגיע לבירת אג'ריה, מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, איגור איוונוב, וערך שיחות שנמשכו במשך כל אותו לילה. בסופו של דבר החליט אבשידזה להתפטר ועזב למוסקבה.

”אסלן נמלט, אג'ריה חופשייה” הכריז סאקשווילי בשחר יום גיאורגי הקדוש שחל ב-6 במאי, וברך את הגאורגים ב”המהפכה השקטה השנייה” לדבריו. לאחר עזיבתו של אבשידזה הגיע סאקשווילי לאג'ריה ופגש אג'רים חוגגים בבתומי. ב-7 במאי הוחל צו נשיאותי ישיר באג'ריה והוקמה מועצה זמנית של 20 חברים שתעמוד בראש הרפובליקה האוטונומית, שהתקיימה עד לבחירות החדשות במחוז. לבאן וארשלומידזה (ლევან ვარშალომიძე) מונה לראש המועצה. אף על פי שרשמית מעמדה של אג'ריה הוא רפובליקה אוטונומית, בפועל הפכה אג'ריה תחת שליטה מלאה של השלטון המרכזי בטביליסי. החוק או הצו הנשיאותי החדש נתן זכות לנשיא להטיל וטו על המועצה הנבחרת או על ראשה, מספר השרים השייכים לאוטונומיה של אג'ריה הוקטן לחמישה ומשרד הביטחון של אג'ריה בוטל.

ב-20 ביוני 2004, נערכו בחירות פרלמנטריות אזוריות באג'ריה, בהם זכתה מפלגת "אג'ריה המנצחת" שנתמכה על ידי סאקשווילי. המפלגה זכתה ב-28 מושבים מתוך 30 מושבים בגוף המחוקק המקומי. שני המושבים הנותרים נתפסו על ידי שני בני ברית קודמים של סאקשווילי, חברי המפלגה הרפובליקנית, שהעלו טענות לזיוף תוצאות הבחירות. הם טענו כי זכו בלפחות 15% מהקולות. ב-20 ביולי אושר לבאן וארשלומידזה, ראש המועצה הזמנית של אג'ריה, לראש ממשלת הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה.

מקורות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה