משתמשת:שולי דהאן/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הפתגם המרוקאי
מבוא עריכה
הפתגם הוא אימרה קצרה המביאה חכמת חיים ומוסר השכל. הפתגם הוא צוהר להבנת עולמם התרבותי והערכי של אנשים והוא מדרכי הביטוי הקדומות ביותר של האדם. במשפט אחד קצר טמונים הערכים המשקפים את התרבות[1]. הפתגם נושא חותם של חכמת הדורות, הוא אומץ ע"י העם שבו נוצר והוא משקף את הגותו ותפיסותיו את החיים על מכלול פניהם, את החברה המדינה והעולם. חיים נחמן ביאליק ציין כי "את הפילוסופיה של האומה תמצא כשהיא ספוגה בפתגמים ואלו נעשים יסוד לספרים שלמים ולדרכי מחשבה נרחבים[2]" . הפתגם כולל לא רק את תמציתם של החיים העממים אלא את גבישיה המובחרים של הלשון והסגנון. הצורה המופשטת לכאורה של הפתגם ללא חותם אישי או זמן כלשהו, גורם לאריכות ימיו של הפתגם שכן כל דור ודור מוצא בו טעם וכל אדם עושה בו שימוש לפי צרכיו.
הפתגם היהודי מרוקאי עריכה
הפתגם היהודי מרוקאי הוא חלק מז'אנר ספרותי עממי המשקף תרבות עשירה ומגוונת והוא משמש אמצעי לחקר הפולקלור והחכמה העממית ומהווה מודל להווי החיים של הקהילה היהודית במרוקו. המידע המתקבל לא תמיד מבטא את התרבות במלואה אך הוא מאפשר הצצה משמעותית לחיים שלמים. משה בר אשר מציין כי " המחקר הבלשני הוא אחד התחומים המוזנחים ביותר בחקר תרבותם ומורשתם של יהודי צפון אפריקה בכלל ושל יהודי מרוקו בפרט[3]" ולכן כפי שכתב חנניה דהאן "ניסיון להתמודד עם קושי זה נעשה בעיקר באמצעות ראיון ושיחה עם מקורבים שיספקו חסך זה וכמובן שימוש בספרות קיימת של אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו[4]".
מאפייני הפתגם המרוקאי עריכה
הפתגם המרוקאי נאמר בלשון יהודית -ערבית -מוגרבית והוא משלב מילים מספרדית בהשפעת מגורשי ספרד, מעט עברית וניבי לשון ברברית שהביאו איתם היהודים שהגיעו למרוקו מהשבטים הברברים בעיקר מדרום מרוקו ומערי האטלס. יהודי מרוקו אינם קוראים וכותבים ערבית שכן מעולם לא למדו את השפה בבתי הספר. ידיעתם את השפה המדוברת היא תוצאה של לימוד משמיעה ומדיבור יומיומי. עניין זה מקשה על תרגום הפתגמים מערבית מרוקאית מילולית לעברית שבכתב. חנניה דהאן מחבר הספר "אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו" בבואו להעתיק מהשפה המקורית המדוברת אל הכתב ניסה להביאם בשפתם המקורית בתעתיק לעברית. רוב התרגומים המופיעים בספרים מתורגמים בעל פה באופן חופשי תוך שמירה על התוכן והמשמעות של הפתגם. שימוש ביסודות עבריים היה נפוץ בכל תחומי החיים בקרב יהודי מרוקו גם בתחום האימרות והפתגמים. ביטויים שנלקחו מתוך המקורות שימשו את חכמי הקהילה כפתגמים. כגון הביטוי "רוני עקרה לא ילדה" (ישעיהו נ"ד טו) חכמי העיר תפילאלת שבמרוקו לתאר את האכזבה מבניהם וטבעו את הפתגם- "אשרי מי שלא ילדה בנים" . מרוקאית היא אחת השפות המשופעות ביותר בפתגמים ובביטויים. אלה עוסקים בחיים - מלידה עד המוות, במוסר, במשפחה, בגידול ילדים, בזקנה, בבדידות, בגורל ובכל פן אחר של חיי היומיום. הפתגמים אינם אך ורק אמירות פשוטות אלא יש בהם גם ניצול של אוצר המילים העשיר שבו טמונים מסרים סמויים המפתיעים בחריפותם. ה-מְעְנָא המרוקאית (פתגם עם מסר סמוי) היא הלב להבנת הפתגם המרוקאי .
המענא המרוקאי עריכה
מעְנָא פירושה המילולי הוא פתגם עם כוונות ומסר סמוי. ברבים היא נקראת מְעָאנִי - מהשורש עְנָא שמשמעותו להעניק חשיבות, לטפל טיפול מיוחד ומעודן, לרמוז, להתכוון. ואולי אפשר למצוא לה גם מקור עברי בפסוק 'כִּי בְּאֹמֶר נוֹדַעַת חָכְמָה, וּתְבוּנָה בְּמַעֲנֵה לָשׁוֹן' (בן סירא ד', כ"ה). הפתגם המרוקאי מאופיין בלא מעט משמעויות שונות למשל "לו מזכוכית הייתה הקיבה היו נראות בה התרנגולות" פרוש ראשון לא חשוב מה האדם אוכל, העיקר להיות שבע שכן הקיבה אינה שקופה ואינה מראה מה האדם אכל. פרוש שני אדם שהתהפך עליו הגלגל אינו יכול כעת להוכיח מה היה מעמדו בעבר כאשר אכל עופות צלויים העיקר איך הוא נראה כעת. דוגמא נוספת " לְ-לְסָאן מָא פִיהָא עְדְ֘ם, אוּ לִי טְוָ'אה מָא יְ'נְדְדְ- בלשון אין עצם, ומי שמגלגל אותה לא מתחרט כאן הכוונה היא שיש לשלוט בלשון, ואם שולטים בה לא נגרם נזק; לכן כדאי לשים מעצור לפה. ברמת מְעְנָא המסר סותר את הכוונה הגלויה: לְ-לְסָאן מָא פִיהָא עְדְם, אוּ לִי תְוָ'אה מָא יְ'נְדְדְם>הלשון לא הורגת, ומי שמתווכח לא מתחרט- כאן מבחינים במשחק המילולי שבין עְדְ֘ם (בד' נחצית) שפירושה: עצם, לבין אותה מילה ב-ד' לא נחצית: לחסל. 'טְוָ'א' משמעו לקפל, אבל 'תְוָ'א' -להתווכח, להתמקח[5].
נושאי הפתגמים של יהודי מרוקו עריכה
הנושאים המשתקפים בפתגמים יוצרים קשר בין הסביבה המוגרבית למחשבה היהודית האוניברסאלית. הפתגם המוגרבי משלב מקורות מהתנ"ך, התלמוד, המדרשים והזוהר ומתאים אותם לנסיבות ולתנאי החיים של סביבת יהודי מרוקו. הפתגם משלב בדו קיום את שתי התרבויות השכנות היהודית והמוסלמית ומבטל את הגבולות הדתיים והתרבותיים בין שתיהן. הנושאים בפתגמים היהודים מרוקאים הם בעיקר תוכחה ומוסר השכל , אזהרה מדבר ומתכונה מסוימת ,עובדות חיים וכדומה. הנושאים מתחלקים לשני סוגים עיקריים אלא שנובעים מהם דברי חכמה ומוסר השכל אשר ככל הנראה נכתבו בידי חכמי הקהילה שביקשו להנחות את הקהילה בדרך הישר כמו הפתגם "אה נחי ראסק למוזא חתא תדוז"- שמשמעו גלה סובלנות למשל בעת גילוי עוינות של האוכלוסייה המוסלמית כלפי היהודים וקבלת המציאות לעת עתה. הסוג האחר הם פתגמים שיצאו מקרב העם, לשונם פשוטה ועממית אך ציורית ומשכנעת "אל ז'דיד מאלו ראלא, ולבלאי מה תפרט פיהו" החדש ערכו יקר אך על הישן אל תוותר. הפתגמים התקבלו בקרב האוכלוסייה היהודית כדברי אלוהים חיים, כעקרונות ומוסכמות שיסודם אמת. היהודים חיו באזורי מחיה צפופים (במלאח')מצב זה חייב אותם לנהוג ברגישות כדי לשמר את מרקם היחסים העדין בין משפחה וחברים ומקומיים. הפתגמים סייעו בידם להעביר מסר מהי ההתנהגות הרצויה בלי צורך לומר את הדברים ישירות. הפתגמים נאמרו לעיתים בגוף שלישי " אלק, דאר דראנה ואלד לחלה איסבונה". " אמר מי שאמר הבית שלנו ובאו זרים וסלקו אותנו" (הפתגם מתיחס ליחסי חמות וכלה כאשר הכלה באה להתגורר בבית החמות ומשתלטת עליו והחמות זורקת את המשפט לחלל האוויר כדי להעביר את המסר) זו הייתה דרך להעביר חכמת חיים לכאורה אובייקטיבית אוניברסאלית המתארת מהי המציאות הרצויה. הפתגם הפך להיות נשמת השיחה והדיבור ,הוא העביר מסרים של כאב, הומור ביטוי לקשרים חברתיים ומשפחתיים , התבלין שבלעדיו הדברים הם טפלים וחסרי טעם והוא ההוכחה הנאמנה לאמיתות דברי המספר כלשון אחד הפתגמים " אל כלאם בלא מענא-טביך בלא מזננא" דיבור בלי פתגמים כתבשיל ללא טעם[6].
קריאה נוספת עריכה
- מילון ספיר עברי עברי בעריכת איתן אבינאון
- פרופ',אדיר כהן,"ספר הציטטות היהודי הגדול", כנרת, טבריה 2003
- משה בר אשר, "מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקה, מוסד ביאליק ירושלים תשנ"ח
- חנניה דהאן, "אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו" כרך א' מתוך הקדמה של חיים זעפרני פרופ' באוניברסיטת פריז. 1983
- חנונה מרכוס, "חתונת ארטישוקף,גרשוי שזיפים- חכמת הפתגם של יהודי מרוקו" הוצאת כתר
- יששכר בין עמי"אלף ואחדד פתגמים יהודים ממרוקו" מגנס, ירושלים תש"ל
קישורים חיצוניים עריכה
- פתגמים במרוקאית בקול ועם תרגום
https://www.youtube.com/watch?v=CWcEv2w_Ut4
- עמוד הפייסבוק של ספר הפתגמים המרוקאי
- ^ מילון ספיר עברי עברי בעריכת איתן אבינאון
- ^ פרופ',אדיר כהן,ספר הציטטות היהודי הגדול, כנרת, טבריה 2003
- ^ משה בר אשר, מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקה, מוסד ביאליק ירושלים תשנ"ח
- ^ חנניה דהאן, אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו" כרך א' מתוך הקדמה של חיים זעפרני פרופ' באוניברסיטת פריז. 1983
- ^ חנונה מרכוס, "חתונת ארטישוקף, גרשוי שזיפים- חכמת הפתגם של יהודי מרוקו" הוצאת כתר
- ^ יששכר בין עמי"אלף ואחדד פתגמים יהודים ממרוקו" מגנס, ירושלים תש"ל