משלחת צ'לנג'ר

משלחת צ'לנג'ראנגלית: Challenger expedition) הייתה משלחת ראשונה לחקר האוקיינוגרפיה אשר פעלה בין השנים 1872 ו-1876, במטרה לאסוף מידע על תכונות האוקיינוסים: טמפרטורה, כימיה, זרמים, ביולוגיה וגאולוגיה של הקרקעית.

ספינת המחקר צ'לנג'ר
אנשי המשלחת, תצלום מאוקטובר 1874

המשלחת כללה 243 מדענים ובראשם עמדו ג'ון מארי (John Murray) – אוקיינוגרף וביולוג ימי קנדי ממוצא סקוטי, וצ'ארלס תומפסון (Charles Wyville Thompson) – מדען רב תחומי מסקוטלנד. המשלחת יצאה בסוף שנת 1872 בספינה התלת-תרנית "צ'לנג'ר" – ספינת קרב שנרכשה על ידי החברה המלכותית והוסבה לצורך המסע ושטה תחת פיקודו של הקפטן ג'ורג' נארס (George Nares). בספינה שכנו מעבדות, מיקרוסקופים ומכשור מדעי שתוכנן במיוחד למטרות המשלחת. המסע החל בנמל פורטסמות' בדרום אנגליה, המשיך דרומה לאורך האוקיינוס האטלנטי, מזרחה בכף התקווה הטובה אל האוקיינוס ההודי, הקיף את אנטארקטיקה, המשיך לאוסטרליה, ניו זילנד והוואי, הקיף את כף הורן וחזר לאוקיינוס האטלנטי ולנמל המוצא. עד חודש מאי 1876 עברה הספינה כ-130 אלף קילומטרים. מיציאת המשלחת עד חזרתה חלפו 1,606 ימים - קצת פחות מארבע וחצי שנים, 707 מהם בים הפתוח.

המשלחת אספה דגימות בוץ וסלעים מקרקעית האוקיינוסים ובעלי חיים ימיים מעומקים שונים, ונערכו מאות מדידות עומק באזורים שונים. במהלך המסע נכתבו 29,500 עמודים אשר עובדו בתום 23 שנים ל-50 כרכים המכילים מידע מקיף על זרמים וטמפרטורת המים, 715 סוגים ו-4,717 מינים חדשים של צורות חיים – חלקם מצויים בעומק רב, ומפות של משקעים בקרקעית האוקיינוסים, קווי מתאר של אגנים אוקייניים, הרכס המרכז-אטלנטי ושקע מריאנה הסמוך לאיי מריאנה, שעומקו נמדד על ידי המשלחת ונמצא כ-8,200 מטר מתחת לגובה פני הים. כיום ידוע שעומקו המרבי 10,911 מטרים.[1]

לאור תפקידה החשוב במחקר האוקיינוגרפי הונצחה ה"צ'לנג'ר" ועל שמה נקראו:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משלחת צ'לנג'ר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה