משתמשת:Anatfinkelshtain/טיוטה

צבי תדמור ז״ל עריכה

צבי תדמור היה צייר שנמנה עם מקימי ופעילי ''קבוצת העשרה'' ,

הקים סטודיו לציור שהפך לחלק מהמרכז לאומנויות שבחולון,

הקים את הגלריה העירונית שהפכה כיום למשכן לאמנות בחולון

ויסד את המגמה לאמנות חזותית  בבית-הספר התיכון על-שם תלמה ילין.

ביוגרפיה עריכה

נולד ב- 1923 בעיירה קז'מייז' בפלך לובלין שבפולין,

למשפחה דתית ציונית. אביו – יהושע קפלן – היה יושב-ראש "המזרחי" במקום.

שם למד בה בעת ב"חדר" ובבית-ספר.

ב- 1936 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל-אביב, שבה למד בבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין.

מנעוריו חבר "הנוער העובד" וה"הגנה".

מ- 1942 התגייס כנוטר במשטרת היישובים היהודיים ושירת בגליל העליון עד 1945.

בשנים 1945-1946 פנה ללמוד ציור באולפן לאמנות בהדרכת אהרון אבני בתל-אביב, ולאחר מכן

בשנים 1946-1948 בסטודיו לציור שבהדרכת שטרייכמן וסטימצקי.

במלחמת העצמאות שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" ולחם בחזית השרון המרכזי.

משנת 1950 השתתף בתערוכות כלליות וקבוצתיות בארץ וכן גם בתערוכות בחו''ל.

צבי הכיר את אשתו אסתר בעת לימודיו במכון אבני, הם קבעו את מקום ושבם בחולון משנת 1952. לזוג שני בנים.

צבי נפטר בסוף שנת 2012, ועל שמו נקרא רחוב בחולון.

סגנון העבודות עריכה

עבודותיו המוקדמות של תדמור נשאו אופי גרפי שהתבטא בשימוש בקווים זוותיים בקומפוזיציה.

החל משנות השישים הופך ציורו של תדמור לחופשי יותר.

עיקר יצירתו של צבי תדמור הוא במדיה של ציור בצבעי מים ובגואש.

סגנון עבודותיו המאוחרות שואב מן ההפשטה של קבוצת "אופקים חדשים".

הוראה עריכה

משנת 1947 עסק צבי בהוראת ציור במסגרת משרד החינוך.

לימד ב:

במדרשה למורים למלאכה, ובמדרשה למורים לציור,

1965-1963 מרכז המגמה לאמנות, בית הספר התיכון רננים, תל אביב-יפו

1968-1965 ציור, התיכון ליד האוניברסיטה, ירושלים

1982-1967 מרכז המגמה לאמנות פלסטית, בית הספר התיכון ע''ש תלמה ילין, גבעתיים

1988-1973 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב-יפו

תרומתו לקהילה כאומן וכמחנך עריכה

בשנים 1950-1960 נמנה עם מקימי ופעילי ''קבוצת העשרה'' והשתתף בכל תערוכותיה.

ב- 1956 פתח עם הצייר אהרון גלעדי את הסטודיו לציור בחולון, שהפך לחלק מהמרכז לאומנויות.

הןא כהן 32 שנה בהנהלת המשכן לאמנות ואף עמד שנתיים בראשו.

כמוכן, השתתף בועדות עירוניות שונות בנושאי האמנות החזותית.

ב- 1961 הקימו גם את הגלריה העירונית שהפכה למשכן לאמנות דהיום.

צייר כרזות ועיצב מדליון לעיר.

ב- 1967 יסד את המגמה לאמנות חזותית  בבית-הספר התיכון על-שם תלמה ילין ועד שנת 1982 וניהל אותה ולימד בה ציור.

מ- 1972 עד 1989 לימד ציור במכון אבני.

היה חבר הועדה המייעצת שליד "אמנות לעם".

תערוכות עריכה

השתתף בתערוכות ''סדנת הדפס'' שליד אגודת הציירים, ועוד.

עבודותיו כלולות באוספי המוזיאונים של תל-אביב, חיפה, במשכן לאמנות עין חרוד וכן באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ, בארצות אירופה ובארה''ב.

פרסים עריכה

1951 – פרס בתחרות ארצית של ציירים בירושלים.

1957 -  פרס רכישה של משרד החינוך והתרבות.

1968 פרס רכישה, משרד החינוך והתרבות

1994 - תואר "יקיר ההסתדרות" בחולון.

אחרי מותו נקרא על שמו רחוב צבי תדמור בחולון

ביבלוגרפיה עריכה

[1] אתר עירית חולון

[2] מרכז מידע לאומנות ישראלית , מוזיאון ישראל ירושליים


דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Anatfinkelshtain.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Anatfinkelshtain.


גופר קרמיקה עריכה

גופר קרמיקה הינו מותג שייסדו זוג הקרמיקאים הישראלים אברהם ז״ל ופנינה בשנת 1956 ונקרא על שמם. ב-50 שנות יצירה משותפת, נוצרו תחת ידיהם אלפי פריטים של קרמיקה דקורטיבית, וגובש סגנון מקורי, שמצטיין בזיגוג צבעוני, שקוף וצלול מעשה ידי פנינה, ובקישוט תלת מימדי בידי אברהם שעיצב גם את צורת הכלים.

סגנון עריכה

המאפינים הבולטים בסגנון של גופר הם הססגוניות בזיגוג והעושר הקישוטי התלת-מימדי[1]. פני הכלים מעוטרים בציורים ובאבסטרקטים עשויים מבליטות ושקעים. ועל כן, בסוף שנות ה50, בלט סגנון העבודות של גופר קרמיקה בנוף המונוכרומטי של גווני החום ששלטו בהוייה הקראמית הישראלית[2] בצבעוניותם ובביטוי התלת מימדי של הקישוטים.

טכניקה עריכה

המגוון הצורני של הכלים עוצב ע״י אברהם בדגמי חימר אדום (טרקוטה) . כל דגם היה חלק ללא עיטורים, והיווה תשתית ליצירת תבנית מגבס. הכלי הסופי נוצר בתהליך שהתחיל בהכנת חימר לבן נוזלי מאבקות מתאימות, דרך יציקתו לתבנית הגבס, והתגבשותו על דפנותייה ע״י ספיגת המיים שבחימר במשך כחצי שעה. כששכבת החימר התגבשה לעובי של כ 7 מ״מ, שוחררו עודפי החימר הנוזלי מהתבנית, ושמשו ליציקת כלים נוספים. הצעד הבא התחיל לאחר כמה שעות, כשהחימר לח במקצת אך לא יבש, וניתן היה לעצב לכל כלי קישוט משלו ע״י חריטה ולחיצה במגוון כלי עבודה,לקרמיקאים, וגם כלי גילוף שהושאלו מתחום רפואת השיניים. משהושלמה מלאכת הקישוט, נחרטה חתימת המותג על גב הכלי ״גופר gofer, ,israel״ , והוא הוצב על מדף לייבוש איטי באויר למשך מספר ימים/שבועות. הכלים היבשים עברו עיבוד נוסף של ליטוש והחלקת הקצוות עד לקבלת מוצר מהוקצע. אחרי הסרת האבק[3] שהצטבר על הכלי במפוח רב עוצמה, סודרו הכלים המוגמרים בתוך תנור שריפה, ובמשך כיממה[4] שהו בטמפ׳ שהגיע בשיאה לכ 920 מעלות צלסיוס. החלק הבא בתהליך היה מוקדש כולו לצבעוניות המוצר. כל כלי נצבע בידי פנינה במברשות בגדלים וצורות שונות בהתאם לסוג המשטח אותו צבעה ולתוצאה ששאפה להשיג. הצבעים היו גלזורות שהגיעו לסטודיו כאבקה, עורבבו במיים לדרגת סמיכות מתאימה בה כל משיכת מכחול נספגה מייד בחימר השרוף. את התוצאה שתתקבל לאחר השריפה השניה שהגיעה בשיאה לכ 1020 מעלות צלסיוס[5], היתה צריכה לצייר בדמיונה, מאחר והצבעים במצב האבקתי והנוזלי היו שונים לגמרי מהתוצאה הזיגוגית היפיפיה שלאחר השריפה.

יוצאות מן הכלל היו בתי המזוזה, החנוכיות, האריחים[6]והסיכות שתבניות הגבס שלהן הכילו מראש את פיתוחי הקישוט בתלת מימד, והם נבדלו זה מזה בשילוב הצבעים. היו מבין הבובות שקושטו בציורים בעפרונות גלזורה וללא המימד השלישי של עומק או תבליט. העיטורי של משטחי החרסינה למטבחים והקרמיקה ששובצה בשולחנות נוצרו בצביעה בלבד והיו דו מימדים. כדי הטרקוטה נוצרו בלישת חימר אדום ועיצוב פרטני כאשר השקעים והבליטות של פני השטח העניקו את הציוריות, רובם ללא גלזורה. אך היו מספר עבודות שכוסו בצבע, בעיקר בגוונים כחולים. פרוייקטים גדולים של קירות נוי היו מבוצעים במגוון טכניקות. החל מאפליקציה של אריחי חרסינה צבעוניים, חלקם עם ציורים, דרך עבודות טרקוטה עשויות ממרכיבים רבים, או עבודות באותו סדר גודל מחימר לבן עליו שכבת גלזורה.

נושאי עבודה ופרוייקטים עריכה

נושאי העבודות נוגעים במקורות תוך כדי כיבוד הפסוק "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה" (שמות כ', ג), בהויה הישראלית, חגי ישראל, סיפורי ילדים ואגדות, אהבת החי ובאסטטיקה אבסטרקטית.

יהודיקה עריכה

  • צלחות דקורטיביות לפסח
  • צלחות דקורטיביות לשבת
  • צלחות עם מוטיב ירושליים
  • פמוטים לשבת
  • בתי מזוזות בשני גדלים
  • חנוכיות לקישוט הקיר, לשולחן
  • טריבטים בעלי כיתוב מהמקורות כמו ״אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא״

כלים דקורטיבים עריכה

  • צלחות נוי לקישוט הקיר:
    • נושאים : אבסטרקט ,חיות, אלמנטים מתוך שבעת וארבעת המינים
    • בגדלים : כ -40-50 ס״מ , כ 30 ס״מ וקטנות כ 20-10 ס״מ
  • חיות: ינשוף, ציפור, גמל, פיל, היפופוטם, סוס, עז, כבשה, חמור
  • בובות לנוי
  • שעוני קיר
  • מסגרות למראה עם איורים של 12 המזלות
  • מאפרות (עד שנות ה 70)
  • ספלים (עד שנות ה 70)
  • קומקומים
  • אגרטלים
  • קערות
  • מזרקת מיים
  • אריחים אבסטרקטים
    • אריחים ארץ-ישראלים עם מוטיבים מהנוף הישראלי כגון רימון, נשים ערביות עם כדים על הראש, גמלים
    • חגי ישראל
    • סיפורי ילדים
    • שבעת המינים
    • 12 המזלות
    • אבסטרקט
  • עדיים : סיכות, תליונים, עגילים
  • אריחי חרסינה מעוטרים (דו מימד)
    • משובצים בשולחנות סלוניים
    • לקירות מטבח
  • תחתיות לכלי מטבח חמים
  • שמות משפחה (עבודות מוזמנות)
  • כדי וקערות טרקוטה, חלקם ללא גלזורה

ציורי קיר (Murals) עריכה

למוסדות עריכה

  • בנק י. ל. פויכטונברג בע״מ - שיבוץ של קרמיקה בעבודת ברזל, אבסטרקט.
  • בניין מנהלת בל״ל ב, ברנד תל -אביב, אבסטרקט טרקוטה 240*160
  • בלל אילת, תבליט קראמי אבסטרקטי , 140* 500, בזיגוג צבעוני שקוף
  • סניף בל״ל, בן יהודה 30 תל אביב - חיפוי תבליט קראמי צבעוני מט אבסטרקטי לעמודים בגובה 230, כולל שעון קיר.
  • קיר חיצוני בסמוך לחדר האוכל הישן שבקיבוץ אפיקים. אינטרפטציה לציור של האומן המקומי ליאו רוט של על בסיס למימד הקראמי.
  • קיר כניסה לבית חולים פוריה בו נתנו פירוש אומנותי לפסוק "אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים" [יחזקאל יט, י]. תבליט עם זיגוג צצבעוני 500*180.
  • עיטור ברכת השחיה בקיבוץ חצרים

לפרטיים עריכה

  • ברמת-חן - ציור קיר כ 70*50 של סמליל בית המלאכה - זוג ידיים בינהן אלומת אש
  • בצור יגאל - תבליט קראמי 88*78 טרקוטה צבוע בגווני חום, תבליט קראמי מחימר לבן 40*40
  • בירקונה - ציור קיר כ 100* 80 של זוג יונים. חימר לבן צבוע בגווני כחול. אבסטרקט בגווני כחול 70*40. תבליט קיר טרקוטה 70*100 בדמות ציפור.
  • בבית הנערה - הוד השרון. תבליט טרה קוטה לקיר.
  • בחצרים - תבליט קיר טרקוטה 70*100 בדמות ציפור.

הסטוריה עריכה

1956-1967 עריכה

1967-2001 עריכה

2001-2006 עריכה

ביוגרפיה עריכה

חתימת האמנים עריכה

משווקים עריכה

  • משכית
  • גלריית ויצו בקארדו , הברובע היהודי ירושליים
  • גלריות אמנות ביפו (אבי סופר)
  • גלריית שחף, קיסריה
  • גלריית הקשתות, חיפה
  • מתנות לבאי כנסים קצא״א
  • סמל לבנייני שיכון עובדים
  • מתנה לבאי כמה מכנסי הבונדס

תערוכות עריכה

גופר קרמיקה נחשף לקהל הרחב בתערוכת רטרוספקטיבה על קרמיקה ישראלית, בה הוצגו עבודות של אומני קרמיקה פורצי הדרך עד שנות ה-70.

בהמשך השתתפו בעוד תערוכות, בינהן 1965 היום עימה ציין מוזיאון ישראל שבירושליים 50 שנים לפעילותו.

  1. קרמיקה ישראל 70, מוזיאון תל אביב, תל-אביב, 1970
  2. קערות סדר פסח מקרמיקה, המוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור, חיפה , תאריך פתיחה: 06/04/1976
  3. רפאל אבקסיס - דפי הגדה מצויירים; אברהם ופנינה גופר - קערות פסח, בית יד לבנים, חולון, תאריך פתיחה: 21/03/1987
  4. תערוכת חנוכיות מקרמיקה, בית ״יד לבנים״ ברעננה.
  5. הביאנלה ה- 3 לקרמיקה בשנת 2004 (פרק ההיסטורי אוצרת עירית ציפר)
  6. 1965 היום, מוזיאון ישראל, ירושלים, אולם ספרטוס, ביתן פלבסקי לעיצוב, ביתן אילה זקס אברמוב לאמנות ישראל, 31/03/2015 - 29/08/2015
  7. ״אור ואופל״, משכן המוסיקה יוני 2015, אוצרת אורית לוטרינגר.

קישורים חיצוניים עריכה

גופר קרמיקה באתרי חובבי אומנות עריכה

גופר קרמיקה באתרי מכירות פומביות בארץ ובחו״ל עריכה

היערות שוליים עריכה

  1. ^ בניגוד לקישוטים של הקרמיקה הארמנית למשל
  2. ^ בביאנלה השלישית לקרמיקה אצרה ד״ר עירית ציפר מדור קטן שהוקדש לקרמיקה הישראלית עד לשנות השבעים. היתה לה פגישה מרתקת עם הזוג גופר בה שמעה על עבודתם המשותפת, ואת דבריהם כתבתה בקטלוג התערוכה, שבו גם תיארה את תרומתם לקרמיקה הישראלית בזיגוגים צבעוניים עשירים המזכירים עבודת ויטרז' מעבירת האור לעומת הקרמיקה הישראלית שהתאפיינה במונוכרומטיות של גוני החומר והאדמה.
  3. ^ שגרה שכונתה ״פו״
  4. ^ תהליך השריפה ארך כ 10 שעות לפי תכנית עליה ועצירה (delay) לסירוגין. הכלים שהו בתנור עוד בחצי יממה עד לקירורו המוחלט.
  5. ^ גובה הטמפ׳ היה תלוי במרכיבי הגלזורה. לדוגמה: שכבת בסיס עם תחמוצת בדיל או עופרת צרכה טמפ׳ נמוכה מהרגיל
  6. ^ כולל אריחי 12 המזלות של מסגרות המראה