משתמש:אריקל/בושם

בושם חומר המופק בצורה מלאכותית, לרוב נוזל, המפיץ ריח רצוי למשתמש. הבושם נועד להפיץ ריח, בכדי לגבור על ריח שלילי ובכדי להשרות ריח מסוים. השימוש בו נעשה לרוב בדרך התזה על הגוף והבגד, ואף בפיזורו באוויר; לרוב הבושם הנו במצב נוזלי.

הרכבו

בשמים מיוצרים בדרך כלל מתמציות של צמחים.

סוגי הבשמים

• בשמים מהצומח
• בשמים מהחי

השימוש בבושם

• להפיץ ריח מסוים
• לדחות ריח מסוים

בשמים ביהדות

בשמים במקרא

משמעות המונח

המונח בושם במקרא קיים בשתי משמעויות עקריות:

1. תוצרת מלאכותית, שנעשתה לשם הנאה מריחה
2. ריח הנודף בצורה טבעית, מצמחים או סמממנים

זאת מלבד צמח המכונה בָּשָׂם (שיר השירים, ה,1), שהוא אפרסמון (אנציקלופדיה מקראית, ערך 'בשם', עמ' 371). בעברית המודרנית מונח זה מתייחס רק לריח הנוצר מתוצרת מלאכותית (מילון...).

הרכב הבושם

הכנת הבשמים הייתה נעשית בשתי דרכים מרכזיות:

1. שימוש בצמח (קליפת הצמח, פרח, שרף, פרי, ועלה)
2. שימוש בשמנים (בעיקר שמן זית)

בשמים בהלכה היהודית

• הברכה
• השימוש (כגון הבדלה)