משתמש:Amirki/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בית השייח' אבו מדין עריכה
בית השייח' אבו מדין הוא מבנה דו קומתי מתחילת המאה העשרים השוכן ברחוב העצמאות בבאר שבע. בעליו היה שייח' שבט החנאג'רה, פריח אבו מדין, שהיה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר. הקומה התחתונה שימשה לחנויות שהושכרו, מהם ליהודים ואילו הקומה העליונה שימשה למגורים.
בשנים 1926-1927 פעל בו משרד "החברה להכשרת הישוב", שבאה במגעים עם הבדואים לרכישת קרקעות והכשרתן עבור התיישבות יהודית בנגב. כתןצאה מרכישת קרקעות, התעשרו כמה שייחים, והחלו לבנות בתים בעיר.
במאורעות תרפ"ט ובמיוחד במרד הערבי הגדול שימשה באר שבע מרכז להסתה נגד מכירת קרקעות ליהודים ומרכז ללאומנות ערבית. כאן נולדו רעיונות של יישות ערבית ושל הצורך במאבק פוליטי וצבאי והופצו בין הבדואים.
כדי למנוע מכירת אדמות ליהודים, ייסדו לאומנים ערבים את "קופת הלאום". כספי הקרן נאספו בין היתר ממס ממס שנגבה על כל בעל חיים שנמכר בשוק הבהמות.
למרבית האירוניה שכן משרדה בבניינו של השייח אבו מדין, הבניין בו שכנו בשנות העשרים משרדי הכשרת היישוב. (ליצני היישוב כינו את הקרן "הקרן הקיימת לישמעאל")
הקרן הקיימת שאפה לרכוש אדמות בסביבות באר שבע לקראת התיישבות יהודית עתידית בעיר ובקרבתה.
למטרה ו ישבו פקידיה בבאר שבע.
במאורעות תרצ"ו נאלצו היהודים המעטים שנשארו בבאר שבע לנטוש את עירם ולצאת ממנה, כי סכנה גדולה ארבה להם.
העיר היתה כולה ערבית, מרכז הסתה ושנאה ליהודים, בהשפעת הערים חברון ועזה השכנות.
בעוד שבתקופת פעילותה הראשונה התרכזה החברה ברכישת קרקעות להתיישבות חקלאית, הרי שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלה לעסוק, בשיתוף עם הקק"ל, גם ברכישת קרקעות להתיישבות עירונית.
בשנים מאוחרות יותר שימש הבניין גם גורמים ערבים לאומניים שהסיטו כנגד היהודים. הדבר הביא את הבריטים להציב שמירה על בתי היהודים.
בסביבות מרץ 1936 החלה האווירה להעשות עויינת ליהודים ולאחר פסח, העבירה המשטרה את היהודים שנותרו בעיר לירושלים. הנוכחות היהודית בעיר נתחסלה.
לאחר קום מדינת ישראל, שימש הבניין כ"בית ההסתדרות", מבנה הציבור האזרחי הראשון בעיר. נפתח בו מטבח הפועלים הראשון ובשלהי 1949 שימש אכסנייה למועצת פועלי באר שבע. הכיכר הגדולה שלפני הבית שימשה עוד בתקופת המנדט כתחנת אוטובים מרכזית. (ייתכן שהיה שם סניף משרד התיירות)
גלריה עריכה
[[קטגוריה:באר שבע: מבנים]]
בית הדין השבטי עריכה
בראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל, יסדו השלטונות את בית הדין השבטי, שבסמכותו היה לשפוט במקרים של הפרת החוק והמנהג הבדואי ולהוציא פסקי דין ברוח מנהגים אלה. מקום מושבו של בית הדין היה בקומה השנייה בבית הסארייה. בדין ישבו השייחים של שבטי הבדואים, בינהם השיח' אבו מדין, ובראשם ישב קצין המחוז עארף אל-עארף.
קישורים חיצוניים עריכה
מועצת הדמים עריכה
מוסד שיפוטי נוסף שהקימו הבריטים בבאר שבע בשנת 1919, היה מועצת הדמים. המועצה נוסדה כדי ליישב סכסוכי דם ישנים בין שבטי הבדואים בנגב. המועצה הורכבה משבעה נשיאי המטות, ביניהם השיח' אבו מדין, ובראשם, ראש עיריית באר שבע, חאג' עלי אל-עטאונה. המועצה, הצליחה למנוע שפיכות דמים וליישב את רוב הסכסוכים בין השבטים, בוטלה בשנת 1922, וסמכויותיה נוספו לבית הדין השבטי.