משתמש:פופ80/יריבות המעריצים: ירדנה ארזי ועפרה חזה

*יריבות המעריצים: ירדנה ארזי ועפרה חזה*

היריבות בין מעריציהן של הזמרות ירדנה ארזי ועפרה חזה שהתחוללה בעיקר בשנות השמונים של המאה העשרים וזכתה לכינוי "מלחמת ירדנה-עפרה" היא תופעה תרבותית שהטביעה חותם גם שנים לאחר שהיריבות עצמה איבדה כל רלוונטיות. היריבות באה לידי ביטוי בשורה של אופנים והגיעה לשיאה במסגרת "תקרית הדיו" בה התיזה מעריצה של עפרה חזה דיו מאקדח מים על שמלתה של ארזי במהלך הופעה.

הרקע ליריבות

בתחילת שנות השמונים הייתה עפרה חזה כוכבת עולה במוזיקה הישראלית.

לאחר פריצתה בסרט שלאגר עם הלהיט "שיר הפריחה", החלה חזה להוציא אלבומים שנה אחר שנה וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר "זמרת השנה" (1980, 1981, 1982, 1983) כשהיא סוחפת אחריה עדת מעריצים גדולה.

יריבות בין אמנים ומעריצים הייתה כבר עניין מוכר באותן שנים, גם לאחר היריבות התקשורתית בין שושנה דמארי ליפה ירקוני וגם בעקבות היריבות בין מעריצי תיסלם לבין מעריצי בנזין שהתחוללה באותה תקופה.

בתחילת שנות השמונים שהתה ארזי בגרמניה בעקבות הנחיית אירוויזיון 1979, לאחר מכן השתתפה במחזמר ברנשים וחלומות והקליטה אלבום בכורה שכשל במכירות, אך סימל את צאתה לקריירת סולו עצמאית לאחר שנים בהן הייתה בעיקר בהרכבים - להקת הנח"ל ושוקולד מנטה מסטיק.

עם פרישתה משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" ב-1978 הייתה זו חזה שתפסה את מקומה לזמן קצר. שנה לאחר מכן נרשמה הופעתן המשותפת היחידה במסגרת התכנית "ימי שבט" שהגישה נעמי שמר בערוץ הראשון.

קדם אירוויזיון 1983

בשנת 1982 השתתפה ארזי בתחרות הקדם אירוויזיון במה שהוגדר כחשיפה הראשונה שלה כסולנית. השיר שביצעה "מוזיקה נשארת" הגיע למקום השני.

המנצח בתחרות היה אבי טולדנו שהציע לארזי לכתוב עבורה את השיר לתחרות ב1983. ארזי קיבלה מטולדנו לחן שלו למילים שכתב אהוד מנור ועוסקות בתקומתו של העם היהודי, במיוחד לאור העובדה שהתחרות באותה שנה נערכה בגרמניה וארזי עצמה היא בת לאב גרמני, אך ארזי העדיפה לדבוק בצמד היוצרים שכתב עבורה את "מוזיקה נשארת", הפזמונאית שמרית אור והמלחין הנרי ברטר ולבצע את "שירו שיר אמן".

שירם של מנור וטולדנו "חי" עבר לעפרה חזה שזמן קצר קודם לכן הקליטה עם טולדנו את הדואט "אחרי החגים" שנכתב לרגל זכייתם המשותפת בתואר זמר וזמרת השנה.

למן הרגע הראשון היה ברור כי התחרות מתמקדת בשיריהן של ארזי וחזה ואכן בתום הצבעת השופטים ברחבי הארץ ניצחה חזה בהפרש של נקודה אחת בלבד ונסעה לייצג את ישראל באירוויזיון, שם הגיעה למקום השני."חי" אף נבחר כ"שיר השנה" במצעדי הפזמונים.

בשנת 2010 חשפה ארזי לראשונה כי מיד לאחר השידור פנה אליה רפי גינת שניהל את נקודת השיפוט בתל אביב והתוודה כי טעות בספירה הובילה לכך שהיא קיבלה 10 נקודות וחזה 12 אך למעשה, הייתה זו היא שאמורה לקבל את הניקוד הגבוה יותר ובכך למעשה לנצח בתחרות כולה. ארזי החליטה להתעלם מהמידע ולאפשר את נסיעתה של חזה ללא הפרעה.

זמרת השנה תשמ"ד

בשנת 1984 הוציאה ארזי את אלבומה השלישי אתה לי ארץ שהפך להצלחה מסחרית והניב שורה של להיטים.

בספטמבר בתום ספירת הגלויות למצעד הפזמונים השנתי התברר כי לאחר ארבע שנים רצופות שבהן זכתה חזה בתואר, באותה שנה זכתה בו ארזי וזאת למרות הצלחת אלבומה של חזה מאותה שנה "בית חם".

מעריציה, ובמיוחד מעריצותיה של חזה קיבלו את הבשורה באכזבה גדולה שבאה לידי ביטוי גם בתקשורת. מנהלה האישי של חזה בצלאל אלוני ואיש יחסי הציבור של ארזי גברי מזור נקלעו להתכתשויות תקשורתיות סביב היריבות על תואר זמרת השנה וכך גם בשורה של כתבות וראיונות עם מעריצותיהן של השתיים.

ארזי שבה וזכתה בתואר "זמרת השנה" גם בשנים 1985, 1987, 1988 ו-2013 וכן בתואר זמרת העשור ב-1990. חזה לא שבה לזכות בתואר זמרת השנה לאחר 1983.

תקרית הדיו

יריבות המעריצים הגיעה לשיאה ב-31 ביולי 1985 במהלך הופעתה של ארזי בגני התערוכה בתל אביב מעריצה של חזה התקרבה אל הבמה והתיזה דיו מאקדח מים על שמלתה של ארזי.

האירוע זכה לסיקור תקשורתי נרחב, כולל במהדורות החדשות בטלוויזיה, וחידד באופן מובהק כי היריבות בין הזמרות גולשת לא אחת לאלימות. ארזי דיווחה כי מעריצי חזה מגיעים להופעותיה במגמה לפוצץ אותן, משליכים עליה אבנים, תולשים פוסטרים שלה ותוקפים את מכוניתה. חזה ואלוני הכחישו את מעורבותם בהתנהגות המעריצים.

המשך היריבות

היריבות בין ארזי לחזה נמשכה לאורך כל שנות השמונים.

במחצית השנייה של העשור הפכה ארזי לזמרת הבולטת בישראל ונבחרה גם בסקר מקיף לשנת ה-40 למדינה כזמרת האהובה על הציבור, בעוד שחזה כבר החלה לבסס קריירה בינלאומית וזכתה להצלחה עם הלהיטים "גלבי" ו"אם ננעלו".

ניסיונות לפייס בין השתיים עלו בתוהו. לאחר שנבחרה ארזי לייצג את ישראל באירוויזיון 1988 כתבה לה חזה את השיר "השנה אינשאללה" במיוחד לתחרות קדם האירוויזיון הפרטית שהפיקה עבורה הטלוויזיה אך ארזי סירבה לבצעו. בהמשך אותה שנה ביטלה חזה את השתתפותה בפסטיגל לאחר שנקבע כי ארזי תהיה הזמרת האורחת בתחרות.

מעבר לפן האישי תפסה היריבות בין ארזי לחזה ממדים פוליטיים וחברתיים, כשמחנה ארזי נתפס כ"אשכנזי" יותר לעומת מחנה חזה, ובהתאמה, נוכח יותר בערי המרכז הגדולות מאשר בפריפריה המרוחקת. לאורך שנים ליוותה היריבות הזו את הקריירות הנפרדות של שתי הזמרות, עם כי לאורך השנים דעך מעמדן ככוכבות נוער והיריבות הפכה נחלת העבר.

הפיוס האישי

בשנת 1994 נפטרו הוריה של ארזי בזו אחר זה ממחלה קשה ובמהלך ימי השבעה התקשרה חזה לנחם את ארזי ובין השתיים נערכה שיחה אישית ארוכה ששמה סוף ליריבות התקשורתית. בשנת 1997 החלה ארזי להנחות את תכנית הבוקר "קפה טלעד" בערוץ 2 והחל משא ומתן על אירוחה של חזה בתכנית, אם כי האירוח לא יצא לפועל. בשנת 2000 לאחר אשפוזה של חזה בבית חולים הגיעה ארזי לבקרה ובהמשך הגיעה גם להלווייתה.

ראו גם

• ירדנה ארזי
• עפרה חזה

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• כתם לכל החיים, 30 שנה לתקרית הדיו, באתר (וואלה!)
• מי ירה בירדנה, באתר (יוטיוב)
• ירדנה נגד עפרה מתוך (דני הוליווד)
• ירדנה נגד עפרה מתוך המופע "פאות קדושות"