משטח (שינוע)
משטח (מכונה גם משטח העמסה או רפסודה[1]) הוא מתקן שינוע שטוח שעליו מעמיסים מוצרים באופן יציב לצורך הזזתם באמצעות מלגזה או עגלת משטחים. המשטח מהווה את הבסיס ליחידת מוצרים לשינוע, הנערמים על המשטח באופן מסודר ומחוברים אליו בעזרת עטיפת פלסטיק חזק, או באמצעי אחר.
רוב המשטחים הנמצאים בשימוש בתעשייה עשויים מעץ ואילו מיעוטם עשוי מחומרים אחרים כגון: פלסטיק, מתכת, או נייר.
השימוש במכולות לשינוע סחורות העלה את השימוש במשטחים, זאת כיוון שרצפתה של המכולה שטוחה ונקייה ממכשולים ומאפשרת העמסה יעילה של משטחי סחורות. על רוב המשטחים ניתן להעמיס בקלות סחורות במשקל של טון אחד. בתחילת המאה ה-21 יותר מחצי מיליארד משטחים מיוצרים מדי שנה ובארצות הברית לבדה נמצאים בשימוש בכל עת כשני מיליארד משטחים.
סידור סחורות על גבי משטחים מקל במידה ניכרת על שינוע סחורות כבדות. סחורות המסודרות על גבי משטח ניתנות לשינוע בקלות בעזרת מלגזות בגדלים שונים ואפילו במלגזות ידניות. המשטח מאפשר שינוע קל ומהיר בעזרת מלגזה ידנית, במיוחד בשעה שהוא נעשה על גבי רצפה שטוחה וחזקה. כדי להקל על שינוע סחורות על גבי משטחים, נקבעו במהלך השנים תקנים לגודל משטחים.
ארגונים העושים שימוש במשטחים תקניים יכולים להפחית במידה ניכרת בהוצאות השינוע והאחסון. משטחים נמצאים בשימוש כמעט בכל תחומי התעשייה להוציא מפעלים המשנעים סחורות קטנות מאוד בגודלן (למשל, יצרני תכשיטים) או סחורות גדולות מכדי להתאים למשטח (למשל, יצרני מכוניות).
היעדר תקן עולמי למשטחים גורם להוצאות מיותרות רבות במסחר הבינלאומי. הקושי ביישומו של תקן עולמי בתחום זה נובע מן העובדה כי משטחים משמשים לשינוע מגוון אדיר של סחורות וכי הפתחים, דרכם יש להעביר משטחים, משתנים בגודלם במקומות שונים.
היסטוריה עריכה
משטחים הוכנסו כאמצעים לשינוע סחורות במהלך תחילת המאה ה-20, עד לאותה עת נעשה שימוש נרחב בארגזים וחביות לצורך הגנה על סחורות, אחסונן ושינוען. לוח עץ פשוט, מורכב מקרשים ממוסמרים שתי וערב, הקדים את משטח העץ המוכר היום. פיתוח המלגזה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הביאו להרחבת השימוש במשטחים. מלגזות משוכללות יותר, היכולות להטות את המזלג ולא רק לשלוט על גובה המזלג, הקלו על העמסת משטחים על כלי רכב וגרמו להפצת השימוש במשטח כאמצעי שינוע.
תקנים ותקנות עריכה
ISO 6780 עריכה
ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) קבע שש מידות למשטחי שינוע, המפורטים בתקן ISO 6780[2]
| מידות (במילימטר) | מידות (באינץ') | שטח רצפה לא מנוצל במכולת ISO | אזור |
|---|---|---|---|
| 1219 * 1016 | 48.00 * 40.00 | 3.7% |
צפון אמריקה |
| 1200 * 1000 | 47.24 * 39.37 | 6.7% |
אירופה, אסיה, דומה ל-1016*1219 |
| 1140 * 1140 | 44.88 * 44.88 | 8.1% |
אוסטרליה |
| 1067 * 1067 | 42.00 * 42.00 | 11.5% |
צפון אמריקה, אירופה, אסיה |
| 1100 * 1100 | 43.30 * 43.30 | 14% |
אסיה |
| 1200 * 800 | 47.24 * 31.50 | 15.2% |
אירופה, מתאים למפתחי דלתות רבים |
משטח אירופי - EuroPallet עריכה
משטח השינוע הנהוג באירופה, הנקרא אירופלט (EuroPallet), הוא משטח אשר נבנה לפי תקני האיחוד האירופי. גודל המשטח הנפוץ ביותר הוא 80 * 120 * 12 ס"מ[3]. יצרני האירופלט חייבים לקבל רישיון יצור מהתאחדות האירופלט (EuroPallet Pallet Association - EPAL), המפקחת לא רק על ממדי המשטח אלא אף על סוגי המסמרים ואיכות העץ. ארבעת הגדלים המקובלים של האירופלט הם:
| שם | מידות (במילימטר) |
|---|---|
| Pallet EUR | 800 * 1200 |
| Pallet EUR 2 | 1200 * 1000 |
| Pallet EUR 3 | 1000 * 1200 |
| Pallet EUR 6 | 800 * 600 |
הגנת הסביבה עריכה
על פי האמנה הבינלאומית להגנת הצומח (אנגלית: International Plant Protection Convention), משטחים החוצים גבולות בינלאומיים חייבים להיות בנויים מחומרים אשר אינם נושאים מינים פולשים של חרקים ומחלות צמחים. שמו של התקן להגנת הצומח הוא ISPM 15.
על פי ההנחיות החדשות באירופה לא יורשו משטחי עץ שלא יוצרו באירופה להיכנס לאירופה וזאת החל מינואר 2009.
משטחים הבנויים מעץ לא מטופל אינם עומדים בתקן ISPM 15. כדי לעמוד בתקן יש לטפל במשטח באחד מן האמצעים הבאים, תחת פיקוח של רשות מוכרת:
- טיפול בחום. העץ חייב להיות מחומם לטמפרטורה של 56 מעלות לכל עומקו, למשך 30 דקות לפחות. משטחים שטופלו בדרך זו ישאו את ראשי התיבות HT בסמוך לסמליל IPPC, על מדבקת האישור.
- עישון כימי. העץ חייב לשהות בתא עישון במתיל ברומיד. משטחים המטופלים בדרך זו ישאו את ראשי התיבות MB בסמוך לסמליל IPPC, על מדבקת האישור.
משטחים שאינם עשויים מעץ (כגון, פלדה, אלומיניום, פלסטיק, או עץ לבוד) אינם זקוקים לאישור IPPC.
