משחקי מלחמה (סרט)

משחקי מלחמה
War Games
	כרזת הסרט
בימוי	ג'ון בדהאם
הופק בידי	הרולד שניידר
תסריט	לורנס לסקר, וולטר פארקס
עריכה	טום רולף
שחקנים ראשיים	מתיו ברודריק; אלי שידי; ג'ון ווד
מוזיקה	ארתור בי רובינשטיין
צילום	ויליאם אי פראקר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	יונייטד ארטיסטס, מטרו גולדווין מאייר
חברה מפיצה	MGM
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	3 ביוני 1983 (ארצות הברית)
משך הקרנה	114 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מותחן, סרט דרמה
תקציב	$12,000,000
הכנסות באתר מוג'ו	wargames
סרט הבא	משחקי מלחמה 2
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

משחקי מלחמה (באנגלית: WarGames) הוא סרט מתח משנת 1983 בבימויו של ג'ון בדהם, לפי תסריט מאת לורנס לסקר ווולטר פרקס ובכיכובו של מתיו ברודריק.

הסרט גרף הכנסות נאות בקופות, שנאמדו ב-74 מיליון דולר בחמשת החודשים הראשונים להקרנתו בארצות הברית, לעומת עלויות ההפקה שעמדו על 12 מיליון דולר. עלות ההפקה של תפאורת הרקע של הסרט, המתארת את פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD) הגיעה לכמיליון דולר. הייתה זו העלות הגבוהה ביותר לתפאורת רקע בתולדות הקולנוע האמריקאי עד אותה העת.^[1]

תקציר עלילה עריכה

בסצנת הפתיחה של הסרט מתואר בסיס טילים גרעיניים של צבא ארצות הברית, המקבל הוראה לשגר את הטילים כמענה למתקפה גרעינית. אחד החיילים האמורים לשגר את הטילים מסרב לבצע את הפקודה, האמורה לגרום למותם של מיליוני אנשים.

לאחר מכן עובר הסרט אל דייוויד לייטמן (מתיו ברודריק), שהוא האקר בגיל הנעורים, העושה שימוש במחשב אישי ובמודם על-מנת לפרוץ למערכות מידע המחוברות לרשת הטלפוניה הציבורית. בין היתר, הוא פורץ למחשב בית-הספר התיכון שבו הוא לומד, ומשפר את הציונים שלו ושל חברתו. לאחר שראה, בכתב-עת לענייני מחשבים, פרסומת לחברה חדשה המייצרת משחקי מחשב, הוא מקדיש מאמצים על-מנת לאתר את רשת-המחשבים שלהם, ומפעיל את המחשב שלו כך שיחייג כל מספר בסאניוויל שבקליפורניה, על מנת לאתר את המערכת של חברת המשחקים. בצפותו בתוצאות מאמצי האיתור הראשוניים, הוא מגלה מערכת שמעוררת בו עניין. הוא מפעיל את המערכת מרחוק, ומוצא רשימה של מה שנראה לו כ"משחקים". אך משחקי המחשב אינם נושאים שמות טיפוסיים כי אם שמות מוזרים כגון "לוחמה כימית וביולוגית" ו"מלחמה תרמו-גרעינית עולמית". ניסיונותיו להעמיק חדירתו לרשת כושלים.

משכך, הוא פונה להוועץ בשניים מחבריו, האקרים גם הם, ומציג בפניהם תדפיס של פרוט פעולותיו. חבריו מייעצים לו לאתר את ה"דלת האחורית" (Backdoor) של הרשת, דלת המוגנת באמצעות סיסמה, ואחד מהם מציע להשתמש במילה פלקן (Falken), המהווה את רישא שם המשחק הראשון שנגלה בפניו ברשימה ("Falken's Maze" - "המבוך של פלקן"). לייטמן שועה לעצתם ומגלה שפלקן היה חוקר בינה מלאכותית. בעקבות זאת, הוא נרתם למלאכת איסוף כל פיסת המידע על אודות חייו של פלקן.

לאחר שהוא מנסה לפרוץ בשנית את המערכת על ידי הזנת אירועים מחייו של פלקן, הוא מגלה שהקוד הנכון הוא שם בנו של פלקן, ג'ושוע. משפרץ למערכת, בוחר לייטמן לשחק במשחק שנקרא "מלחמה תרמו-גרעינית עולמית", ובוחר בלאס וגאס ובסיאטל, שבה הוא מתגורר, כמטרות הראשונות לתקיפה. מבלי שידע, המערכת שנגדה הוא משחק היא למעשה מערכת ממוחשבת בעלת אינטליגנציה מלאכותית בשם WOPR הנמצאת במפקדת NORAD, מערכת שתוכננה ונבנתה על ידי פלקן. מערכת זו נוצרה במקור כדי לערוך סימולציות מלחמה, ולאחר מכן ניתנה לה השליטה על מערכת הטילים הגרעיניים הבין-יבשתיים של ארצות הברית, משום שתרגולות-פתע, מהסוג שתואר בפיסקת הפתיחה, הראו ש-22 אחוז מהצוותים שהיו ממונים על מערכות אלו נכשלו במשימתם ולא שיגרו את הטילים לכשנצטוו לכך. הממשלה החליטה אפוא לוותר על שירותיו של "הגורם האנושי" ולהעביר את הפעלת הטילים למערכת הממוחשבת.

פעולתיו של לייטמן יוצרות ב-NORAD את הרושם שעומדת להתחולל מתקפת טילים רוסית. הם מצליחים לזהות שזו טעות, אך אינם שמים לב ש-WOPR ממשיך ב"משחק" ומתכונן ליזום מתקפה אמיתית נגד ברית המועצות. רמת הכוננות הביטחונית בארצות הברית עולה בהדרגה, כאשר המחשב מתעתע בכולם וגורם לקציני הצבא לראות על המסכים צוללות ומטוסים של הצבא האדום שאינם בנמצא כלל.

לייטמן מאותר על ידי ה-FBI ונלקח לאתר סודי לחקירה. הוא מצליח להימלט, ומגיע לבית מגוריו של פלקן באורגון. פלקן פרש לגמלאות לאחר מות בנו הצעיר ובגלל הדברים שעשה ביים הFBI את מותו והוא חי תחת שם בדוי. לייטמן וחברתו ג'ניפר משכנעים את פלקן הציני והדיכאוני כי השמדה גרעינית היא דבר נורא, וכי עליו לסייע להם לעצור את המלחמה. כשהם מגיעים למטה NORAD בבונקר הגרעיני בהר שאיין, מסתבר להם כי המחשב השתלט על מערכת הטילים של ארצות הברית, ובכוונתו להנחית מכת מנע גרעינית על מנת "לנצח במלחמה".

בעזרתו של יוצר המכונה, פרופ' פלקן, מצליח לייטמן ללמד את המחשב על חוסר ההצלחה שבמלחמה גרעינית ובכך למנוע שואה גרעינית. הוא גורם למחשב להריץ אינספור משחקים של איקס עיגול כנגד עצמו ולנסות לנצח. משלא הצליח המחשב לנצח הוא מתחיל להריץ תרחישים של מלחמה גרעינית כדי למצוא דרך בה יהיה מנצח במלחמה שכזו. גם שם המחשב אינו מצליח לנצח. המחשב מבין כי ישנו מצב שבו לא ניתן לנצח במשחק ופולט פלט שאומר "המהלך היחיד שיוביל לניצחון הוא לא לשחק". המחשב "פורש" אם-כן מהמשחק ומבטל את שיגור הטילים, באמרו כי הוא מעדיף "משחק נאה של שח מט".

הקשרים תרבותיים והיסטוריים עריכה

על אף שהסרט שווק כ"סרט נעורים", וכיכבו בו ברודריק, בעל המראה הנערי, ששיחק עד אז בתיאטרון ובקולנוע את דמות הנער בקומדיות של ניל סיימון כ"יומן חוף ברייטון", ושידי, שסומנה על ידי הוליווד ככוכבת סרטי נעורים, והופיעה בתחילת שנות השמונים בסדרת סרטי התבגרות בנוסח "מועדון ארוחת הבוקר", שיקף הסרט מספר נושאים חברתיים ופוליטיים המאפיינים את התקופה שבה נוצר.

שנת יציאתו של הסרט אל המסכים, 1983, היא שנת התרחשותם של מספר תהליכים היסטוריים וטכנולוגיים המהווים את הרקע לסרט. עלייתו לשלטון של רונלד רייגן סימנה הסלמה במלחמה הקרה (תמונה שלו אפילו מופיעה באחד מהקטעים שבסרט). הרטוריקה של רייגן התייחסה לברית המועצות כ"אימפריית הרשע", והחשש העולמי מפני מלחמה גרעינית כוללת התבטא ביצירות קולנועיות וטלוויזיוניות באותה התקופה, כסרט הטלוויזיה "היום שאחרי (אנ')", בכיכובם של ג'ייסון רוברדס וסטיבן גוטנברג, שתיאר את חייה של עיירה כל אמריקנית לאחר מלחמה גרעינית. חדירתו של המחשב האישי לבתים פרטיים רבים הייתה התפתחות טכנולוגית חדשה יחסית, והדמות שאותה משחק ברודריק היוותה אב טיפוס לדמות שהפכה לקלישה קולנועית, היא דמותו של חנון המחשבים בן העשרה, דמות המופיעה מאז בסרטים רבים, כדוגמת מת לחיות 4, או באופן רציני יותר בדמותו של ניאו בתחילת סדרת המטריקס. הסיפור עצמו, על התפתחות טכנולוגית שיצאה משליטה, הוא חזרה על סיפור "פרנקנשטיין", והגרסה המסוימת של אובדן השליטה במחשב על, נראתה כבר על המסכים בסרטיו של סטנלי קיובריק, 2001: אודיסיאה בחלל ודוקטור סטריינג'לאב, שם אירעה התפתחות עלילתית דומה בה גורם המחשב למלחמה גרעינית.

שחקנים עריכה

מתיו ברודריק – דייוויד לייטמן
דבני קולמן – ד"ר ג'ון מק'קיטריק
ג'ון ווד – פרופסור סטיבן פלקן
אלי שידי – ג'ניפר קת'רין מק
בארי קורבין – הגנרל ג'ק ברינגר
מייקל מדסן - סטיב פלפס

פרסים עריכה

הסרט משחקי מלחמה היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: בתחום הסינמטוגרפיה, הפסקול הטוב יותר, והעלילה הטובה ביותר.

סרט המשך עריכה

סרט המשך בשם "WarGames 2: The Dead Code" הופק בשנת 2008 אך לא הוקרן בבתי הקולנוע, אלא הופץ ישירות בפורמט של DVD. מפיקי הסרט טוענים כי בכוונתם להמשיך ולהפיק סרטים נוספים בסדרה. בסרט ההמשך לא משחקים שחקני הסרט המקורי, והבימוי, התסריט וההפקה, אף הם לא נעשו על ידי אותם האנשים. הקשר בין סרט ההמשך לסרט המקורי הוא בעלילה בה האקר בגיל העשרה מתעמת עם מחשב על ממשלתי, ובכך ששני הסרטים מופצים על ידי חברת MGM.