משתמש:ברוקולי/כדורגל בארץ ישראל

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ברוקולי.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ברוקולי.

פעילות הכדורגל בארץ ישראל החלה עוד בתקופה העות'מאנית, עת הוקמו מועדוני הכדורגל הראשונים ונערכו המשחקים הראשונים. הפעילות התאפיינה בחוסר ארגון רב אך גם בהנחת היסודות למוסדות ולטורנירי הכדורגל הסדירים של האזור, והייתה חלק ממגמה כללית של חיזוק תחום הספורט בקרב היהדות הידועה גם כ"יהדות השרירים".

ב-1906 הוקמה אגודת הכדורגל הראשונה, "אגודת התעמלות ראשון לציון" (כיום מכבי תל אביב), שערכה כעבור שנה את משחק הכדורגל הראשון בתולדות ארץ ישראל, בו ניצחה 3 - 0 קבוצה מטעם אוניית מלחמה צרפתית שעגנה בחופי הארץ. בעקבות אגודה זו הוקמו אגודות רבות נוספות על ידי יהודים וערבים תושבי האזור, אך התעוררות הכדורגל נגדעה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם סיום המלחמה וסילוק השלטון העות'מאני הגיעו לאזור נציגי המנדט הבריטי, שהביאו למהפכה כללית בענף. הקבוצות הוקמו מחדש, ובשנות ה-20 נערכו טורנירים מקומיים מסודרים. לקראת סוף העשור נערכו משחקי גביע ארץ ישראל הראשונים והוקמה התאחדות ארצית לכדורגל, ובתחילת שנות ה-30 נערכו משחקי הליגה הראשונים. משחקי הכדורגל הושפעו מהאירועים הכלליים שהתרחשו בארץ בתקופת המנדט, בהם המרד הערבי הגדול ומלחמת העולם השנייה שהובילו לשיבובים בפעילות. לקראת הקמת המדינה נפסקה פעילות הכדורגל כמעט לחלוטין.

הליגות והגביעים שנערכו בארץ ישראל התאפיינו בחוסר עקביות בהשוואה למקביליהם לאחר הקמת מדינת ישראל. עונות הליגה לא היו שוות אורך מבחינת מספר המשחקים, ופעמים רבות העפילו קבוצות שלב בגביע באופן אוטומטי. הייתה זו גם תקופה של פערים אידאולוגיים בין חלקי העם, שבאו לידי ביטוי בעוינות רבה ששררה בחלק מהמשחקים. איגודי הספורט החזקים באותה תקופה, "הפועל" ו"מכבי", שלטו בליגות ובגביעים, ולצידם הייתה דומיננטיות רבה גם לקבוצות צבאיות ובריטיות.

קבוצות הכדורגל היהודיות ערכו מסעות משחקים למדינות רבות ברחבי העולם במטרה להעלות את המודעות למצב בארץ ישראל ולצבור ניסיון בינלאומי. מסעות אלה נמשכו לעיתים על פני שבועות רבים, ולצד ניצחונות אחדים ספגו הקבוצות הפסדים רבים במשחקים מול הקבוצות האירופיות המנוסות. ב-1928 נעשה הניסיון הראשון להקים נבחרת אזורית, אך זה כשל על רקע המחלוקות העמוקות בין "מכבי" ל"הפועל" ועל רקע החשש מחוסר היכולת להתמודד עם קבוצות ונבחרות מנוסות. הניסיון השני נערך ב-1930, והפעם הצליחו ראשי הכדורגל בארץ ישראל להקים נבחרת מעורבת של יהודים, בריטים וערבים, שיצאה למסע של שלושה משחקים במצרים. בעקבות תשומת הלב הרבה שזכתה לה הנבחרת החליטה ההתאחדות להקים נבחרת על טהרת הכדורגלנים היהודים ששיחקו אז בארץ.

המשחקים הראשונים

עריכה

הקמת המועדונים הראשונים

עריכה

טורנירים ראשונים

עריכה

משחקי הליגה

עריכה

גביע ארץ ישראל

עריכה

נבחרת ארץ ישראל

עריכה

משחקי ידידות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
כתב העת "בתנועה"
  • מנחם, נ., פעילותה של תנועת מכבי בדמשק ובבירות בין שתי מלחמות העולם, כרך א' חוב' 3 (מאי 1992)
  • חיים קאופמן, העימות בתקופת המנדט בין התאגדות הפועל ובין הסתדרות מכבי בסוגיית ההשתתפות במכביות, כרך ב' חוב' 3 (מאי 1994)
  • חיים קאופמן, הזיקה הרעיונית בין ספורט הפועלים לבין התאגדות "הפועל" בתקופת המנדט, כרך ג' חוב' 1 (מאי 1995)
  • חיים קאופמן, ראשיתם של דיווחי הספורט בעיתונות העברית המנדטורית, כרך ד' חוב' 1 (מאי 1997)
  • נחום מנחם, פעילות "אגודת הפועל" בדמשק ובבירות בין שתי מלחמות העולם, כרך ו' חוב' 1 (מאי 2001)
  • דיטהלם בלקינג, מרקסיזם מול יהדות השרירים: הספורט היהודי בפולין, כרך ו' חוב' 2-3 (מאי 2002)
  • יאיר גלילי וחגי חריף, ספורט ופוליטיקה בארץ-ישראל, 1948-1918: הכדורגל כמראה המשקפת את היחסים בין היהודים לבין הבריטים, כרך ז' חוב' 1-2 (נובמבר 2004)
  • חגי חריף, "הספורט העברי הצעיר מפרפר בין החיים לבין המוות": משבר משחקי הכדורגל בשבתות ביישוב העברי בארץ-ישראל, 1933-1930, כרך ח' חוב' 1-2 (2006)
  • מיכאל בר-אלי, יול ברדוש, עינב צפריר, על ההיסטוריה היהודית של פ"צ באיירן מינכן, כרך ח' חוב' 1-2 (2006)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה