משתמש:בשש/תקציר 5

קובץ:Reb avrum.JPG

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוּם"; י"ד באייר ה'תרע"א - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה רב ודיין. שימש כרב הראשי לישראל (בשנים ה'תשמ"ג עד ה'תשנ"ג) וכראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. נחשב לדמות רבנית מרכזית בציונות דתית.

בשנת ה'תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא לחבר בית הדין הרבני בירושלים על ידי הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת ה'תשל"א מונה לאב בית הדין. משנת ה'תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים דאז, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, פעל הרב שפירא להארכת כהונתם. מאבקו לא הצליח, אך דווקא הוא נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל בא' בניסן ה'תשמ"ג (15 במרץ 1983). הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג (1993) במקביל לרב מרדכי אליהו.

הרב שפירא הלך לעולמו בבוקר יום טוב ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח (27 בספטמבר 2007) במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות בהר הזיתים, סמוך לקברו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - הרב צבי יהודה הכהן קוק, ושל קודמו ברבנות הראשית - הרב שלמה גורן.