משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. יש למשרד תפקיד מרכזי אחד:

• אחריות על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וגם חינוך בלתי פורמלי.

תפקידיו בעבר כללו -

• אחריות על כלל הפעילות התרבותית בישראל. בין היתר מדובר על קולנוע, תיאטרון, מוזיקה ואמנויות נוספות.
• אחריות על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללים בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה.

כיום המשרד הופרד מנושאי התרבות והספורט ואלה הועברו למשרד התרבות והספורט. הוא נותר תחת השם משרד החינוך. כך היה גם בשנים 1999-2003. דף זה עוסק במשרד החינוך שהיה קיים בישראל מאז 1949, ובנושאי התרבות והספורט רק בשנים בהן הם היו חלק מהמשרד.

היסטוריה

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949-1960)

משרד החינוך הוקם בשנת 1949. עד לשנה זו נוהל החינוך בישראל בעיקר על ידי מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית. לתפקיד השר הראשון האמון על המשרד התמנה זלמן שזר (לימים, נשיאה השלישי של המדינה).

עם קום המדינה נאלץ משרד החינוך להתמודד עם קשיים תקציביים, מחסור במורים ובכיתות, וכל זאת תוך כדי קליטה של גלי עלייה גדולים. לצד ההתמודדות עם בעיות אלו נוצר המבנה הארגוני הראשוני של המשרד, בדמות אגף התרבות ואגף החינוך, ונחקקו חוק לימוד חובה וחוק חינוך ממלכתי.

אחד המשברים שאפיין תקופה זו היה משבר החינוך הדתי במעברות, בתקופת כהונתו של זלמן שזר כשר החינוך. נטען כלפי משרד החינוך באותה התקופה כי הממשלה אינה מאפשרת לתלמידים במעברות ללמוד תורה לפי רצונם, ונשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד.

מחלוקת נוספת שהשפיעה על החינוך בתקופה זו הייתה מחלוקת הזרמים בחינוך. בתקופת קום המדינה היו מספר מערכות חינוך ("זרמים") הייתה למעשה מערכת חינוך משלה. כל הורה היה שולח את ילדיו למערכת חינוך אחרת, לפי האידאולוגיה שלו. בשנת 1953, בתקופת כהונתו של פרופסור בן-ציון דינור נחקק חוק חינוך ממלכתי, שביטל את כל הזרמים ואיחד אותם למערכת החינוך הממלכתית ומערכת החינוך הממלכתי-דתי.

שרי החינוך בתקופה זו:

• זלמן שזר, 1949 עד 1950
• דוד רמז, 1950 עד 1951
• פרופסור בן-ציון דינור, 1951 עד 1955
• זלמן ארן, 1955 עד 1960

1960 עד 1977

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק יותר בחינוך שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות ופחות באידאולוגיה כזו או אחרת.
במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14-16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תכניות לתלמידים טעוני טיפוח. הגדיל לעשות שר החינוך זלמן ארן שערך רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הורחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.
שרי החינוך בתקופה זו:

• אבא אבן, 1960 עד 1963
• זלמן ארן, 1963 עד 1969
• יגאל אלון, 1969 עד 1974
• אהרון ידלין, 1974 עד 1977

1977 - 2006

מאז 2006

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה יולי תמיר, וכשר המדע הטכנולוגיה התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע.

מדיניות ויוזמות של משרד החינוך

בתשע"א גובשה מדיניות משרד החינוך, להגביר את הדגש על הנחלת ערכי היהדות וערכי הציונות במקצוע אזרחות.

המדען הראשי של משרד החינוך

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופסור עוזר שילד.

המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותכניותיו.

למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני.

שרי החינוך

מקורות

• אישים ומעשים בישראל : ספר היובל, הוצאת מקסם 1998
• ועדת חקירה ממלכתית ראשונה החינוך במחנות העולים מאת דב לויטן

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

• כל השרים במשרד החינוך והתרבות, באתר הכנסת
• אתר משרד החינוך

משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלה · משרד האוצר · המשרד לאזרחים ותיקים · משרד האנרגיה והמים · משרד הביטחון · המשרד לביטחון הפנים · משרד הבינוי והשיכון · משרד הבריאות · המשרד להגנת הסביבה · משרד ההסברה והתפוצות · משרד החוץ · משרד החינוך · משרד החקלאות ופיתוח הכפר · משרד המדע והטכנולוגיה · המשרד לענייני מודיעין · משרד המשפטים · המשרד לנושאים אסטרטגיים · משרד הפנים · המשרד לפיתוח הנגב והגליל · המשרד לקליטת העלייה · משרד הרווחה והשירותים החברתיים · משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים · משרד התיירות · משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה · משרד התקשורת · משרד התרבות והספורט · המשרד לשירותי דת · המשרד לשיתוף פעולה אזורי משרדים לשעבר: משרד הפיתוח · משרד ההסברה · משרד האספקה והקיצוב · משרד הכלכלה והתכנון · משרד העבודה · משרד המיעוטים · משרד העבודה והרווחה · המשרד לענייני ירושלים