משתמש:אריה יונה/חיוב הבעל בכבוד אשתו

חכמים צוו על הבעל לכבד את אשתו, ואף נכלל חיוב זה בכתובה (אנא אפלח ואוקיר). חיוב הכבוד הוא אף יותר ממה שדואג הבעל לכבודו. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב')

בכלל הכיבוד מונה הרמב"ם[1] שבעה דברים: 1. מכבד את אשתו יתר מגופו. 2. אוהבה כגופו. 3. אם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. 4. לא יטיל עליה אימה יתירה. 5. יהיה דיבורו עמה בנחת. 6. לא יהיה עצב. 7. ולא רוגז.

ההדרכה לבעל לכבד את אשתו יותר מגופו מנחה אותו להקדים לדאוג לצורכי אשתו לפני שדואג לצרכיו[2].לקנות לאשתו בגדים אפילו יותר מהיכולת הממונית שלו. ואפילו ללוות כסף בשביל כך[3][4]. לזון את אשתו לפי כבודה, אם הייתה רגילה בבית אביה למזונות מכובדים צריך לתת לה לפי רגילותה בבית אביה. וכן הדין לגבי הבגדים והמצעים הכל צריך לתת לה לפי כבודה. יש להתייעץ עימה ולהתחשב בדעתה[5].

הכבוד מתבטא גם בלא לפגוע, ולא לבזות ולצער, שלבה של האשה רגיש ומצטערת מאוד[6]. ויש להחמיר במי שאינו מכבד את אשתו יותר ממי שאינו מכבד את חברו[7].

תקנות משום כבוד האישה עריכה

תקנו חכמים תקנות שונות כדי לדאוג כבוד האישה. חלקן תקנות לשמור על צניעותן בחוץ שגנאי הוא להן שיראו אותם לא בצניעות[8]. וחלקן תקנות להרבות חיבה והאהבה בתוך הבית, כגון שמוכרי בשמים יסתובבו ביערות למכור בשמים לנשים להתקשט בהם לבעליהם ולא יוכלו בני העיירות לעכב על הרוכלין, מפני כבודן של בנות ישראל שיהו תכשיטי נשים מצוין להן ולא יתגנו על בעליהן[9]:

אישה קודמת לאיש עריכה

למרות שבדרך כלל איש קודם לאישה[10] בדברים מסוימים תקנו חכמים שתהיה אישה קודמת לאיש כדי לשמור על כבודה: איש ואשה שבאו לבקש צדקה - האישה קודמת משום כבודה. יתום ויתומה שצריכים כסף להתחתן - מקדימים להשיא היתומה, אף על פי שהאיש מצווה על פריה ורבייה והאשה אינה מצווה[11]. איש ואשה שנמצאים בשבי - פודים את האישה לפני האיש[12].איש ואשה שבאו לבית הדין, זה תובע בעל דינו וזו תובעת בעל דינה - מקדימים דין האשה לדין האיש, משום כבודה[13].

הערות שולים עריכה

  1. ^ (משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט).
  2. ^ גור אריה על דברים רש"י בראשית יב, ח.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד, עמוד ב'
  4. ^ מהרש"א בפירושו לגמרא הנ"ל. שכבוד שאמרו בגמ' הכוונה לבגדים דזהו נקרא "לכבד", כמו"ש דר' יוחנן קרי למאני מכובדתא (שבת קי"ג ע"א). ראה דף על הדף מסכת חולין דף פד עמוד ב.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט. ”איתתך גוצא, גחין ותלחוש לה”, אם אשתך נמוכה התכופף אליה כדי לדבר עמה ולשמוע את דבריה
  6. ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכ"ח, סעיף ג'
  7. ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (שו"ת פראג סימן פ"א).
  8. ^ ראה ירושלמי נדרים פרק ה' שמותר לנשים לכבס בחצר השותפים, משום כבוד בנות ישראל, שזה בזיון לאשה לכבס בנהר שיראו אותה לא בצניעות. וכן בירושלמי סנהדרין פרק ב' למ"ד שגברים הולכים תחילה בלוויה.
  9. ^ קרבן העדה מסכת מגילה פרק ד
  10. ^ משנה, מסכת הוריות, פרק ג, משנה ז.
  11. ^ תבנית:ממ ומקורו מגמרא תבנית:ממ
  12. ^ תבנית:ממ
  13. ^   (פ"כא מהל' סנהדרין ה"ו)