משתמש:מגבל/רוני אלוני

אלוני בשורה של תביעות משפטיות הובילה מהלך של הכרה של משרד הביטחון ומערכת המשפט בנפגעות אונס ופגיעות מיניות כנפגעות פעולות איבה.[1][2][3]

יצגה את קצינת חיל הים שהתלוננה על אונס תחת סם בידי קצין ביחידתה , יצגה את הלוחם מצטיין גדוד בחטיבת גבעתי ארד אביטל במאבקו המשפטי להרשעת מפקדו שהטריד אותו מינית , כבאת כוחו של הלוחם הביאה לפסיקה תקדימית של בית הדין הצבאי הגבוה לערעורים בראשות נשיא בית הדין האלוף דורון פולוס, להחלת חוק זכויות נפגעי עבירה על חוק השיפוט הצבאי , תקדים משפטי פורץ דרך המעניק לכלל חיילי צה"ל את כל זכויות נפגעי עבירה פלילית לפי החוק . יצגה בבג"צ לוחם ביחידה סודית בחיל הים למיגור טקסי הזובור בצה"ל ,בפס"ד של בג"צ קראה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לצה"ל לרענן את פקודות מטכ"ל כיצד לטפל בתלונות על הטרדה מינית והתעללות בחיילים(זובור/טקסי חניכה) וציינה לשבח את אומץ ליבו של הלוחם במאבקו למיגור תופעה זו מצה"ל

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5438990,00.html


מיגור תופעות הזובור ואלימות מינית בצה"ל. חיל הים.[4][5]


אלוני סדובניק פעילה מובילה במאבק לקידום ייצוג הולם לנשים במפלגות, במוסדות ובתאגידים , במאבק להפללת לקוחות הזנות , במאבק נגד הדרת נשים במופעי אומנות במאבק לביטול חוק ההתיישנות על עבירות מין . פעלה להגדלת סכומי הפיצויים לנפגעות תקיפה מינית , בג"צ הרחבת תחולת ביטול ההתיישנות על האחראי על קטין , תיקון חוק האגרות המופחתות בתביעות נזק מעבירות מין והטרדה מינית, הביאה לראשונה להכרה בנפגעות אונס כנפגעות פעולות איבה, ולהכרת המוסד לביטוח לאומי בזכות נפגעות טראומה מינית להיבדק בידי רופאות נשים, הביאה לפסיקה ראשונה מסוגה המכירה בזכות לפיצוי נזיקי עצמאי לנפגעות תקיפה מינית על הפגיעה בזכות לעונג מיחסי מין.




⚫ אלוני-סדובניק הביאה את משרד הבטחון והביטוח הלאומי להכיר לראשונה כעקרון בזכותן של נפגעי/ות אונס להיות מוכרות כנפגעות טרור ולקבל סיוע במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בעקבות המהפך, הכיר לראשונה משרד הבטחון בילדה בת ה 8 ליפז חימי ז"ל כנפגעת טרור. נערה תלמידת כיתה ח' מהתנחלות בשומרון שעברה אונס קבוצתי בטרמפיאדה ליד מחסום חיזמה הייתה השנייה שהוכרה בישראל כנפגעת טרור, לאחריהן הוכרה מדריכת טיולים שנאנסה באונס קבוצתי בגיא בן הנום בירושלים, כנפגעת טרור. במסגרת דיון בפני וועדת ערר בעינינה של אותה נערה בפני השופט נסים ישעיה אמר השופט כי "יש בנות שנהנות מאונס"[4]. כתוצאה ממאבק הנאנסת באמירה זו הודח ישעיהו מכהונתו כשופט ומהמשך השיפוט בתיק, והנערה הוכרה בסופו של דבר כנפגעת טרור. השופט טען כי אמר "כדוגמה, אם יש נאנסת שלא נגרם לה נזק ונהנתה מהאונס". ואולם חשיפתו של העיתונאי גיא פלג שהקליט את השופט הביאה להכרה הציבורית כי התבטאות השופט איננה ראויה. מאבק המתלוננת הביא לסערה תקשורתית רחבת היקף על התבטאויות ויחסם של שופטים לנפגעות עבירות מין[5]. בעקבות המאבק המשפטי פרסמה נשיאת בית המשפט העליון דו"ח המלצות לרפורמה בהעדת נפגעי/ות עבירות מין בבתי משפט .[6]

יצגה את תלמידת התיכון בפרשיית "אונס גן העיר", הובילה את המאבק לענישתו המחמירה של האנס עליו גזר בית המשפט העליון 25 שנות מאסר בפועל, העונש החמור ביותר שנפסק בעבירת האונס עד כה , הביאה להכרת הנאנסת כנפגעת טרור ולפיצויים שקיבלה בהליך אזרחי נזיקי . במסגרת יצוג משפטי של צעירה שנאנסה בתוך מחלקה סגורה באשפוז פסיכאטרי, קידמה את המאבק להפרדה מגדרית באשפוזים פסיכיאטרים במסגרתו הוקמו כבר מספר מסגרות אשפוז ייחודיות לנפגעות תקיפה מינית ,[7]

  1. ^ אמילי עמרוסי, אונס הוא כלי מלחמה, באתר www.israelhayom.co.il
  2. ^ בת ה-10 שנפגעה מבדואים לא תוכר כנפגעת איבה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
  3. ^ נטעאל בנדל, פני הרוע, באתר מקור ראשון, ‏19.02.2019
  4. ^ בג"ץ נגד ה'זובור' בצה"ל: הווי מעוות, פסול מכל פסול, באתר סרוגים (בעברית)
  5. ^ "צורחים ומדמים אונס": החייל שמנסה להשתקם מ"טקס החניכה" שעבר | חדשות 13, באתר רשת 13
  6. ^ יובל יועז, ‏מי היא עו"ד רוני אלוני-סדובניק והאם הלכה רחוק מדי?, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד נעם ברקן, "בליל האונס ראיתי את הרוע בהתגלמותו. הייתה שם שליטה. שנאה. השפלה", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בספטמבר 2017