משתמש:Assafn/עברות שם מדעי

מונחים

• שם מדעי שם הנקבע על ידי החוקר שמתאר את הטקסון ללא תלות בשפת האם שלו. השם חייב להשמע לכללי מתן שמות מדעיים, ICZN (שמות זאולוגיים), ICBN (שמות בוטניים) וכו... השם הוא חד ערכי תחת אותה ממלכה. שם זה נמצא בשימוש מאמריים מדעיים והוא הדרך המדוייקת ביותר לזהות טקסון. למשל Canis lupus (שם עממי: זאב מצוי)
• שם עממי שם הנמצא בשימוש מדינה או אזור מסויים. השם העממי מאפשר למקומיים שאינן רגילים בשמות מדעיים לתאר טקסונים בשפת היום יום. השם יכתב בשפה המקומית (למשל עברית) במילים פשוטות. לא קיימים חוקים ליצירת שם עממי והוא לרוב נוצר לפי צורך. למשל לצורך ספרות ילדים נהוג להשתמש בשם פרת משה רבינו שהוא ציורי יותר ולצורך ספרות מדע פופולרית נהוג להשתמש בשמות בעלי נומנקלטורה הבינומיאלית (שם סוג + מין) למשל מושית השבע. השם לרוב יספק עזרה בזיהוי הטקסון בעזרת תאורים כמו: תחום מחיה (צבי מצוי, סתוונית ירושלים) או בתיאור ויזואלי (אדום חזה). השם אינו תמיד חד ערכי, לעתים יתכנו כמה שמות שונים לאותו המין או מינים שונים בעלי אותו אותו שם. לרוב לשמות עממים בשפות שונות יש שמות שונים למשל (שם מדעי: Gazella gazella) בעברית "צבי מצוי" באנגלית "צבי הרים" ( mountain gazelle ). לשם עממי אין שום תוקף מדעי ולכן לא ניתן להשתמש בו במאמרים מדעיים. בישראל האקדמיה ללשון העברית נוהגת לתת שמות עמיים למינים הנמצאים בישראל או סביבתה ואינה נוהגת לעסוק במינים הנמצאים בחו"ל. שמות עממיים נפוצים בספרות מדע פופולרית ופעמים רבות סופרים ממציאים את השמות בעצמם. למשל (שם מדעי: Calopteryx syriaca) מכונה בשם העממי "שפרירית סורית" בספר מדריך החרקים של פנחס אמיתי,"שפרירית זוהרת" באנציקלופדיה של החי והצומח ו"תכשיטית זוהרת" על ידי האקדמיה ללשון העברית.

הדינמיות של שם מדעי

מי שאינו בקיא בעולם הנומנקלטורה, עלול לחשוב שמרגע שנקבע שם מדעי השימוש בו הוא הוא נצחי, אך לא כך הדבר. הסיווג המדעי משתנה ללא הרף כאשר מחקרים חדשים מעבירים מינים בין הסוגים, יוצרים משפחות חדשות ואף סדרות. האקדמיה ללשון העברית נוהגת בשנים האחרונות להצמיד שמות עממיים לשמות המדעיים לפי השיטה הבינומיאלית. הבעיה בשיטה זו היא שהעולם המדעי ממשיך להתפתח ומהר מאד השמות שנקבעו על ידי האקדמיה כבר אינם מייצגים את השם המדעי הנכון. למשל ב-1972 קבעה האקדמיה את השם אַרְמָדִילִיִּים למשפחה Dasypodidae. ב-2016 מחקר גנטי מצא כי מלבד הסוג Dasypus כל שאר המינים בעצם שייכים למשפחה חדשה Chlamyphoridae. כלומר אַרְמָדִיל מִצְטַנֵּף ואַרְמָדִיל טָטוּ, שלפי השם העברי מרמזים כי הם שייכים לאותו הסוג (ארמדיל) בעצם מינים במשפחות שונות. בעולם המדעי מתמודדים עם הבעיה בעזרת מנגנון synonym כלומר יש רק שם תקני אחד והשאר שמות נרדפים. בעולם השמות העממיים לרוב השם נשאר קבוע. כלב הבית או פרת משה רבינו לעד ישמרו את שמם ללא קשר לסיווג המדעי. לכן ניסיון להצמיד את השם העממי העברי לשם המדעי נידון לכשלון בטווח הארוך ועלול לבלבל את הקורא. כדאי לזכור שתפקיד השם העממי הוא בעיקר לאפשר שימוש נוח בספרות המקומית ולא לצורכי מדע.

שמות הערכים בויקיפדיות אחרות

בויקיפדיות המשתמשות באלפבית לטיני כגון ויקיפדיה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית וכו... נהוג להשתמש בשם המדעי כשם של הערך. מכיוון שגם השם המדעי נכתב בלטינית קל יותר להדיוטות לקרוא ולהבין את הכתוב.

בויקיפדיות המשתמשות באלפבית קירילי כגון ויקיפדיה הרוסית או האוקראינית נהוג להשתמש בשם עממי הלקוח ממילוני בעלי חיים שנכתבו באותה השפה. חוקרים במדינות אלו נוהגים לפרסם מדי פעם רוויזיות הכוללות את השם עממי לצד השם העממי. בתוך הערך נהוג לציין את השם העממי ולידו המקור ממנו נלקח ולידו השם המדעי. במקרה ואין שם עממי בנמצא נהוג להשתמש בשם המדעי כשם הערך.

בויקיפדיות אחרות כגון הסינית והערבית שמות הערכים נתונים כשם עממי אך אין הפניה למקור השם.

הערה: ראוי לציין שבויקיפדיות המשתמשות בשם העממי כשם הערך כמות הערכים תלויה בזמינות של השמות העממים. למשל במידה ויצא מילון המכיל שמות עממיים לדגים, הויקיפדיה תכיל ערכים רבים ממלון זה אך בסדרות אחרות בהן לא התפרסמו מילונים וכותב הערך יאלץ להשתמש בשם המדעי כשם הערך יהיו הרבה פחות ערכים.

המצב היום בויקיפדיה העברית

כיום אין בויקיפדיה כללים אחידים ליצירת שמות ערכים של טקסונים. לעתים משתמשים בשם המדעי ולעתים בעממי. הבעיה ניכרת במיוחד אם לטקסון כלל לא קיים בשם בספרות העברית, אז נוהגים לעתים הויקיפדים להמציא שמות עממיים בעצמם. אחת המחלוקות העקריות בדיון היא האם ויקיפדיה אמורה לאפשר המצאת שם ידידותי לקורא בהעדר אופציה אחרת או שיצירת שם עממי היא בגדר מחקר מקורי ולכן עדיף להשתמש בשם מדעי גם אם הוא מובן לציבור. בעקבות דיון על כך במזנון אני אנסה לפרט את הדרכים בהם מתמודדים ויקיפדים שונים כשהם יוצרים ערך על טקסון ללא שם בעברית ואת היתרונות והחסרונות בכל שיטה לפי הדיון ויקיפדיה:מזנון#ערכי בעלי חיים ללא שם עברי.

האפשרויות לשמות הערכים במקרה שאין שם עברי הן:

(1) השם המדעי (בכתב לטיני)

דוגמאות: Miniopterus natalensis

בעד:

• לא מחקר מקורי

נגד

• לא ידידותי לקורא
• הקוראים בעברית לא תמיד יודעים לקרוא שם מסובך באותיות לועזיות ושם הערך יראה להם כ"ג'יבריש".

(2) השם המדעי (בתעתיק עברי)

דוגמאות: הרמטיה אילוסנס

בעד:

• לא מחקר מקורי

נגד

• לא ידידותי לקורא. למשל את השם הרמטיה אילוסנס היה אפשר לכתוב לפי השם העממי כ"זבוב החייל השחור".
• "ג'יבריש" באותה מידה כמו (1) ולכן אם הוא מובן רק לאנשי מקצוע עדיף להשתמש בשם המדעי בלועזית.

(3) תרגום עברי של השם המדעי

דוגמאות: ינשוף ננסי (Glaucidium) צורת הקטנה של המילה היוונית glaux שפירושה "ינשוף קטן".

בעד:

• ידידותי לקורא
• לא מחקר מקורי, רק התרגום מקורי
• השם המדעי לא תלוי תרבות/שפה אלא קבוע, למשל סתוונית ירושלים (Colchicum hierosolymitanum)

נגד:

• השמות לעתים אקראיים לחלוטין כגון שמות הנקראים על שם אלים יוונים. למשל הסוג Agrius על שם הבן של גאיה
• לא תמיד ניתן לדעת את משמעות השם למשל הסוג nezara הגיע מהמילה העברית נאזר (במובן לחגור) אך לא כל החוקרים מסבירים כיצד בחרו את השם.
• ניתן לתרגם בכמה אופנים ותרגום ללא ביקורת עלול ליצור שמות מוזרים למשל במקרה של Miniopterus natalensis התרגום של השם המדעי הוא Mini=קטן opterus=כנפיים natal=לידה\תינוק (במקרה הזה מאחר והמין מאד קטן ונראה כמו גור גם בבגרות) כלומר האם נקרא לו מיניכנף קטנטן או קטנכנף תינוקי או כנפון עוברי?
• לעתים שגוי מאחר והוא נקבע לפני שזיהו את שאר המינים ולכן עלול להטעות, למשל בסוג "כנפון" יתכן שימצאו מאוחר יותר מינים עם כנפיים ענקיות.

(4) תרגום של שם עממי

דוגמאות: ינשוף חשוף-רגל (שם מדעי: Gymnoglaux lawrencii) – תרגום משם עממי באנגלית "Bare-legged owl".

בעד:

• שם ידידותי לקורא
• לא בדיוק מחקר מקורי, רק התרגום מקורי

נגד:

• שם עממי עלול להיות שונה בשפות שונות. למשל אוח נקרא horned owls בצפון אמריקה ו-eagle-owls באירופה.
• לא תמיד קיים שם עממי
• תרגום ללא ביקורת עלול ליצור שמות מוזרים כגון: דיונון פוזל , צלופחים חותכי-גרון, תמנון הפנקייק

(5) שם מומצא

דוגמאות: המינים בסוג קלאו, ינשוף הרעמה, לילית מנוקדת...

בעד:

• שם ידידותי לקורא
• יוסף הלר האחראי לוועדת השמות של האקדמיה ללשון העברית תמך בהמצאת שמות לסוג קלאו

נגד:

• מחקר מקורי (לטענת בנימין שם עממי אינו מחקר מקורי מאחר והוא אינו יכול לסתור מידע אחר)
• תרגום ללא ביקורת עלול ליצור שמות מוזרים (בדומה לדוגמא ב(4)

(6) השארת המצב הקיים, כלומר כל אחד יכול להמציא שם כראות עיניו.

בירוקרטיה

במידה ומחליטים על תרגום במקרים (3),(4) או (5) הועלו האפשרויות הבאות:

(a) להוסיף הערה שמסבירה את מקור השם

(b) להוסיף הבהרה שלא הגיע ממקור חיצוני.

(c) לחייב דיון מקדים בשם מתורגם\מומצא כדי למנוע תרגומים מוזרים או שגויים.

(d) לקבוע קריטריונים אחידים לשמות.

יש כרגע מאות אם לא אלפי שמות שאנו לא יודעים את מקורם, חלקם לפי האקדמיה חלקם מומצאים, במידה ונחליט על אחת מהאופציות כיצד ניתן לוודא שהם עומדים בקריטריונים.

סיכום

לא הצלחנו לגבש החלטה בדיון הנ"ל ולכן כרגע אופציה (6) היא ברירת המחדל, כלומר ניתן להשתמש בכל אחת מהאופציות (1)-(5) כתלות בטעם האישי של הכותב וכל עוד לא קיים כבר שם עברי במקורות חיצוניים.

מסקנות אישיות

• מאחר ועברית שונה מאד מלטינית עדיף ששמות הערכים יכתבו בשם עממי ולא מדעי. זאת מלבד מקרים בהם נהוג בציבור להשתמש בשם המדעי כגון בתחומי פלאונטולוגיה או מיקרוביולוגיה.
• אין צורך להתעקש על כי השם העממי ישקף במדוייק את המיון המדעי מאחר והמיון המדעי משתנה ללא הרף (ראו סעיף "הדינמיות של שם מדעי").
• מאחר ולא הגענו להכרעה ושמות הערכים נקבעים אופן שרירותי לפי העדפת העורך קשה מאד להתחקות אחר מקור השם. לכן כדאי לאמץ את המודל של ויקיפדיות קיריליות ולציין ליד כל שם את המקור ממנו נלקח. דוגמאות למשפטים המבהירים מקור:

מילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012. האקדמיה ללשון העברית

אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1983. כרך 4 - החיים במים, עמוד 84

לא קיים שם עברי רשמי, שם הערך הוא תרגום מאנגלית של השם העממי XXXXX