משתמשת:Chen av/עובד סוציאלי לעניין סדרי דין

עובד סוציאלי לעניין סדרי דין הוא עובד סוציאלי, שעבר התמחות מיוחדת נוספת ויש לו סמכויות לפי חוק בתחומים שונים הנוגעים למשמורת ילדים או למינוי אפוטרופוס על חסוי. הוא מתערב באופן זמני במשפחה לצורך אבחון, מתן חוות דעת והמלצות לבית המשפט בסוגיות שונות.  על פי רוב, התערבותו של עו"ס לעניין סדרי דין הנה מכוח צו של ערכאה משפטית. המכהן בתפקיד זה יושב במחלקה לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת בתחום החוק ותקנותיו וקיבל מינוי משר הרווחה. ההכשרה כוללת הבנת משבר הגירושים, התמודדות ילדים במצבים  אלו, דינמיקה משפחתית, אלימות במשפחה, אפוטרופסות ועוד.

רציונל והגדרת תפקיד

הורות לאחר גירושין או פרידה

ערך מורחב – הורות לאחר גירושין או פרידה

גירושין או פרידה של הורים מלווה לעתים קרובות במשבר. בני המשפחה חווים אובדן של התא המשפחתי, ונדרשים להתמודד הן עם עיבוד רגשי של האבל על המערכת המשפחתית שהסתיימה ולא תשוב עוד, והן עם חששות מהעתיד הלא ידוע. בין החששות הרבים, עולים גם תחומים אלה:

• קביעת משמורת הילדים.
• קביעת זמני שהות הילדים (הידועים גם בשמם הישן "הסדרי ראייה"). כלומר, כמה זמן ישהו הילדים אצל כל אחד מהוריהם. קיימים הסדרי שהות שונים, החל מפעם בשבוע שבה ישהה ילד אצל אחד מהוריו ואת שאר הימים, עם ההורה האחר, ועד משמורת משותפת, בהם זמני השהות שווים לחלוטין.
• מידת השתתפותו של כל הורה בכלכלת הילדים.
• המשבר הפסיכולוגי שעלול להתעורר אצל ההורים והילדים.
• הליכים משפטיים שמתלווים לתהליך הפרידה, ויחסים עוינים בין ההורים, הגוברים בעקבת ההליך המשפטי, שעלולים להחריף את הקשיים.
• קשיים כלכליים הנובעים מהוצאות משפטיות גבוהות ומהעלייה בהוצאות השוטפות כתוצאה מהצורך להחזיק שני בתים.

המחוקק הכיר במצב הייחודי של ילדים שהוריהם נתונים במצב של גירושין או פרידה, ובצורך לקבל החלטות שקולות על ידי בעל מקצוע, שיוכל להיכנס לתא המשפחתי הנתון במשבר, ולהמליץ לבית המשפט כיצד לנהוג, במקרים בהם נדרשות החלטות שיפוטיות. לצורך כך קבע המחוקק את תפקיד העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין. המחוקק הסמיך את העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין להתערב אף במקרים של חסרי ישע שאינם קטינים על מנת להגן עליהם.

תפקיד העו"ס לסדרי דין

עובד סוציאלי לעניין סדרי דין מקבל את סמכותו מתוקף צו של בית משפט לענייני משפחה או ערכאה משפטית אחרת, כגון בית הדין הרבני, או בית הדין השרעי, ועוד . על העו"ס לסדרי דין לחוות דעה ולהמליץ בפני הערכאה המשפטית בענייני משמורת ילדים, בסוגיות ההורות של כל אחד מהצדדים, ובטובתם של קטינים.

תחום נוסף בו הוא דן הוא דילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה, וכן אנשים הלוקים בהפרעה נפשית, או חסרי ישע הזקוקים להגנה ולאפוטרופסות. מתוקף סמכותו, העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין רשאי לקבל מידע מכל גורם הרלוונטי לקטין או לחסוי.              

התערבותו של העו״ס היא מכוח צו של ערכאה משפטית, או לפי פניה יזומה מצד היועץ המשפטי או בא כוחו. העו"ס לסדרי דין נכנס למשפחה בתקופה בה היא נמצאת, מכורח הנסיבות, במשבר זמני או מתמשך, קל או עוצמתי. הכשרתו של העו"ס לסדרי דין, לפיכך, היא גם בעלת מאפיינים טיפוליים. לדוגמה, במהלך התערבותו של העו״ס לסדרי דין לצורך עריכת תסקיר שנושאו פירוד או גירושין, עליו להפעיל מיומנויות טיפולית שמטרתן לסייע להורים לקבל את המצב המשברי, להתמודד עמו בהצלחה, ולקבל החלטה על סוג המשמורת על הילדים ועל חלוקת האחריות ביניהם.

מבחינה ערכית, עקרון טובת הילד הוא המנחה את עבודתו של העו"ס לעניין סדרי דין. יש לקיימו תוך מתן עזרה להורים, על מנת לסייע בחיזוק המערכת המשפחתית. כאשר הורים נפרדים, כל אחד מהם ממשיך להיות הורה לילדיו. לפיכך, על העו"ס לעניין סדרי דין לסייע, להנחות ולהדריך בתכנון ההורות, תוך הסתייעות בצוות המחלקה לשירותים חברתיים ובמסגרות אחרות של שירותי הרווחה המקומיים ושירותים אחרים בקהילה.

במצבים בהם נדרש מינוי אפוטרופוס לחסוי, פועל העו"ס לעניין סדרי דין מתוך שמירה על האינטרסים של החסוי. מתפקידו לבדוק את הצורך הממשי במינוי אפוטרופוס, אל מול הפגיעה בעצמאותו של החסוי. במקביל עליו לבחון חלופות מתאימות יותר ופוגעניות פחות ממינוי אפוטרופוס, במידה שהדבר ניתן.

החוקים עליהם מופקדים עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין

1.     חוק הסעד סדרי דין (בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים).

2.     חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

3.     חוק גיל הנישואין.

4.     חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).

5.     החוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון 26 לחוק העונשין (חוק חסרי ישע).

6.     חוק ההוצאה לפועל.

תחומי התערבות של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין

א. הבטחת שלומם וטובתם של ילדים.
הורים הנמצאים בהליכי פירוד וגירושים לדוגמה, עשויים להיות במחלוקת לגבי אופן הדאגה לילדים, לגבי המשמורת, ועוד. המחלוקת בין ההורים עשויה להקשות עליהם לדאוג לצרכיהם ולזכויותיהם של הקטינים. דרישותיו של הורה אחד עשויות לפגוע בזכויות ההורה השני או הילד, ועשויים להיות ביניהם ניגודי אינטרסים. הקושי עשוי לגבור עקב משבר הגירושים והאובדן האישי אותו הם חווים. במקרים אלה ואחרים, על העו"ס לסדרי דין לקבוע מה היא טובת הילד ולמצוא את הדרכים להגן עליו. במקרים קיצוניים במיוחד, ובמידה שאין יכולת להגיע להסכמה או אין יכולת הורית כלל, רשאי העו"ס לסדרי דין אף להמליץ על מינוי אפוטרופוס לקטינים במקום או ביחד עם ההורים הטבעיים. סיוע בבנייה ושמירה על הקשר של הילד עם שני הוריו, סיוע להורים לבנות הורות משותפת תוך לקיחת אחריות משותפת על הילד.

ב. הסדרת קשר בין הורים לילדיהם.
המלצה על זמני השהות ("הסדרי ראייה") של ההורים עם ילדיהם, החל המלצות על משמורת משותפת או על ביקורים בהסכמה הדדית, ועד לאי הסכמות קשות או לסיכון לילד, המחייבים קיום ביקורים במרכז קשר.

ג. המלצה על מינוי אפוטרופוס.
כאשר מדובר בקטינים שהאחראי עליהם באופן מובהק, ולפי התרשמות בית המשפט, אינו דואג לטובתם, יש מקרים בהם נדרשת המלצה על מינוי אפוטרופוס נוסף על ההורים. גם במקרים אחרים, כאשר מדובר בחסוי שהוא אדם חסר ישע רשאי העו"ס לסדרי להמליץ על מינוי אפוטרופוס או לנקוט באמצעים אחרים להגן על הקטין או על חסר הישע.

ד. נישואי קטינים.
בישראל, גיל הנישואים כיום הוא 18 שנה. במקרים של קטינים מתחת לגל זה המבקשים להינשא, נדרשת חוות דעת של עו"ס לסדרי דין שבחן אישית את המקרה הספציפי וחיווה דעתו, במתן ההיתר וקיום הנישואין או איסורם. זאת על מנת לשלול סיכון לקטינים ולוודא שהדבר נעשה מרצונם ולטובתם ואין בכך כל כפייה.

ה. הפניה לטיפול במשפחה.
עו״ס לעניין סדרי דין יעשה כל שביכולתו להפנות לשירותי טיפול לזוג/משפחה, במקרם בהם, על סמך אבחון, נמצא סיכוי לקיים את שלמות המשפחה, ו/או לקיים התערבות למניעת קונפליקטים בין בני זוג, על מנת להבטיח וליצור סיכוי ליחסים תקינים בין ההורים לבין ילדיהם גם לאחר פירוד ההורים.

ו. חוות דעת במקרים של אלימות במשפחה.
מתן חוות דעת במצבים של אלימות במשפחה, מה מידת ההתערבות הנדרשת, בדיקת רמת מסוכנות, הערכה על צורך במתן הגנה, סיוע והפניה לטיפול, הן לנפגעי אלימות במשפחה והן לפוגעים המתאימים לקבלת ייעוץ וטיפול.

ז. החזרת ילדים חטופים.

ערך מורחב – אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)

על פי אמנת האג, עליה חתומה מדינת ישראל, המשמורת על ילד שהוריו פרודים או גרושים צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע. האמנה אוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, או אפוטרופוסו. אם הוברח הילד לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף כדי שהדיון על המשמורת יתבצע באותה מדינה. תפקיד העו"ס לעניין סדרי דין, במקרה כזה, הוא להמליץ על הסדרי ראיה בין הקטין להוריו והבטחת שלומו של הקטין בעת החזרתו להורה ולמדינה ממנה נחטף תוך שמירה על האינטרס של הקטין.

ח. ייזום הליכים בבית המשפט לענייני משפחה.
קיימים מקרים נדירים, בהם אף אחד מההורים לא יזם פנייה לבית המשפט, מסיבותיהם השונות, ובכל זאת נתון הקטין בסיכון, על פי ראיות והתרשמות של אנשי המקצוע. לכן נתן המחוקק לעו"ס לעניין סדרי דין גם אפשרות ליזום בעצמו פנייה לבית המשפט, בשם הקטין או לטובתו, בכל עניין הקשור לקטין באישור או באמצעות היועץ המשפטי.

התסקיר

לאחר שהעו"ס לעניין סדרי דין מתרשם ומגבש את עמדתו, עליו להעביר את התרשמותו בכתב לבית המשפט או לערכאה המשפטית, בתסקיר.

בתסקיר מובאות תוצאות החקירה של העו"ס לעניין סדרי דין, התרשמות והערכת המערכת המשפחתית, והמלצותיו. הבדיקה מתמקדת במצבם של ילדי המשפחה הקטינים והיכולת של כל אחד מההורים לספק להם את צרכיהם. התסקיר נערך לפי צו של הערכאה המשפטית או של היועץ המשפטי לממשלה, ומוגש להם.

לצורך כתיבת התסקיר נדרש העו"ס לעניין סדרי דין לקיים חקירה. התהליך מתבצע תוך שיח מתמשך עם בני המשפחה, עם הצוות המקצועי במחלקה לשירותים חברתיים ועם גורמים מקצועיים בקהילה כדלהלן:

• קיום מפגשים עם הלקוח בהתאם לסוג התסקיר המבוקש: הורים, המבקשים להתמנות אפוטרופסים וכו'.
• קיום מפגשים עם נשוא התסקיר: הקטין או האדם שצריך למנות לו אפוטרופוס.
• קבלת מידע מגורמי חינוך: מורים, גננות, מטפלות במעון.
• קבלת מידע מגורמי טיפול: פסיכולוג, מטפל רגשי, אבחונים שנערכו וכו'.
• קבלת מידע מגורמי רפואה במידה ורלוונטי לתסקיר.
• קיום מפגשים עם גורמים רלוונטיים נוספים (הן מתוך המשפחה והן מחוץ) אשר יקבעו בהתאם לאופי התסקיר ועפ"י שיקול דעת של העו"ס לעניין סדרי דין.
• קיום ביקור בית, שיחה והתרשמות מהאינטראקציה המשפחתית.
• קיום מפגשים במידת הצורך בתוך המסגרת החינוכית (מעון, גן ילדים, ביה"ס, מסגרות חוץ ביתיות).
• במקרים בהם עולות דילמות מורכבות, מזמן העו"ס לעניין סדרי דין, ועדת תסקירים, בהשתתפות מפקח מחוזי ומומחים בתחום יחד עם ההורים לצורך חשיבה משותפת ("סיעור מוחות") במטרה לסייע לעו"ס לגבש המלצות.

התסקיר כולל עובדות, התרשמויות מקצועית וחוות דעת והוא כולל המלצות טיפוליות לטובת הקטין. הוא נכתב תוך התמקדות בהצגת הקטינים/החסוי, מצבם הרגשי, הפיזי וצרכיהם ובהתאם למתכונת הקבועה בהנחיות משרד הרווחה. העו"ס ישקף בתסקיר את הדילמות והשיקולים לדרכי פעולה מומלצות.  המלצות התסקיר יועברו לערכאה המשפטית אשר נתנה את הצו לתסקיר, להכרעתה.