משתמשת:מישהי שאיכפת לה/ארכיון השיחות המופיעות בארגז החול מספר 3

הבעת דעה

בס"ד לדעתי הערך צריך לעבור עריכה רצינית, כי רבן שמעון בן גמליאל ראוי לערך. צריך לנהוג מאוד בזהירות עם הערך הזה לפני שמחליטים מה עושים איתו. אני מתנגדת למחיקה, אלא אם כן יסיקו מסקנה שאין סיכוי לשפר אותו, ולהביא אותו למצב נורמלי, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 22:22, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

ליאת, לעתים מחיקת ערך תורמת לו יותר מאשר השארתו ללא מידע אמיתי. הלל 22:26, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד מקבלת את דעתך, ומוסיפה שצריך לכתוב מחדש כי ערך כזה ראוי לויקיפדיה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 22:30, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד עכשיו הערך נראה נורמלי וראוי, כל הכבוד למי ששיפר אותו, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:22, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

עזרה לענבלי

כל הכבוד על המאמץ והרצון ליאתי !85.250.91.239 15:54, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד תודה ענבלי, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 15:58, 31 אוקטובר 2005 (UTC) :: ב"ה בכיף ליאתי , תודה על הסבלנות בהדרכת השימוש בויקפדיה אוהבת ענבל ענבלבלי 16:39, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד היי ענבלי! כמו שאת יודעת, אני תמיד שמחה לעזור, ואת תמיד מוזמנת לפנות אליי כאן או בערוצים פרטיים, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 16:42, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

שיחת הערך "א-ל מלא רחמים

מה לעשות עם ערך זה? גם ההגדרה שגויה (התפילה היא לא רק לזכר חיילי צה"ל) וגם הרוב צריך להיות בויקיטקסט. אביהו - שיחה 12:55, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

פעלתי לתיקון המצב. מדובר בטקסט קצר מאוד, ולכן אין צורך להעבירו לוויקיטקסט. דוד שי 14:03, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

שיחת הערך "ברכות השחר"

ימים של השנה, הבדיקה שערכתי מאששת את זה. אם קראת באיזה מקום ואת במקרה זוכרת את המיקום המדוייק או לכל הפחות את המחבר אוכל לתת תשובה מדוייק יותר. A&D- עדי שיחה 16:45, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

משונה, אני משוכנעת שראיתי את זה פעם. אבל בסידור רגיל אאל"ט, לא של יום כיפור. דורית 16:50, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

אין מברכים בכיפור את ברכת שעשה לי כל צרכי, ומי שבירך יש לו על מי שיסמוך. בברכה Shayakir 16:57, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

שי אתה יכול לתת לי מקור או לפחות מי מוביל את המנהג? A&D- עדי שיחה 17:00, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

עכשיו תורי להתאמץ. וכך כתוב : "צריך להיזהר בתשעה באב וביום הכיפורים שלא יאמר ברכה זו, אך האבל צריך לאמרה אפילו שהולך יחף". ושי, מה הכוונה "שיש לו על מי לסמוך?" דורית 17:04, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

ב"יש לו על מי לסמוך" הכוונה היא שיש מקורות ורבנים נכבדים וחשובים שתומכים בדעתו ועל לא לחשוש שהמנהג שלו הוא חטא. בכל מקרה מחזור רינת ישראל שהוא כיום אחד הברי סמכא הכי גדולים טוען שאומרים את הברכה כרגיל... A&D- עדי שיחה 17:08, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

הבנתי, אם כך אז אין צורך להכניס את זה לערך. תודה רבה וסליחה על הטרחה. דורית 17:10, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

מה זאת אומרת סליחה על הטרחה? זו לא הייתה טירחה ולא כלום... A&D- עדי שיחה 17:16, 8 אוקטובר 2005 (UTC)

שיחת הערך "שמע ישראל"

אפשר לאחד את הערך עם קריאת שמע.--Berger 15:55, 14 יוני 2005 (UTC)

איחוד הערך

הערך קריאת שמע ושמע ישראל הם אותו הדבר. לשם מה נפתח ערך שמע ישראל? רצוי מאוד לאחד כי זה בהחלט מיותר.סקרלט 20:34, 20 ספטמבר 2005 (UTC)

אלה הם שני נושאים נפרדים (אמנם קשורים קשר הדוק, אך נפרדים), וחשוב מאוד להשאירם כשני ערכים נפרדים. הערך קריאת שמע מפורט למדי, ואת הערך שמע ישראל ראוי להרחיב. דוד שי 20:49, 20 ספטמבר 2005 (UTC)

קישורים חיצוניים

שלום, האם לאחר העריכה שלי, עדיין יש צורך לקרוא לערך זה "קצרמר"? משה מארק 12:58, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

זה בוודאי לא קצרמר. גילגמש • שיחה 12:59, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

מציע לקשר כפי שעשו במקדוניה לדף אחר:פירושונים/1 בינואר/מאמר: ראש השנה בתרבויות אחרות/וכו' כי על פי מה שכתוב פה אפשר לחשוב שכל האנשים שחוגגים את ראש השנה מסביב לעולם חוגגים את החג היהודי... לחלופין, להעביר את ראש השנה, לראש השנה(חג), ובערך ראש השנה לרשום על חגיגות ראשי השנה בתרבויות שונות בעולם.

הצעה לא טובה. רב קוראי ויקי העברית מתכוונים לחג היהודי. גילגמש 11:27, 15 ספט' 2004 (UTC)

לא מדובר על דף פירושונים אלא על הפניה בראש הערך. רעיון מצוין, לכשיהיה ערך על ראש השנה בתרבויות שונות. נדב 11:35, 15 ספט' 2004 (UTC)

אם כך אני בעד. פשוט לא הבנתי את כוונת הכותב. גילגמש

יום דין ויום המלכה

קשה לקבוע באופן חד משמעי מה היחס בין צד הדין שבראש השנה ובין צד ההמלכה שבו. מה עוד שבתור אנציקלופדיה צריכים לתת פתח לתפיסה המחקרית שרואה תהליך של התפתחות בדברים. לכן הייתי מציע להסתפק בציטוטים, ללא חוות דעת. שן שש זעם

יום ההכתרה של הקב"ה כמלך העולם

על פי המסורת, בראש השנה מוכתר אלוהים למלך העולם. זהו אחד ההסברים לתרועה ולשמחה המאפיינים את החג, בהיותם תואמים את הנהוג בטקסי הכתרה שבהם קבלת המלך נעשית בלבוש חגיגי, בשמחה ובתרועת חצוצרות.

מישהו יכול להביא מקור למסורת זו שבראש השנה מוכתר אלוהים למלך העולם?--נריה הרואה 23:55, 14 פבר' 2005 (UTC) אני מתכוון למחוק פסקה זו לגבי "יום ההכתרה", אם לא יובאו ראיות לנכונותה. אני מעולם לא שמעתי על מושג כזה - הכתרה של אלוהים... (מעניין אותי מי מכתיר אותו...) --נריה הרואה 09:13, 15 פבר' 2005 (UTC)

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף טז עמוד א: "אמר הקדוש ברוך הוא... אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות; מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות, כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר". זה נמצא גם בתפילות ראש השנה ובפיוטים. ראה גם באמצע המאמר כאן: [1]. נתנאל 09:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

תודה! --נריה הרואה 18:16, 15 פבר' 2005 (UTC)

מועד ראש השנה

זה כלל לא משנה כמה רקונסטרוקטיבים או רפורמים יש בא"י. הערך הוא על ראש השנה, וראש השנה חל לא רק בא"י ולא רק ביהדות האורתודוקסית או הקונסרבטיבית. נקודת מבט נייטרלית מחייבת את הצגת כל הדעות בנושא. לכן החזרתי את הפסקה בתוספת תיקון קל להבהרה.--נריה הרואה 09:17, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני תומך בנריה במקרה זה. אני לא רואה פגיעה בכך שמזכירים את הרפורמים. הויקיפדיה היא לא רק על ישראלים. יש מספיק רפורמים בארה"ב. גילגמש • שיחה 10:05, 15 פבר' 2005 (UTC)

ניסוחו הנוכחי של הערך מטעה את הקורא, משום שכל הזרמים ביהדות, גדולים וקטנים, מתוארים בו בשוויוניות גמורה, ולמעשה אפילו תוך העדפת הזרם הזעיר של הקראים. ראוי לתת את התיאור בצורה שמשקפת את המציאות, ולא בצורה שבוראת מציאות. אני מסכים עם הערתו של שש"ז בדף השיחה שלו: תסכים איתי שאין מקום לכתוב בראש הערך: האתיאסטים מציינים את ראש השנה אפס ימים' ", אבל רוצה להוסיף שיש מקום לכתוב על מנהגי החג של החילונים, כאשר יש בהם ייחוד, למשל המנהג לרכב על אופניים ביום הכיפורים. יש לזכור שבישראל החילונים הם הקהילה היהודית הגדולה ביותר. דוד שי 10:58, 15 פבר' 2005 (UTC)

אין לי בעיה עם זה, אבל מהצד השני לא נכון למחוק את הקראים לחלוטין. גילגמש • שיחה 11:00, 15 פבר' 2005 (UTC)

ערכתי, ובוודאי שלא עלה בדעתי למחוק את ההתייחסות לקראים. דוד שי 11:07, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני לא כותב כדי לציין את דעות הקראים, זה יהיה לא נכון לחשוב כך. מטרתי היא להפוך את הערך לטוב יותר מדוייק יותר ונייטרלי יותר - ערך שלא מציג רק את הדעה האורתודוקסית ומחשיב רק אותה בגדר "יהדות" למרות שהיו כותבים שהיו רוצים שכך יהיה.

הפסקה היתה בנויה בצורה ההיגיונית ביותר שהייתה יכולה להיות:

תחילה היא ציינה את החוק המקראי בנושא, ובעקבות כך את דעות הקראים.

לאחר מכן היא הביאה את ההלכה הרבנית, את תהליכי התפתחותה ואת הגורמים לכך.

ובסוף היא מציינת את תהליכי ההתפתחות הסופיים של ההלכה, לצג האורתודוקסי והקונסרבטיבי מזה ולצד הרפורמי מזה שהם שלב מאוחר יותר בהתפתחות ההלכה.

ההבדל באי ציון ההערה 'האתיאסטים מציינים את ראש השנה אפס ימים', הוא שהאתיאיסטים אינם נחשבים ואינם מחשבים את עצמם למחזיקים בדת היהודית. --נריה הרואה 16:54, 15 פבר' 2005 (UTC)

מהנוסח שלך עולה שמספר הקראים דומה ליחס היהודים האורתודוקסים, דבר שאיננו נכון. אי אפשר לתת משקל שווה לקראים ולאורותודוקסים כי קראים הם מיעוט קטן. גילגמש • שיחה 17:05, 15 פבר' 2005 (UTC)

על איזה נוסח בדיוק אתה מדבר?

בכל מקרה, לכן עדיף הנוסח שלי מכיוון שהוא סוקר את הגישות לפי התפתחותן ההיסטורית --נריה הרואה 19:27, 15 פבר' 2005 (UTC)

אם כוונתך הייתה להציג את הגישות לפי התפתחותן ההיסטורית, ראוי היה לציין את הגישה במשנה ובתלמוד, שקדמו לגישת הקראים, ורק לאחריהם את גישת הקראים. לא כך היה כתוב הנוסח שלך, ולכן ערכתי אותו כפי שערכתי. דוד שי 19:40, 15 פבר' 2005 (UTC)

לפני המשנה יש את התורה. ולכן דעות המבוססות עליה צריכות להיכתב ראשונות. --נריה הרואה 19:44, 15 פבר' 2005 (UTC)

ההערה האחרונה שלך היא היא סלע המחלוקת בין היהדות לקראות!!! בעיני היהדות המשנה אינה באה אחרי המקרא אלא היא חלק בלתי נפרד ממנה ומכילה בתוכה דברי ביאור למקרא ולא "תוספות והתפתחויות" כדבריך. בברכה Shayakir 19:50, 15 פבר' 2005 (UTC)

קודם כל דייק: "סלע המחלוקת בין היהדות הרבנית ליהדות הקראית".

הדברים שאמרת נכונים אבל לא מדוייקים.

לפי ההשקפה הרבנית המשנה אינה חלק בלתי נפרד מהתורה. המשנה אינה חלק מהתורה גם לפי ההשקפה הרבנית. יותר נכון להגיד שלפי ההשקפה הרבנית התורה שבעל פה ביסודה היא חלק בלתי נפרד מהדברים שנאמרו למשה בהר סיני, ושהתושב"ע מכילה דברי ביאור לתורה שבכתב. אולם התושב"ע כוללת גם דברי חכמים שקיימים בכל זמן, שלפי ההשקפה הרבנית חובה להקשיב להם, מתוך הפרשנות שלהם לפסוק "ועשית ככל אשר יורוך". התפתחות קיימת ולכן המחלוקת בשאלה כמה ימים יש לקיים את ראש השנה בא"י שנפתרה רק בימי הביניים. --נריה הרואה 20:02, 15 פבר' 2005 (UTC)

דעות יש לכתוב לפי סדר הופעתן. גם היהדות וגם הקראות מתבססות על התורה. אין בידינו דעות של קראים לפני ענן בן דוד, שפעל מאות שנים לאחר חתימת התלמוד, ולכן המשנה והתלמוד קודמות לקראות. נריה, אל תיתן לתפיסת עולמך לעוות את העובדות. דוד שי 20:10, 15 פבר' 2005 (UTC)

לא אכנס לדיון הזה כרגע, מפני שאני לא רוצה לסטות יתר על המידה. בכל מקרה היהדות הקראית מבוססת על התורה בלבד והתורה קדמה באלפי שנים לחתימת התלמוד. אני חושב שהזכרת דעת הקראים לאחר אזכור דעת התורה, תוך כתיבה שהקראים מתבססים על פשט התורה היא הפתרון. --נריה הרואה 20:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

ראשית לדעתי אין בין קראות ליהדות שום קשר ולכן הביטוי יהדות קראית אינו הגיוני בעיניי

ולהמשך דברייך היהדות מכירה במשנה כ"תורה שבעל פה" גופא כולל דברי החכמים !!! בברכה Shayakir 20:13, 15 פבר' 2005 (UTC)

שי, אני חייב למחות. היהדות הקראית הייתה בעבר פלג נכבד של בני עמנו, שבשעתה כמעט משכה אחריה נתח גדול מהיהודים. בסופו של דבר כוחה דעך מסיבות שונות, וכיום נמנים עליה רק מעטים, אבל בוודאי שהיא חלק מהיהדות ותולדותיה הם חלק מההיסטוריה היהודית. במזרח אירופה אומנם קם פלג שהתנכר ליהדותו ואף היו בו שסייעו לנאצים במידה כזו או אחרת, אולם לא כך הדברים לגבי כל הקראים. שש"ז 20:18, 15 פבר' 2005 (UTC)

טענותיך מוכרות אך ציינתי כי בעיניי כך הדבר.. זכותי אתה לא חושב כך? Shayakir 20:27, 15 פבר' 2005 (UTC)

זכותך לחשוב כרצונך, וזכותי להביע את מחאתי. בוודאי שאני רואה את הקראים כיהודים. קראתי בזמנו ראיון שפורסם עם יוסף דביר, דובר העדה, ומאוד התפעלתי מהפתיחות שלו, מהסובלנות שלו ומהפטריוטיות היהודית שלו שש"ז 20:37, 15 פבר' 2005 (UTC)

שש"ז, באיזה צד של המגרש אתה משחק???? :-)

אני לא משחק. אני השופט, ואם משרה זו תפוסה בויקיפדיה כבר על ידי מישהו אחר, אז אני הקוון שש"ז 20:50, 15 פבר' 2005 (UTC)

ניסיון להימנע ממלחמת עריכה

המשתמש זעם, משחזר עריכות למאמרים ללא כל סיבה או נימוק תוך שהוא מכנה אותם "השחתה". יש לציין שהוא מודע לקיומם של דפי שיחה ולכך שניתן לפתור מחלוקות בדיון.

אני מזמין אותו לכתוב את הערותיו הרציניות והמלומדות כאן בדף השיחה במקום לשחזר כמו ילד קטן. --נריה הרואה 20:09, 15 פבר' 2005 (UTC)

בניגוד לדברים שכתב נריה בתקציר "ניסיון להגיע להסכמה", היה זה למעשה ניסיון להחזיר את הדף לצורה שנריה רוצה לתת לו, בניגוד לדעה המפורשת של שש"ז ושלי. אף שאין זו השחתה, אין בכך נימוסים טובים, ולכן אני מצטרף למעשהו של שש"ז, אך לא לתיאור שהעניק לו. דוד שי 20:29, 15 פבר' 2005 (UTC)

עיין בהיסטוריה וראה שיש הבדל בין מה שכתבתי בהתחלה לבין העריכה השניה.

בכל זאת אני חושב שכדאי לדון בדבר עניינית. --נריה הרואה 20:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

עניינית אני מבקש להקפיא ערך זה ליממה אחת. היום התקוטטנו די, ננוח ומחר נחזור בראש נקי. דוד שי 20:42, 15 פבר' 2005 (UTC)

יתכן שיש בינינו מחלוקות, אבל לגלגל אחורה, תוך מחיקת כל השינויים בלי יוצא מן הכלל זה לא הפתרון. גם אם יש שם דברים שאיתם אתה לא מסכים, אני בטוח שיש בפשרה האחרונה שלי עובדות שאין מנוס מלציינן. עובדות שלא קשורות כלל לנושא הקראי.

אנא בדוק את כל ההבדלים בין הפשרה שלי לפשרה היותר פושרת שלך :-) וציין את הבעיות. --נריה הרואה 20:46, 15 פבר' 2005 (UTC)

מצאתי הבדל אחד של טעם בין גרסאותינו, והוספתי אותו לגרסה המוגנת. לפני שנים רבות ביקרתי בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE), וכשיצאתי ראיתי דוכן נקניקיות אחד ויחיד, ועליו שלט המודיע שיצרן הנקניקיות הוא Hebrew National. מייד הבנתי שהיהדות האורתודוקסית שולטת בכלכלה העולמית. אם כך הדבר, הרי מובן מאליו שהיא שולטת בחקיקה בישראל, ואין צורך לציין זאת כאשר עוסקים בחקיקה זו. דוד שי 21:44, 15 פבר' 2005 (UTC)

אני מקווה שאתה צוחק. :-) --נריה הרואה 21:52, 15 פבר' 2005 (UTC)

ההבדלים

רשימת הנושאים אותם צריך לשנות בערך, לאחר שהערך גולגל אחורה:

1. "לעומת זאת ההלכה הרבנית קובעת" - נמחק. לפחות פעם אחת צריך לציין שמדובר בהלכה הרבנית במיוחד כשמזכרים את היהדות הקראית.
2. (היום השני נקרא יום טוב שני של גלויות - ראה להל"ן) - נמחק. זהו פרט חשוב המסביר מהו היום השני.
3. "ושניהם אסורים במלאכת עבודה." - נמחק. זהו פרט חשוב שמראה שמעמד שני הימים מבחינת איסורי מלאכה זהה, וצריך להוסיפו.
4. "המבוססים בנושאי דת על ההלכה האורתודוקסית" - נמחק. חשוב להדגיש שהחוקי מדינת ישראל רואים בהלכה, את ההלכה לפי הפרשנות האורתודוקסית שלה.
5. "המקבלות את ההלכה הרבנית אך דוגלות בהתאמתה לתנאי הזמן בהם למשל כבר לא מקדשים על פי ראיה" - נמחק. חשוב לציין את הסיבה לדרך הרפורמים.
6. הפסקה על היהדות הקראית הועברה מיד לאחר ההלכה הרבנית. מאחר והקראים אינם מקבלים את ההלכה הרבנית ולעומת זאת הרפורמים כן ניתן להעביר פסקה זו לסוף. --נריה הרואה 21:52, 15 פבר' 2005 (UTC)

תשובות (על פי סדר השאלות):

1. כבר טענתי במקום אחר שהלכה סתם בויקיפדיה, כמו בישראל בכלל, היא ההלכה הרבנית. העובדת שההלכה הקראית שונה כתובה במפורש בערך, וממילא הקורא מקבל את המסר שאתה רוצה להעביר.
2. יום טוב שני של גלויות מוזכר בהמשך הערך. אין צורך לתת הפניה אליו (ראה מאמרו של אדסחר דייקסטרה).
3. הוספתי.
4. כבר הסברתי שמן המפורסמות שחוקי מדינת ישראל מבוססים על ההלכה האורתודוקסית, ואפשר להוסיף זאת בערך העוסק בחקיקה בישראל.
5. איני בטוח שזאת הסיבה. ראוי להרחיב את הערך יהדות רפורמית כדי שנבין את דרכם בקביעת הלכה.
6. לא הבנתי האם אתה מצביע על בעיה, או רק מסכים עם איתו

ושאלה קטנה של סקרנות: האם אתה באמריקה כעת?דוד שי 06:23, 16 פבר' 2005 (UTC)

תשובות לתשובות

1. ואני כבר טענתי שלא יזיק להזכיר זאת שוב, אלא הדבר מוסיף דיוק, שהרי יש הלכות שאינן רבניות. ולא ברור שבישראל בכלל הלכה היא ההלכה הרבנית.
2. מקובל עלי.
3. טוב מאוד.
4. אם מזכירים כאן את העדפת ההלכה האורתודוקסית יש להביא את הסיבה לכך.
5. ראוי להרחיב.
6. טענתי שכדאי להעביר את המשפט על ההשקפה הקראית לסוף, אבל זה לא עקרוני.

כן, אני בסן פרנסיסקו. --נריה הרואה 06:37, 16 פבר' 2005 (UTC)

קיבלתי את עמדתך בסעיף 4. כיוון שאני בתל אביב, הגיע הזמן שאתחיל בעבודת יומי, ולכן אפסיק כאן, מה גם שדומני כי הגענו לעמק השווה.דוד שי 06:46, 16 פבר' 2005 (UTC)

שינויים

לאחר עבודת בילוש קטנה התברר לי שבעל הכתובת 80.179.95.174 הוריד ב24 לדצמבר 2004פסקה שלמה וחשובה של מנהגי ראש השנה, שטרחנו עליה קשות, והיוותה כמעט חצי מהערך, מבלי לציין מדוע עשה זאת בהנף יד ומבלי שתהיה לו סיבה טובה ומבלי שהיה כל דיון על כך. בעיני זה נראה קרוב להשחתה. מעניין שאף אחד לא שם לב. יותר ויותר אני משתכנע שנזקם של משתמשים אקראיים מרובה מנזקם. לא סביר שמישהו שמשתתף בערך יחזור לכל ערך על מנת לבדוק, האם הורד ממנו משהו חשוב. לדעתי צריך לחייב מישהו שעושה שינוי דרסטי בערך, שיציין זאת בדפי השיחה ואף בפסקה מיוחדת שמוקדשת לשינויים דרסטיים שנעשו ואחרת פשוט לא לאפשר לו לעשות את השינוי. היה גם צריך להוסיף איזו פונקציה שיהיה קל לאתר מי מבצע את השינוי, מלי צורך לעשות עבודת בילוש מעמיקה.--אפי ב. 20:56, 15 פבר' 2005 (UTC)

בנוגע להצעה השניה - אני מסכים. --נריה הרואה 21:02, 15 פבר' 2005 (UTC)

אותו משתמש אלמוני השחית חצי שעה קודם לכן את הערך כ"ט בנובמבר ששוחזר. מנגנוני הבקרה אינם מושלמים. טוב שנריה, שש"ז ואני הקמנו רעש עצום שהחריד את אפי מרבצו, וכך תוקן המעוות. דוד שי 21:37, 15 פבר' 2005 (UTC)

אכן זה מה שקרה. (-: באתי לראות על מה המהומה, והתפלאתי שאין כל מיני נושאים בערך וחשבתי לכתוב אותם, ואז איכשהו נזכרתי שהדברים כבר נכתבו. --אפי ב. 22:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

כמעט תמיד השינוים נבדקים. עכשיו שמספר מפעילי המערכת עלה, הסיכוי שעריכה זדונית תחמוק מעינינו היא אפסית. גילגמש • שיחה 21:39, 15 פבר' 2005 (UTC)

מישהו כנראה לא יודע יידיש...

לפי מיטב הבנתי - 'דאי באזשע שטענשטשע' - משמעו "היפה מכולן" או משהו כזה. ובטח שלא "ה' ייתן מזל". מישהו יודע אחרת? --82.81.21.59 16:36, 3 אוקטובר 2005 (UTC)

יש אחרת, שיינסטע פון אלה - היפה מכולן. גוד הטאלפן - ה' ייתן מזל. סקרלט 17:54, 3 אוקטובר 2005 (UTC)

פולנית. מלח השמים 19:05, 3 אוקטובר 2005 (UTC) נ.ב. איני דובר פולנית

דרך אגב - לאחר בירור התבהר שכותבים בכלל - "די ביסט די שטענצע", ואין לזה שום קשר ל "ה' ייתן מזל" --82.81.21.59 17:33, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

שיחת הערך "תנ"ך

מאיפה הגיע הסיפור על זה שהחוק מחייב שיהיה תנ"ך בכל חדר מלון בארה"ב? אם יש חוק כזה נראה לי שהוא בסתירה להפרדה בין דת ומדינה שבחוקה האמריקאית. חיפשתי ולא מצאתי שום עדות לטענה שיש כזה חוק.

http://ask.yahoo.com/ask/20030415.html

לדעתי, הערך טעון שיפור

המעיין בערך תנ"ך ימצא מעט מאוד על מהו התנ"ך, ויותר על הפולמוס שהתעורר במאות השנים האחרונות על חיבורו. אולי כדאי להקדיש לפולמוס הביקורת והמסורת מאמר נפרד, ולהרחיב בערך זה בעניינים המהותיים יותר?

בתור התחלה, הרחב ככל יכולתך, בערך זה ובכל יתר ערכי ויקיפדיה. לאחר ההרחבה (של ערך זה), תוכל ביתר קלות לשכנע בצורך בפיצול. דוד שי 11:12, 26 יולי 2005 (UTC)

התנ"ך והביבליה

לעניות דעתי, צריך ליצור ערך נפרד למה שהנוצרים קוראים ביבליה . התנ"ך הוא מושג יהודי שאינו תואם את מה שקרוי ביבליה בלטינית Bible באנגלית וכולי.

"הברית הישנה" הנוצרית כוללת לא רק את מה שאנו היהודים מכנים "תנ"ך" אלא גם שינויים ותוספות רבות וביניהם חלק מן הספרים החיצוניים . בויקיפדיה האנגלית נעשית ההבחנה הזו כמו שצריך --רמי נוידרפר 17:19, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

ראו בבקשה בטבלה כאןBooks of the Bible את ההשוואה בין התנ"ך לבין הביבליה הקתולית, הפרוטסטנטית והאורתודוקסית.

ההבדלים הם עצומים, וצריכים להיות מתוארים בויקיפדיה העברית.

הייתי עושה זאת בעצמי אך אינני מרגיש נוח להתעסק עם טבלאות....

--רמי נוידרפר 17:25, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

יש ערך הברית הישנה. הללג 10:50, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

.

שם הערך

השם המדוייק הוא "מקרא" ולא "תנ"ך". זה השם בספרות חז"ל ובספרות הראשונים, וגם בספרות המחקר המודרני. אמנם השם תנ"ך נפוץ יותר בעם, אבל זה בדיוק אותו המקרה של "גמרא" לעומת "תלמוד". הלל 14:38, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי אין חשיבות לשם שהיה מקובל בימי חז"ל או בתקופות אחרות בהיסטוריה. כיום מקובל בשפה העברית להשתמש במילה תנ"ך, אך בספרות המחקר המודרני נהוג לומר מקרא. הערך, כפי שהוא כתוב כעת, אכן נוטה יותר לזוית האקדמית ולשם 'מקרא'. לי נדמה שהשם תנ"ך הוא מובן יותר ונגיש יותר לציבור הרחב.--ערן 18:16, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

במקרה כזה נהוג לעשות הפניה משם הערך הנפוץ לשם הערך ה"אמיתי", וכך, מי שמחפש "תנ"ך", יגיע אוטומטית לערך "מקרא". אבל בכל זאת, אני לא מרגיש כל כך נוח עם שינוי שם כזה. סך הכל, מקרא מעורר אסוציאציה של חמישה חומשי תורה בלבד. בברכה, אחיה פ

"סך הכל, מקרא מעורר אסוציאציה של חמישה חומשי תורה בלבד." אבל זה פשוט לא נכון! ל"שמואל" או "תהלים" "שיר השירים" אין אסוציאציה של "מקרא"? גם בשם המחלקה באוניברסיטה ("מקרא") וגם בשפה ובמקורות ("עשרים וארבעה ספרי מקרא") ברור שזה לא ככה!

נחמה ליבוביץ ז"ל היתה מספרת שהיא פעם שאלה תלמיד צעיר בבית ספר יסודי "מה ההבדל בין "מקרא" לתנ"ך. התלמיד ענה: "מקרא" - את אומרת, "תנ"ך" - אנחנו אומרים! כלומר: שפה קצת יותר "גבוהה" למורה וקצת יותר "נמוכה" לילד. בכל מקרה באינצקלופדיה אפשר להשתמש בשפה קצת יותר גבוהה.Dovi 18:35, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

כתבתי על אסוציאציה בלבד. למעשה, אני מבין ש"מקרא" היא מילה שגם הנ"ך נכנס בה, אבל האסוציאציה שלי בכל זאת מסרבת לתפוס את זה. כיוון שמערכת האסוציאציות שלי לא קובעת את שמות הערכים, אין לי בעיה שמישהו יעביר את שם הערך. לילה טוב, אחיה פ. 22:26, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

נדמה לי שזו אינה רק האסוציאציה של אחיה פ.. לי ברור שהמילה תנ"ך מוכרת יותר, הנה למשל האירוע חידון התנ"ך (ולא "חידון המקרא"), בית התנ"ך בתל אביב, וכמובן בפי הציבור. אני ממליץ שלא לשנות את שם הערך. מובן שאפשר לתת הפניות, למשל מתרגומי המקרא לתרגומי התנ"ך. דוד שי 05:54, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן. "מקרא" זה ודאי נאמר לגבי כל הקומפלקס. בישיבות, יש לפעמים רתיעה משימוש במילים "תלמוד" ו"מקרא" כי הן כביכול "אקדמיות". כמובן, זו שטות מוחלטת, כי אלו המונחים המקוריים והתקינים. אגב, אצל חז"ל גם ל"תורה" יש משמעות של כל הכתובים, אבל לא משנה. הלל 19:02, 27 אוקטובר 2005 (UTC)