משתמש:1yehonatan/לורם איפסום

”לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. ושבעגט לבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס”

מצאתי בכתב יד ישן וטמיר פשר רז נסתר זה של סוד לורם איפסום:

לדף ומקום ריק מתוכן, אתה יכול פשוט סתם (ולא מתוך דחף וולגרי) לכתוב ולציין רשימה סתמית יותר טובה, אם מחשבתך טבעית. קדימות וכפילות - נצרכים; סדר קונקרטי - טוב, ולא רק רישום אקראי. דימוי יהיה פרט יותר סביר; יותר נכון גם. אם לא יהיה, תתכנן קודם ולא לרוץ ולכתוב רק סתם מילים ומשפטים נבובים. פעילות רצויה: דורשת אבחנה, דורשת נראות, דורשת ומחייבת מתווה. סידור ירוד ללא קווים וסימני פיסוק - מביא רקע גס שאינו יפה, ומביא רקע גס שממש חבל. עם מינימליות חישוב לשים יותר פיסוק, לפסול פיסוק רנדומלי ונעדר מיוחדות, יש בסיס למילים וסימני פיסוק קריאים. יש נקודה צריכה תיקון, תיקון יסודי: חיבור למשפטים רהוטים עם חישוב לכל תיבה. צריך שכל חיבור משפט יזוהה. צריך שכל בסיס למשפט יהווה אחדות מילולית.

וסוד קביעת המילים, הרווחים והפיסוק, הוא סוד נפלא שאי אפשר לפרטו, ועל כן לא העתקתיו משם, יען כי באותו כתב היד הייתה אזהרה נחרצת על מעתיק סוד זה, ודי לי במה שגיליתי.