משפט הרשל-מקסוול

משפט בתורת ההסתברות

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, ובפרט בתורת ההסתברות, משפט הרשל-מקסוול הוא משפט הקובע כי משתנה מקרי רציף רב ממדי המקיים סימטריה לסיבוב ואי-תלות בין רכיביו הוא בהכרח משתנה מקרי המתפלג רב-נורמלית כאשר כל רכיביו בעלי אותה סטיית תקן.

משפט זה, ביחד עם משפט הגבול המרכזי וחוק המספרים הגדולים, מציגים את ייחודה של ההתפלגות הנורמלית על-פני התפלגויות אחרות. מעבר לכך, המשפט מאפשר אינטואיציה גאומטרית להופעתו של פאי בפונקציית צפיפות ההסתברות של ההתפלגות הנורמלית.

המשפט נוסח לראשונה במאמר של ג'ון הרשל משנת 1850,[1] ונוסח שוב במאמר של ג'יימס קלרק מקסוול משנת 1860 כטענת עזר למאמר בנושא מערכות דינמיות של גז.[2]

נוסח המשפט עריכה

בהינתן מרחב הסתברות  ,   ומשתנה מקרי רב ממדי   המקיים את התנאים הבאים:

  1. כל המשתנים המקריים   רציפים.
  2. כל המשתנים המקריים   בלתי-תלויים זה בזה בזוגות.
  3. פונקציית צפיפות ההסתברות של   סימטרית לסיבוב במרחב  .

אזי כל המשתנים המקריים   שווי התפלגות, ובפרט כולם מתפלגים נורמלית עם ממוצע 0 ואותה סטיית תקן.

הוכחה עריכה

המקרה הדו-ממדי עריכה

מכיוון שהמשתנים המקריים   רציפים, קיימות לשניהם פונקציות צפיפות הסתברות   ( ).

עבור   ניתן לסמן פונקציית צפיפות הסתברות כוללת  .

מכיוון ו-  בלתי-תלויים מתקיים  .

לכל   קיימים   ו-  כך ש-  ו- . בגלל תנאי הסימטריה מתקיים כי:

 

בגלל תנאי הנרמול על פונקציית צפיפות ההסתברות בהכרח מתקיים כי   (אחרת האינטגרל של   על כל   היה מתאפס). באופן דומה ניתן להוכיח כי  . מטעמי סימטריה סיבובית:

 

כאשר  . על ידי חילוק משוואה (1) ב-  מתקבל:

 

זוהי משוואה פונקציונלית שפתרונה הוא מהצורה   עבור   כלשהו. על ידי הצבה, נרמול פונקציות ההסתברות והחלפת משתנים, מתקבל כי:

 

זוהי פונקציית צפיפות ההסתברות של התפלגות נורמלית עם ממוצע 0 וסטיית תקן  , כרצוי. מ.ש.ל.

קיימת הוכחה נוספת למשפט המבוססת על חוק המספרים הגדולים.[3]

המקרה הכללי עריכה

בגלל שהסמטריה מתקיימת לכל סיבוב שהוא, היא מתקיימת בפרט לכל סיבוב בתת-מרחב דו-ממדי של  . כלומר, לכל זוג משתנים מקריים   מתקיים תנאי המשפט הדו-ממדי, ולכן שתיהן מתפלגות נורמלית עם ממוצע 0 ואותה סטיית תקן. הדבר נכון לכל זוג משתנים מקריים, ולכן נכון לכל המשתנים המקריים במשפט.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Herschel, J. F. W., Quetelet on probabilities, Edinburgh Rev., 1850, עמ' 92
  2. ^ Philosophical Magazine, Taylor & Francis., 1860. (באנגלית)
  3. ^ Somabha Mukherjee, A Proof of the Herschel-Maxwell Theorem Using the Strong Law of Large Numbers, Pi Mu Epsilon Journal 14, 2017, עמ' 383–387