משה פלדנקרייז

משה פנחס פֶלְדֶנְקְרַיְיז (Feldenkrais;‏ 6 במאי 1904 – 1 ביולי 1984) היה ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז. לפני שנות ה-50 שימש כמורה לג'ודו וג'ו ג'וטסו וכתב ספרים בתחום וכן עסק במחקר כפיזיקאי.

משה פלדנקרייז
משה פנחס פלדנקרייז

לידה	6 במאי 1904 סלאוויטא, Zaslavsky Uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	1 ביולי 1984 (בגיל 80) יפו, ישראל
מדינה	האימפריה הרוסית, הממלכה המאוחדת, צרפת, פלשתינה (א"י), ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
השכלה	הפקולטה למדעים של פריז בית הספר המיוחד לעבודות צבוריות
מעסיק	אוניברסיטת סן פרנסיסקו, קולג' המפשייר

משה פלדנקרייז מתוך ספרו, "ג'יו ג'יטסו והגנה עצמית", 1931

קורות חייו

תחילת דרכו

פלדנקרייז נולד כבן הבכור לשיינדל ואברהם לייב בעיירה סלאוויטא שבמערב אוקראינה, בזמנו חלק מן האימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי באוקראינה. משפחתו היא מצאצאי הרב פנחס שפירא מקוריץ מייסדי דפוס סלאוויטא הנודע. אביו הוסמך לרבנות, אך עסק במסחר בעץ. בביתו קיבל חינוך ציוני ולמד מעט עברית. בילדותו עברו הוריו לעיירה קורץ, ובשנת 1912 עקרו לברנוביץ' (כיום בבלארוס), ובה סיים שנתיים בתיכון.

בשנת 1918, בגיל 14, עזב את משפחתו והצטרף ל"קבוצת ברנוביץ", שהייתה גרעין של נערים שעלו לארץ ישראל. עם הגעת הקבוצה לארץ ישראל התיישבו בגבול יפו-תל אביב ועסקו בבניין. במשך שנים אחדות עבד כחלוץ בעבודות כפיים. רק לקראת גיל 20, כאשר הצליח ללמוד עברית, החל בלימודים אקסטרניים בגימנסיה הרצליה ובגיל 23 סיים את בחינות הבגרות בהצלחה. בין השנים 1925–1930 עבד במחלקת חישובים גאודטיים של מחלקת המדידות הממשלתית המנדטורית. בין היתר עבד על קשירת רשת הבקרה הארץ ישראלית לרשת הבקרה בסוריה ולבנון. באותן השנים התחיל להתעניין באמנויות הלחימה ובהגנה עצמית, ופרסם את ספרו הראשון "ג'ו ג'וטסו והגנה עצמית", שהופץ בקרב חברי ההגנה. ספר נוסף אותו תרגם והוסיף לו פרק אחרון היה "האוטוסוגסטיה לפי שיטת אמיל קוּאֶה". פלדנקרייז היה שחקן כדורגל מחונן, אולם נפצע קשה באחד המשחקים בשנת 1929 ורק בגלל התנגדותו הנחרצת לא נקטעה רגלו. לאחר תקופת החלמה ממושכת שב לאיתנו.

פעילותו בפריז ואנגליה

לאחר שבמשך כשנתיים חסך כסף ללימודים גבוהים, יצא בשנת 1930 לפריז במטרה ללמוד רפואה. כיוון שלימודי הרפואה היו יקרים מדי לחסכונותיו, החליט להתחיל בלימודים בבית הספר המיוחד לעבודות ציבוריות בפריז. כדי לממן את לימודיו, פנה למנהל בית הספר וקיבל אישור להקים מועדון לג'ו ג'וטסו עבור הסטודנטים.

בשנת 1933 פגש את פרופסור ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו המודרני, שקרא את ספרו על הג'ו ג'וטסו. לאחר פגישתם החל פלדנקרייז ללמוד ג'ודו אצל הפרופסור והחל ללמד גם ג'ודו במועדון הספורט שהקים (שהיה אחד המועדונים הראשונים במערב מסוג זה).

באותה שנה סיים את לימודיו בתואר מהנדס במכניקה ובחשמל והחל בלימודים לתואר הדוקטור למדעים בהנדסה ובפיזיקה יישומית בסורבון. בין מוריו הייתה הפיזיקאית הנודעת מארי קירי. במקביל עבד כעוזר מחקר של כימאי הגרעין וחתן פרס נובל פרדריק ז'וליו-קירי במכון קירי.

בשנת 1935 הוציא מהדורה מחודשת בצרפתית לספרו על ג'ו ג'וטסו וב-1936 קיבל חגורה שחורה בג'ודו. בשנת 1938 קיבל את ה"דאן 2" (חגורה שחורה ברמה שנייה) והיה היהודי הראשון שזכה בתואר זה.

באותה שנה נישא ליונה רובינשטיין, סטודנטית ארצישראלית לרפואה, אולם השניים התגרשו לאחר שלוש שנים ללא ילדים. בשנים 1939 ו-1940 עסק במחקר בתחומי המגנטיות והאולטרסאונד.

בשנת 1940, לפני כיבוש פריז על ידי הגרמנים, ברח פלדנקרייז לבריטניה. עד שנת 1946 הוא שימש כקצין מדע במיניסטריון הצי הבריטי ועבד בתחום הסונאר וזיהוי צוללות. כמו כן, לימד את המשרתים איתו הגנה עצמית. בסיפונים החלקים של הצוללות התעוררה פציעת הברך שלו והתגלה אצלו (קרע ב?)מיניסקוס^{[דרושה הבהרה]}. הוא פנה לייעוץ אצל מומחה בתחום בגלאזגו והלה טען שהוא חייב לעבור ניתוח מיידי, כי אם לא כן יהפכו הכאבים בלתי-נסבלים בתוך כמה שבועות. רמת הניתוחים באותה תקופה הייתה נמוכה עד כי ניתוח בברך היה משאיר אותו נכה. מצבו עודד אותו להתחיל לסקור טכניקות לריפוי עצמי והוא הצליח לרפא את עצמו בלא צורך בניתוח.

אחרי שעזב את המיניסטריון, פלדנקרייז חי ועבד במגזר הפרטי בלונדון. הריפוי העצמי איפשר לו להמשיך ולהתאמן בג'ודו. במסגרת מעמדו בוועדת הג'ודו העולמית התחיל ללמוד את הג'ודו בצורה מדעית בשילוב עם הידע שצבר. בשנת 1949 הוציא לאור את ספרו הראשון "Body and Mature Behavior" העוסק בשיטת הריפוי שפיתח. באותה התקופה הוא למד את שיטת אלכסנדר, שיטת בייטס לשיפור הראייה וגם את השיטה הרוחנית, הדרך הרביעית.

פעילותו בישראל

בשנת 1951 חזר לישראל לאחר שראש חיל המדע (חמ"ד) דאז, פרופסור אפרים קציר, הצליח לשכנעו להצטרף ליחידה. פלדנקרייז עבד כשנתיים במפעל ביטחוני באזור חיפה, ראשית בפיתוח טילים, אולם תוך זמן קצר עסק בעיקר בשיטת ההתעמלות שפיתח. בשנת 1952 פרסם את ספרו האחרון בתחום הג'ודו. ב-1954 השתקע בתל אביב, שם גרו גם אמו ואחיו ושם התחיל ללמד את שיטתו בסטודיו לריקוד של דבורה ברטונוב. בסביבות שנת 1955 החל ללמד בשיטת "מודעות באמצעות תנועה" בסטודיו משלו במרתף רחוב אלכסנדר ינאי. בדירת אמו הדריך תלמידים באמצעות מגע ידיו בשיטת "אינטגרציה תפקודית".

שיטת פלדנקרייז

ערך מורחב – שיטת פלדנקרייז

פלדנקרייז סבר שעם לידת האדם תנועתו הטבעית נכונה, אולם עם השנים מסגלים להם בני האדם לעיתים הרגלי תנועה שגויים ואף מזיקים. מצב זה ניתן לתיקון באופן מתון והדרגתי על ידי פיתוח המודעות לגוף. פיתוח המודעות נעשה בשלושה שלבים. התרגול נעשה במאמץ מינימלי ותוך שמירה על נשימה נכונה. כאשר האדם כבר שולט במודע בתנועתו הוא משפר את מצבו הבריאותי ומגיע לאיזון בין הנפש לגוף. ניתן ליישם את שיטתו ב-2 גישות שונות:

• בעבודה אישית בין המורה לתלמיד, במגע ידיים בעיקר. גישה זו נקראת "אינטגרציה תפקודית".
• בלימוד קבוצתי שבו המורה מסביר ומדגים. גישה זו נקראת "מודעות באמצעות תנועה".

בתקופה שעבד בחמ"ד הכיר והתיידד עם אהרן קציר, שמאוד התלהב משיטתו והמליץ עליה לדוד בן-גוריון. במשך כשנה העניק פלדנקרייז שיעורים יומיים בשיטתו בביתו של בן-גוריון, שסבל אז מכאבי גב כרוניים. בסתיו 1957 יצא בן-גוריון מלווה בצלם העיתונות פאול גולדמן ושומרי ראש לחוף הים בהרצליה והדגים לכולם שבעקבות הדרכתו של פלדנקרייז הוא מסוגל לעמוד על הראש.

הצלחתו בטיפול בבן-גוריון פרסמה את שיטתו בישראל ומחוצה לה והביאה לו מטופלים רבים נוספים בישראל ומחוצה לה, עליהם נמנו גם עמוס חכם, לוי אשכול, משה דיין, יצחק בן-צבי, נחום גולדמן, יהודי מנוחין ומרגרט מיד. מסוף שנות ה-50 החל להציג את שיטתו ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

עקב מספר התלמידים הגדל החליט פלדנקרייז, בשנים 1969–1971, להכשיר קבוצה של 13 תלמידים שבחר כדי שישמשו מאוחר יותר כמורים לשיטתו. הקבוצה למדה בסטודיו ברחוב נחמני בתל אביב, שאותו הפך שנה קודם לכן למכון הקבע ללימודי שיטת האינטגרציה התפקודית. בשנים 1975–1978 הכשיר בקולג' בסן פרנסיסקו את קבוצת המורים הראשונה מחוץ לישראל. הקבוצה מנתה 65 סטודנטים והקורס נערך במסגרת המכון לפסיכולוגיה הומניסטית.

בשנת 1980 החל בהכשרת קבוצת מורים שנייה בת 235 סטודנטים בקולג' בעיר אמהרסט שבמסצ'וסטס. את הדרכת הקורס סיימו מדריכים מישראל כיוון שפלדנקרייז סבל מקריש דם במוח שבגללו עבר טיפול ארוך בשווייץ ובסופו פרש מהוראת שיטתו בשנת 1981.

משה פנחס פלדנקרייז נפטר בתל אביב ממחלה ב־1 ביולי 1984, כאשר אחיו ברוך ותלמידיו לצידו. הוא נטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

לאחר מותו

לוחית זיכרון בבית בו התגורר משה פלדנקרייז בתל אביב

פלדנקרייז הקפיד להקליט את שיעוריו וכ-600 ההקלטות שהכין משמשות עד היום להדרכה ולתיעוד. הפדרציה הבינלאומית של פלדנקרייז הוקמה בארצות הברית בשנת 1990. בשנת 2004 נערכו במרכזים השונים בעולם אירועים לכבוד 100 שנים להולדתו של פלדנקרייז. בשנת 2011 נמנו כ-6,000 מורים לשיטתו בכל רחבי תבל, ומרכזי פלדנקרייז קיימים במספר מדינות באירופה, ביפן, באוסטרליה, בארגנטינה ובמקסיקו.

עיריית תל אביב תלתה לזכרו שלט הנצחה על הבית בו התגורר ברחוב פרוג מספר 27.

מכתבי משה פלדנקרייז בעברית

• Jiu-Jitsu והגנה עצמית, הוצאת "תועלת", תל אביב תרצ"א
• אוטוסוגסטיה, הוצאת "בינה", 1929
• פרקים בשיטתי, תל אביב :אל"ף, 1964
• שכלול היכולת - הלכה ומעשה, הוצאת אל"ף, 1967
• ג'ודו - אמנות ההגנה ותקיפה, הוצאת אל"ף, 1967
• מקרה נורה, הוצאת אל"ף, 1978
• הנסתר שבגלוי: מעיקרי "שיטת פלדנקרייז", הוצאת אל"ף, 1983
• העוצמה האישית, 1986
• חלוצי המודעות העצמית באמצעות התנסות בתנועה. שלוש מסות, נתניה: הוצאת ספרים עמנואל גיל: מכון וינגייט, 1990
• הגוף והתנהגות בוגרת :מחקר על אודות חרדה, מין, כוח המשיכה ולמידה, מכון פלדנקרייז, 1994. (תרגם מאנגלית: יוחנן שחר)

כתביו בשפות זרות

• Jiu-jitsu. Paris: Étienne Chiron (1934).
• Manuel pratique du Jiu-jitsu: la défense du faible contre l'agresseur. Paris: Étienne Chiron (1939).
• Judo. London: Frederick Warne; En français: ABC du Judo. Paris: Étienne Chiron (1941).
• Body and Mature Behaviour. New-York: International Universities. (1949).
• Higher Judo. London: Frederick Warne (1952)
• Awareness Through Movement. New-York: Harper and Row.(1967).
• The Master Moves. Cupertino, CA: Meta Publications. (1984).
• The Potent Self. San Francisco: Harper and Row. (1985).

ראו גם

• פלדנקרייז
• טאי צ'י
• רפואה אלטרנטיבית

לקריאה נוספת

• משה כהןֹ-גיל, הישראלים שביקשו לרפא את העולם, הוצאת כתר, 2013.
• Christian Buckard: Moshé Feldenkrais. Der Mensch hinter der Methode. Berlin Verlag, Berlin 2015, ISBN 978-3-8270-1238-8.

קישורים חיצוניים

• פרטים על משה פלדנקרייז בארכיון ולנטינה ארכיפובה-גרוסמן, בספרייה הלאומית
• מידע על משה פלדנקרייז בקטלוג הספרייה הלאומית
• אביבה לורי, האיש שלימד את בן-גוריון לעמוד על הראש, באתר הארץ, 9 ביוני 2004
• ענת מסינג, האיש והשיטה: משה פלדנקרייז, באתר nrg‏, 1 ביולי 2004
• אלי גיא, סקירת ספרי משה פלדנקרייז א. בעברית
• נטלי שוחט, שיטת פלדנקרייז: ממשה עד משה (וגם דוד). עיתון מגפון, 28 יוני 2013
• זאב גלילי, משה פלדנקרייז העמיד את בן-גוריון על הראש, 31 באוגוסט 2007
• משה כהן-גיל, פלדנקרייז: האיש שהעמיד את בן גוריון על הראש, באתר ynet, 28 בפברואר 2014
• משה פלדנקרייז (1904-1984), דף שער בספרייה הלאומית