ויקיפדיה

משתמש:Gilbuzaglo/ממוצאות

< משתמש:Gilbuzaglo

 

לדיאנה ואקטאון מאת טיציאן יש מקור מלא המכסה את מעברו דרך מספר בעלים וארבע מדינות מאז צויר עבור פיליפ השני מספרד בשנות ה-50 של המאה ה-20.

מוצאות מצרפתית provenir, 'לבוא מ/להתקדם ל) היא תיאור השתלשלות של משמורת או מיקום של חפץ היסטורי. [1] המונח שימש במקור בעיקר בהתייחסות ליצירות אמנות, אך משמש כיום במגוון רחב של תחומים, שכוללים ארכיאולוגיה, פליאונטולוגיה, ארכיונים, כתבי יד, ספרים מודפסים, כלכלה מעגלית ומדעי המחשב .

המטרה העיקרית של מעקב אחר מקורו של חפץ או ישות היא בדרך כלל לספק ראיות הקשריות ונסיבתיות לדרך הנפקתו או גילויו המקוריים, על ידי ביסוס, ככל האפשר, של ההיסטוריה המאוחרת שלו. מדובר בשחזור של רצף הבעלים הפורמליים של הפריט, ומיפוי המשמורת והמקומות בהם הוא הוחזק . לפרקטיקה הזו יש ערך מיוחד בסיוע לאימותם של אובייקטים ניתן להתשמש בטכניקות השוואתיות, חוות דעת של מומחים ותוצאות של בדיקות מדעיות כדי למצוא את מקורו של הבסיס. אך הטכניקה הבסיסית ביותר למציאת המוצאות קשורה בעיקר אל מסמכים שמעידים על קיומו של הפריט . השימוש במונח מקור מתוארך באנגלית לשנות ה80 של המאה השמונה עשרה. מבחינה רעיונית ניתן לשייך את המונח מקור למושג המשפטי שרשרת משמרת (chain of custody{אנ).

עבור מוזיאונים וסוחרי אומנות(אנ) , בנוסף ליכולת לזהות מיהו מחבר היצירה ומהי האותנטיות של חפץ, המקור נחשב לבעל חשיבות בסיוע לביסוס התוקף המוסרי והמשפטי של הבעלות על הפריט זאת בהתחשב בכך שחל גידול נרחב בכמות יצירות יצירות האמנות שנבזזו(אנ). נושאים אלה היוו את מקור הדאגה המרכזי לגבי יצירות שהחליפו בעלו באזורים שנשלטו על ידי נאצים (אנ)באירופה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. מוזיאונים רבים החלו לאסוף באופן אקטיבי תיעודים של יצירות מסוג זה ואת היסטורית הבעלות שלהם.[2] לאחרונה אותן דאגות שעלו לגבי יצירות שנבזזו על ידי הנאצים הועלו לגבי יצירות שמקורן באומנות אפריקאית ,שבדרך כלל מיובאות באופן בלתי חוקי ועתיקות . כמו כן ישנו חשש לגבי בזיזתם של עתיקות מחלקים שונים בעולם . בשנים הקודמות היה חשש רב מבזיזת עתיקות בעירק, וכיום חשש כזה הוא ממשי בכל הנוגע הנוגע

לסוריה.

בארכיאולוגיה ובפליאונטולוגיה, נעשה שימוש במונח הנגזר פרובינציה עם משמעות דומה אך מאוד מסוימת .בדיסצפלינות אלו המושג מתייחס למיקום הפיזי הספציפי של כל פריט (במחקר מודרני,ניתן לתעד את המיקום המדויק של כל פריט באופן תלת מימדי). [3] משום כך, לחפצים בדיסציפלינות אלו יכולה להיות לחפץ גם היסטוריה שמתעדת את המיקום הפיזי המדויק שלו (provenience) וגם היסטוריה שמתתארת את תולדות הבעלות עליו (Provenance).

יצירות אמנות ועתיקות עריכה

המוצאות של יצירות אמנות פרטי אספנות ישנים ועתיקות היא בעלת חשיבות רבה, במיוחד בכל הנוגע אל בעליהן. ישנן מספר סיבות מדוע מציאת המקור של היצירה הוא בעל חשיבות רבה . סיבות אלו חלות גם על סוגים אחרים של אמנות יפה.ידיעה אמינה על מוצאות מעלה את הערך הכספי של יצירת האומנות.כמו כן, קביעת מקור היצירה עשויה לסייע באימות זהותו של האמן ולסייע במיוחד באימות דיוקנאות שמוופיעים בציורים זה עשוי לאשר אם הציור הוא באמת מהתקופה שממנה נראה שהוא. קביעת המוצאוצ של יצירות יכול לסייע בפתרון סכסוכי בעלות. לדוגמה, קביעה מהי היסטורית המוצאות מקור של תמונה מן השנים 1933 ו-1945.יכול לקבוע האם מדובר בתמונה שנשדדה על ידי הנאצים . גלריות רבות משקיעות מאמצים רבים בחקר מקורם של ציורים שקיימים באוסף מן השנים הללו ואין ידיעה ברורה מהי היסטוריית המוצאות שלהם.[4] עדויות מתועדות על מוצאות של יצירת אומנות יכולות לעזור לקבוע שהפריט הוא מקורי ואיננו פריט מזויף או חיקוי, (לדוגמא רפרודוקציה) כמו כן, אם פריט היצירה הוא פריט מקורי, ייתכן ולא מדובר בפריט גנוב או פריט שנבזז . חקר מוצאות יכול לעזור גם בשיוך היצירה לאמן ידוע, והיסטוריה מתועדת יכולה להועיל להוכחה כי האומן הוא זה שיצר את היצירה הספציפית דוגמא למחקר מוצאות שמוכיח כי אומן מסויים הוא היוצר ניתן למצוא בדיוקן ארנולפיני .

מידת המקוריות או האותנטיות של יצירת אמנות חשובה יכולה להשפיע על ערכה הכספי בשוק. הדבר מושפע ממידת הוודאות בה קובעים את המוצאות היצירה,מעמדם של הבעלים הקודמים וחשיבותם כאספנים. כמו כן,במקרים רבים ערך המוצאות מושפע ממספר הראיות לכך שהיצירה לא נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות לא חוקיות , או הושגה באופן לא חוקי ממדינה אחרת. הגדרת היסטוריית מוצאות של של יצירת אומנות הם הגדרות ששונות באורכן . זאת בהתאם לקונטקסט בה מנותחת היצירה ובמספר הפריטים ההיסטורייים הידועים עליה. קביעת היסטוריית המוצאות של יצירת אומנות יכולה להיות באורך של מילה אחת או משפט קצר, או להתפרס על מילים רבות בקטלוג

הסמכת(אנ) מומחה לקביעת מקור היצירה ומידת האותנטיות שלה יכולה להוות את ההבדל ההבדל בין קביעה כספית כי פריט האומנות הוא חסר ערך לבין קביעה כי הוא שווה הון תועפות. האישור כי היצירה היא מקורית או לא יכול לעורר לעיתים תהיות רבות . ז'אק ואן מיגרן(אנ) זייף את עבודותיו של אביו הצייר האן ואן מיגרן. (שזייף בעצמו את עבודותיו של הצייר יאן ורמיר ). ז'אק ואן מיגרן כתב תעודות מזויפות בהן נכתב כי עבודות מסוימות נוצרו על ידי אביו.

ג'ון דרו (John Drewe{אנ}) היה מסוגל לקבוע כי יצירות רבות הן יצירות בעלותית מקור אמיתי למרות שבקלות ובאמצעים מדעיים אפשר לזהות כי מדובר ביצירות מזויפות. הוא אימת באופן מזוייף מספר מרשים ורב ,(אך כוזב), של יצירות אומנות. .משום כך הגלריות והסוחרים קיבל ממנו יצירות אומנות שנחשבו ליצירות אמיתיות. הוא יצר את הממצאים הכוזבים הללו על ידי זיוף מכתבים ומסמכים אחרים, כולל רישום כוזב בקטלוגים יש של תערוכות.[5]

לפעמים קביעת המוצא יכולה להיות קלה לביצוע . לדוגמא, צילום של הפריט עם הבעלים המקורי שלו. תיעוד פשוט אך סופי כמו זה יכול להעלות את ערכו הכספי של הפריט,אבל רק אם הבעלים הוא אדם בעל מוניטין רב . פריטים רבים שנמכרו במכירה פומבית המכרו במחיר רב יותר מהמחיר המקור שלהם רק בגלל תצלום של הפריט בחברתו של אדם מפורסם. כמה דוגמאות לפריטים כאלו כוללים פריטי עתיקות, שהיו בבעלות אנשים מוכרים מתחומים שונים כמו אומנות או פוליטיקה. [6]

בכל הקשור לדיון על השבת חפצים תרבותיים באוספים של מוזיאונים ממוצא קולוניאלי(אנ),המוזיאון האפריקני(אנ) בבלגיה החל להציג בפומבי מידע על חפצים מה בתערוכת הקבע שלו בשנת 2021.[7]

חקר מוצאות של ציורים עריכה

 
סר ויליאם פיטר(אנ), 1567: אמן אנונימי . עד תחילת המאה ה-17, דיוקן זה היה חלק מן אוסף , הברון ג'ון למלי הראשון .עובדה זו צוינה על ידי הקרטלינו(אנ)שנוסף לציור בצד ימין למעלה. הציור שוכן כעת בגלריה הלאומית לפורטרטים, לונדון

מטרתו של מחקר המוצאות היצירות הוא היא לייצר רשימה מלאה של בעלי היצירה (כולם יחדיו אם ישנה אפשרות כזו,עם ההוכחות התיעודיות התומכות בכך ). תחילת מחקר המוצאות הוא מרגע הזמנת הציור או תחילת תהליך היצירה בסטודיו של האמן ועד היום. בפועל, סביר להניח שיהיו פערים ברשימת הבעלים וייתכן שחלק מהמסמכים יהיו חסרים וייתכן שאבדו. בתיעוד מקור היצירה חשוב לציין מתי היצירה היתה החלק מתערוכה וכן יש לציין ברשימה ביבליוגרפית מתי היצירה נדונה בספרות או הופיעה כציור בספרים .

כאשר המחקר מתקדם בשחזור העבר של היצירה , כדי לגלות את מקורו הקודם ואת הבעלות הקודמת שלה ,חשוב לרשום את הפריטים הפיזיים של היצירה- סגנון היצירה, נושא היצירה, חתימת, האומן חומרים מהם עשויה היצירה מידות, מסגרת וכו'. [8]כותרת היצירה הוא השיוך לאמן מסוים עשויים להשתנות עם הזמן. ניתן להשתמש בגודל היצירה ובתיאורה כדי לזהות אם קיימים אזכורים קודמים לציור. החלק האחורי של ציור יכול להכיל מידע מהותי מהיצירה המקורית. על היצירה ייתכנו שיהיו סימנים שנוצרו בתערוכות , חותמות של בתי מסחר , תוויות ששייכות לגלריות שונות שבהן הייתה התמונה ואינדיקציות אחרות שמעידות על בעלות קודמת ייתכנו גם תוויות שקשורות למשלוחים שהיצירה הייתה חלק מהם. בתוכנית הטלווזיה Fake or Fortune של רשת הBBC מוצאות של הציור Bords de la Seine à Argenteuil (אנ)נחקר באמצעות מדבקות שהודבקו בגלריות ותווית של משלוחים שנמצאו בגב היצירה. לעתים ניתן לזהות מקור מוקדם על ידי קרטלינו(אנ) (ייצוג תלת מימדי של טרומפ לויל של תווית כתובה) שנוספה לחזית הציור. [9] עם זאת, הכתוביוות הללו כולות להיות מזויפות , או שהצבעים יכולים לדהות או שהכתובית יכולה להיצבע בעיקר בחלק העליון

רישומים של מכירות פומביות שנערכו בעבר הם משאב חשוב לסיוע בחקר מוצאות של ציורים .

דוגמאות

  • ספריית ויט (אנ)מכילה אוסף של חלקי קטלוגים של מכירות פומביות . אוסף זה יכול לאפשר לחוקר לזהות מקרים שבהם תמונה ספציפית נמכרה במכירה פומבית .
  • ספריית היינץ בגלריה הלאומית לפורטרטים, לונדון שומרת על אוסף דומה של קטלוגים למכירות פומביות,אך האוסף מתייחס רק לפורטרטים.
  • בספרייה הלאומית לאמנות במוזיאון ויקטוריה ואלברט יש אוסף של קטלוגי מכירות פומביות שהתקיימו בעבר בבריטניה. [10]
  • אוניברסיטת יורק הקימה אתר אינטרנט עם משאבי מידע מקוונים . המאגר חוקר את תולדות האומנות בין השנים 1660-1735.[11] משאבי המידע באתר כזה כוללם יומנים, קטלוגי מכירות, חשבוניות של יצירות , תכתובות ורשימות מלאי (אינוונטרים).
  • למכון המחקר של Getty(אנ)בלוס אנג'לס יש פרויקט לחקר איסוף ומקור (PSCP), הכולל מסד נתונים מקוון, שעדיין נמצא בשלבי עיצוב . מסד הנתונים כולל רשומות של מכירות פומביות שהתקיימו בעבר ורשומות נוספות שקשורות לחקר של מקורות היצירות. [12]
  • בספריית האמנות של Frick (אנ)בניו יורק יש אוסף נרחב של קטלוגים של מכירות פומביות ותערוכות שהתקיימו בעבר. [13]
  • למכון ההולנדי לתולדות האמנות (RKD) יש מספר מאגרי מידע הקשורים לאמנים מהולנד. [14]

אם ציור נמצא בידיים פרטיות במשך תקופה ממושכת ומוצג בבית פאר , הוא עשוי להירשם במלא על שם הבית שבו שכן - למשל, מלאי\אינוונטר למלי( אנ).[15] ייתכן שגם מי שביקר באותו בית הבחין ביצירה,וכתב עליה מאוחר יותר. כמו כן ייתכן, שהיצירה הוזכרה בצוואה או ביומן. כאשר הציור נקנה מסוחר, או החליף בעלות במסגרת עסקה פרטית, עשוי להיות שטר מכר או אישור מכירה שמעיד היכן האמן מכר את היצירה .ייתכן שקיים קטלוג מחקרי-catalogues raisonne(אנ), שנמצא בו פירוט כל היצירות הידועות של האמן ומיקומן בזמן כתיבת הקטלוג. מאגר נתונים של catalogues raisonné זמין בקרן הבינלאומית לחקר אמנות. באמצעות מסד הנתונים הזה ניתן ללמוד באמצעות תמונות היסטוריות על היצירה עצמה ולהמחיש באופן ויזואלי את המכלול העבודות אמן מסוים, או מבחר עבודות מתקופה או מז'אנר מסוים. באופן דומה, תצלום של ציור במסד הנתונים הזה עשוי להראות כתובות (או חתימות) שאבדו במהלך הזמן כתוצאה משחזור נלהב או בוטה של היצירה. לעומת זאת, צילום עשוי להראות כי כתובת לא נראתה במועד מוקדם יותר. אחד ההיבטים השנויים במחלוקת של דיוקן "אורז"(אנ) של ג'יין אוסטין נוגע לשאלה מיהו האומן שצייר את היצירה ומהו המיקום המדויק בו היא נוצרה.[16]

מוצאות בארכיונאות עריכה

 
חותמת על מסמך היסטורי, המראה שהוא עבר בידי המדור לשימור הרשומות של איגוד הרישומות הבריטי, זהו שירות הצלה לחומר ארכיוני: המספר מציין את היסטוריית המוצאות המוקדמת יותר

מקור - הידוע גם כהִיסְטוֹרְיַת מִשְׁמֹרֶת ,הוא מושג ליבה בתוך הארכיונאות והעיבוד ארכיוני . המונח מתייחס לאנשים, לקבוצות או לארגונים שיצרו או קיבלו את הפריטים כמקור נצבר של רשומות ויצרו שַׁרְשֶׁרֶת מִשְׁמֹרֶת(אנ) של פריטים לאחר מכן. [17] עקרון המקור (המכונה גם עקרון כלילות ארכיוני, וחלק מרכזי בעקרון הרחב יותר של עקרון המוצא(אנ),קובע כי יש לשמור רשומות שמגיעות ממקור משותף (או מחטיבה ארכיונית{ אנ}) יחדיו ככל הניתן מבחינה פיזית; אבל מבחינה אינטלקטואלית ניתן לאתר את חומרי הארכיון ולהבחין כיצד הם מסודרים באמצעות מציאת עזרי איתור (אנ). לעומת זאת, יש לשמר ולתעד בנפרד רישומים שהגיעו ממקורות שונים. בפרקטיקה שנוהגת בארכיונים. הוכחת מוצאות של מסמך ארכיוני ניתנת להשגה על ידי הפעלה של מערכות בקרה שמתעדות את ההיסטוריה של הפריטים ששמורים בארכיון , לרבות פירוט תיקונים שבוצעו בהם. אמינותו של מסמך ארכיוני או מערך מסמכים שמקורם איננו ודאי (בשל פערים במידע בתוך שרשרת המשמורת של הרשומה) תחשב כגורם שפוגע מאוד במידע שנמצא בתוך הארכיון.

עקרונות המוצאות בארכיונאות פותחו במאה ה-19 על ידי ארכיונאים ממוצא צרפתי וממוצא פרוסי. הם זכו להכרה נרחבת על בסיס הניסוח שלהם במדריך לסידור ותיאור הארכיונים מאת ארכיונאי המדינה ההולנדים סמואל מולר, J.A. Feith ו-R Fruin. המדריך פורסם בהולנד בשנת 1898. הוא המכונה לעתים קרובות בשם "המדריך ההולנדי"(אנ).[18]

שיימוס רוס( Seamus Ross) טען כי יש להתאים את העקרונות התיאורטיים של שימור מוצאות הרכיוניים לתחום השימור של המקורות הדיגיטליים,החדישים יותר. [19]

החשיבות הרבה שקיימת למושג מוצאות בתחום הארכיונאות באה לידי ביטוי בשמו שמו של של כתב העת שיוצא לאור על ידי אגודת הארכיונאים של ג'ורג'יה, Journal of the Society)

(of Georgia Archivists [20].

מוצאות בספרים עריכה

גם בספרים ניתן יהיה לעשות שימוש במושג מוצאות,תוך יישום שלו על מקרים ספציפיים.חקר מוצאות מתייחס ללימוד או חקר על הבעלים של עותקים בודדים של ספרים . בדרך כלל מדובר במחקר רחב יותר שיכלול מעקב אחר הנסיבות בהם עותקים בודדים של ספרים שינו בעלות. המחקר ינסה לאסוף ראיות שנמצאות בספרים ומראות מה הייתה האינטראקציה שהתקיימה בינם לבין מי שקרא בהם. [21] [22]

מחקרי מוצאות עשויים לשפוך אור על הספרים עצמם, ולספק עדות לתפקיד שספרים שונים מילאו בהיסטוריה החברתית, האינטלקטואלית והספרותית. בנוסף,מחקרים כאלו עשויים להעשיר את הידע אודות בעלים מסוימים של ספרים. לדוגמה, חקירה של אוסף ספרים שנמצא בבעלותו סופר מסוים עשויה לסייע באיתור היצירות או הספרים המרכזים שהשפיעו על יצירתו .

מספר רב של מחקרי מוצאות מתמקדים בממד ההיסטורי , ומתרכזים בספרים שהיו בבעלותם של אנשים בעלי שם. יחד עם זאת, גם ישנה גם התייחסות לספרים שהיו בבעלותם של קוראים אנונימיים, בייחוד אם מדובר בבעלות האחרונה או הנוכחית של הספר. כמו כן, במסגרת זו נחקרות גם עדויות לאינטראקציה שקיימו קוראים אנונימיים עם עם ספרים. [23] [24].

ניתן ללמוד על היסטורייצת המוצאות של הספר הן על ידי בחינת הפן הפיזי של הספר (למשל התחקות אחר על דברים שכתובים בספר עצמו כמו הקדשות ,הערות שוליים מדבקות אקס ליבריס , שיר בחרוזים ש[25]מופיע בתוך הספר(אנ) וכריכות הספרים), והן על ידי התייחסות למקורות מידע חיצוניים על הספר הבודד כגון קטלוגים של מכירות פומביות. [21]

חקר מוצאות ספרים בעולם היהודי ובמדינת ישראל:פרויקט אוצרות הגולה

לערך המורחב - אוצרות הגולה

פרויקט אוצרות הגולה הוא ניסיון גדול של מיפוי ותיעוד המוצאות של ספרים יהודיים שנבזזו על ידי הנאצים החל משנת 1936 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה . מטרת הפרויקט הייתה להשיב את הספרים אל בעליהם המקוריים, או לחלופין להעביר אותם אל מדינת ישראל, למוסדות שונים בה ובכללם הספרייה הלאומית.בפרויקט נטל חלק ארגון הJCR שמקום מושבו היה בארצות הברית ובאירופה ,וכן וועדה מיוחדת שעסקה בנושא מטעם האוניברסיטה העברית.

וועדה להצלת אוצרות הגולה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20. חבריה היו מרצים באוניברסיטה וספרני בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (לימים הספרייה הלאומית). תפקידה הייתה להציג את דרישות האוניברסיטה העברית לקבלת ספרים ששדדו הנאצים מספריות יהודיות ושנתגלו לאחר המלחמה. בהמשך הפכה הוועדה למחלקה בספרייה הלאומית. נציגיה פעלו עד לשנות ה-70 והביאו ארצה מאות אלפי ספרים .רוב הספרים שהגיעו לישראל התחלקו בין ספריות ציבוריות, ספריות של ישיבות, בתי ספר, בתי כנסת וספריות אקדמיות.חלק נרחב מן הספרים הגיע גם אל הספרייה הלאומית . ספרי אוצרות הגולה שנקלטו בספרייה הלאומית שימשו כתיעוד צורכי הקריאה, הלימוד והתפילה של יהדות אירופה לפני השואה. כמו כן ,חלק מהספרים העשירו את האוסף הלועזי של הספרייה . המספר המדויק של ספרי אוצרות הגולה שמצוי כיום בידי הספרייה הלאומית לא ידוע ,והוא מוערך בעשרות אלפים.


יינות עריכה

בעסקאות של יין ישן עם פוטנציאל להשבחה לאורך זמן(אנ), לסוגיית המוצאות יש השפעה רבה על הדרך בה תוערך תכולת הבקבוק, הן מבחינת איכות היין והן מבחינת הסיכון להונאת יינות(אנ). היסטוריה מתועדת של התנאים בהם אוחסן היין במרתף(אנ) היא בעלת ערך בהערכת איכותו של בציר יינות ישן יותר. זאת בהתחשבות באופיו השברירי של היין. [26]

פיתוחים טכנולוגיים מהעת האחרונה סייעו לאספנים להעריך את מבחינה היסטורית את ההטמפרטורה ואת הלחות של היין. אלו הם שני מרכיבים מרכזיים שעוזרים לבסס את סטטוס המוצאות המושלם של היין. לדוגמה, ישנם מכשירים זמינים שמוטמעים בתוך תיבת העץ וניתן לקרוא את התוכן שלהם על ידי סמארטפון שמצויד באפליקציה פשוטה. המכשירים הללו עוקבים אחר התנאים אליהם נחשפה תיבת העץ במשך חייה של סוללת המכשיר . חיי סוללת המכשיר יכולים להגיע עד לחמש עשרה שנה. המכשירים שמוטמעים בתיבת העץ מוציאים גרפים עם קריאות גבוהות או נמוכות למשתמש הסמארטפון. קריאות אלו שומטות את הצורך של הבעלים להיות אמין בכל הנוגע לטיבם של תיבות העץ והיין. האחריות על האמינות מועברת לצד שלישי, המידע שמופק מהמכשיר, שמהווה מקור אמין ואובייקטיבי יותר .
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]

מַדָע עריכה

ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ופליאונטולוגיה עריכה

חוקרי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה משתמשים בשני סוגים שונים של ומובחנים מושג מוצאות . כדי להתייחס למיקום המדויק או נקודת מצאי של חפץ כלשהו בתוך אתר עתיק, מתשמשים הארכיאולגים במושג provenience [3]. כדי לתאר את ההיסטוריה המתועדת המלאה של הממצא ,ואת העברות הבעלות עליו , משתמשים בארכיאולוגיה במושג provenance. באופן אידיאלי, בחפירות מודרניות, המיקום הספציפי של החפץ (provenience),מתועד באופן תלת מימדי על ידי סיכוך הממצא הארכיאולוגי בדיוק רב באתר עצמו. כמו כן,ניתן להקליט גם בווידאו את תהליך מיפוי הממצא והסיכוך, כדי לספק הוכחה למציאת הממצא. כמו כן, יש לתאר את ההקשר הרח הארכיאולוגי הרחב יותר שאליו ניתן לקשר את הממצא בעבודות ארכיאולוגיות ישנות יותר, שבוצעו לרוב על ידי ארכיאולוגים חובבים, ניתן לדעת רק מהו המיקום המשוער של הממצא, ,ובאיזה שטח בשיעור הוא נמצא .הידיעה הכללית הזו תקפה במיוחד בממצא הארכיאולוגי שנמצא מחוץ לתחומה של חפירה מקצועית . בנוסף לכך, ייתכן שהמיקום הספציפי של הממצא לא נרשם באופן מקצועי,ובדיוק . המונח provenience,שמתייחס למיקומו הפיזי של ממצא ארכיאולוגי ספציפי הופיע בשנות השמונים של המאה ה-19. מדובר על תקופה של 100 שנה לאחר הופעתו של המונח מוצאות,שמתקשר לתחומי ידע שונים (provenance) .מחוץ להקשרים אקדמיים, שימש המושג provenience כמילה נרדפת למילה provenance . השימוש במושגים הללו כמושגים נרדפים מצוי בעיקר באנגלית אמריקאית.

לכל ממצא ארכיאולוגי נתון עשוי להיות גם מקור במובן של provenience כלומר היכן ממוקם הממצא מבחינה פיזית באתר החפירה, וגם מקור במובן של provenance ,כלומר היכן נמצא הממצא מאז גילויו ,ומי היו בעליו מאז שהתגלה. .סיכום ההבחנה בין שני המושגים היא ש"המקור במובן של provenience הוא נקודה קבועה, בעוד שמקור במובן של provenance יכול להיחשב כמסלול שניתן לעקוב אחריו ולהתחקות אחר התחנות בהן עבר האובייקט ". [27] מטאפורה נוספת היא שמקור במובן של provenience הוא מעין "מקום הלידה" או "מקום מוצא" של של הממצא בעוד שמקור במובן של provenance הוא מעין "קורות החיים" של הממצא הארכיאולוגי.[28] יחד עם זאת ,יכול להיות שמדובר בהבחנה שלוקה לעיתים באי דיוק . ישנם ממצאים ארכיאולוגים רבים שנמצאו ,והועברו במסגרת יחסי סחר אל מקומות אחרים .כמו כן ,ייתכן שחלק מן הממצאים נוצרו במקום אחד, אך השימוש המרכזי בהם היה במסגרת קהילה חברתית שמצויה במקום אחר. בנוסף לכך , ייתכן שממצא נמצא במקום אחד,ואז הועבר אל מקום אחר ,שבו נעדשה השימוש העיקרי.

מלבד הדיוק המדעי, הצורך בהבחנה בין שני המושגים הללו תואר כך: [28] "הארכיאולוגים לא מייחסים חשיבות לשאלה למי היה שייך ממצא ארכיאולוגי . הם יותר מתעניינים בקהילה בה נעשה שימוש בממצא הארכיאולוגי ובהקשר החברתי שבו נעשה שימוש . אנו (הארכיאולוגים) מתעניינים מהי הסיבה לכך שמטבע רומי נמצא בספינה שטבעה בים 400 שנה לאחר שנוצר. לעומת זאת, להיסטוריונים של האומנות החשיבות של השאלה הזו היא זניחה, מכיוון שהם יכולים בדרך כלל להבין איזו מטבעה ייצרה את המטבע על פי המידע שמוטבע על המטבע. "זה מטבע רומי, מה עוד אנחנו צריכים לדעת?" אומר היסטוריון של האמנות;" אנו צריכים לדעת יותר פרטים על סחר הספינות באזור הים התיכון בתקופה הרומית המאוחרת" אומר ארכיאולוג. מקור במובן של של provenance חשוב היסטוריון אמנות חשוב כדי לקבוע באופן מבוסס מיהו בעל החפץ .לעומת זאת , מקור במובן של provenience חשוב לארכיאולוג כדי להבין את המשמעות והקשר ההיסטורי או החברתי של הממצא הארכיאולוגי "

בהקשר זה, המוצאות במובן של provenance יכולות להיות קשורות לעיתים נדירות להיסטוריה המפורטת של המקום שבו נמצא הממצא הארכיאולוגי או להיסטוריה המפורטת של השימוש בו .[28] בדומה לבחינת המוצאות של יצירות אומנות , בחינת ההיסטוריה של החפץ לא מתרכזת רק בתקופה המודרנית בה נמצא החפץ. מדובר במקרים בהם ניתן למצוא כיתוב על החפץ, או שקיים תיאור כתוב עליו בחומרים כתובים בני אותה התקופה. למושא מחקר בארכיאולוגיה או אנתרופולוגיה תרבותית עשויה להיות היסטוריית מוצאות מוקדמת . מדובר בהיסטוריה ידועה שקודמת למחקר המודרני .לאחר מכן ,יכול להיות שלאותו ממצא תהיה היסטורית מוצאות שמתמקדת בתקופה המודרנית לאחר שהממצא התגלה . ולבסוף יתכן שהיסטוריית המוצאות תכיל פרק נוסף , שיתייחס לדרכי הטיפול התצוגה והאחסון של הממצא לאחר המעבר לבעלות החדשה,שהתרחשה בתקופה המודרנית .

עדות להיסטוריית מוצאות במובן הכללי יותר של provenance יכולה להיות בעלת חשיבות בארכיאולוגיה. זיופים של ממצאים ארכיאולוגים כמעט ואינם מוכרים . למרות זאת, לעתים ממצאים אינם מופיעים כחלק מההקשר הארכיאולוגי רחב מכיוון שהם לא כוללים תיעוד מספק ומדוייק.ממצאים אלו הם ממצאים בעלי ערך נמוך יותר מבחינת התרומה הממשית למדע . גם כאשר ממצא ארכיאולוגי חסר תיעוד מספק, באתר המקורי בו הוא שכן הטיפול בו ייעשה בזהירות . י בנוסף לכך, ייתכן שהמקור האמיתי של הממצא איננו ברור מספיק, מכיוון שהקשר הארכיאולוגי שבתוכו הנמצא מופיע איננו מדויק . הסיבות לכך יכולות להיות נעוצות בהפרעות בשכבות סטרטיגרפיות בעקבות שחיקה, רעידות אדמה,שחזור קדום ,שקדם לגילוי העכשווי ,או הפרעה( אנ) באתר. בנוסף לכך,ניתן להעביר ממצאים ארכיאולוגים גם באמצעות ביזה או סחר בעתיקות,באופן שירחיק אותם מהמקום המקורי בו הם התגלו ,ונעשה בהם שימוש בתקופות קדומות. בזיזת הממצאים הארכיאולוגיים יכולה להתרחש לפני הגילוי המודרני שלהם. מדינות רבות בעלות ממצאים ארכיאולוגים העבירו חקיקה שאוסרת על סחר פנים מדינתי במורשת תרבותית. לעתים קרובות נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע את מקורו האמיתי של הממצא הארכיאולוגי והסטטוס המשפטי של ממצא ארכיאולוגי שלו . כמו כן מחקר נוסף שכזה ינסה לקבוע האם קיים קשר כלשהו בין המוצאות במובן הprovenience (מיקום פיזי באתר החפירה )מוצאות במובן של תולדות השימוש והבעלות על הממצא במובן של provenance.

בפליאונטולוגיה ובפליאונתרופולוגיה, ידוע שמאובנים יכולים לנוע גם מהסביבה הראשונית בה שכנו,למרות שהם הם נמצאים באתר אליו הם שייכים ,אך בתוך מרבצים שלא היוו את הסביבה הראשונית שלהם. הסיבות לכך שהמאובנים זזו יכולות להיות קשורות לשחיקה של מחשופים שהם לא חלק מן המאובן עצמו אך קרובים מאוד למאובן מבחינה פיזית . לא ברור עד כמה הפליאונטולוגיה שומרת בקפדנות על ההבחנה בין המוצאות במובן הprovenience למוצאות במובן הרחב יותר של provenance . מילון מונחים קצר באתר אינטרנט של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע ,לדוגמא,מתייחס לשני המונחים כאל שתי מילים נרדפות. [29] לעומת זאת ,עבודות מחקריות בתחום פליאונטולוגיה עושות שימוש תכוף במושג מוצאות במובן הprovenience, כלומר כנקודת המצאי של הפריט בסביבה הפיזי, בדומה לשימוש שנעשה בארכיאולוגיה פליאונטולוגיה.

פרטים מדויקים על מוצאות במשמעות של provenience, כלומר מקום מדויק מבחינה פיזית משמשים בעיקר חוקרים מדעיים.לעומת זאת, רוב המוזיאונים להיסטוריה של הטבע והארכיאולוגיה משקיעים מאמץ רב במאוד בתיעוד הדרך בה הושגו הממצאים השונים באוסף,ובתיעוד היסטוריית הבעלות והשימוש בהם . המוזיאונים מעדיפים,אם כך לעסוק במוצאות במובן של provenance.רשומות אלו משמשות כמקורות שמסייעים בשיצירתם של שרשראות מוצאות.

מוצאות בנתונים ממוחשבים (data) עריכה

  מחקר מדעי נחשב בדרך כמקור מוצאות טוב כאשר הוא מתועד בפירוט רב . רק כאשר המחקר מתואר בפירוט רב ניתן לערןך שחזור שלו. [30] [31] מערכות זרימת עבודה מדעיות(אנ) מסייעות למדענים ומתכנתים לעקוב אחר הנתוני המידע דרך פרמטרים שונים . מדובר בפרמטרים שמייצגים שינויים שעברו על הפרמטרים פירושים שונים שניתנו להם ואת הדרך בה נותחו. מערכי נתונים נחשבים לאמינים כאשר התהליכים המשמשים ליצירתם הם תהליכים שניתן לשחזר אותם. כמו כן מערכי נתונים נחשבים לאמינים ,אם ניתן למצוא את הפגמים בהם , באופן שיוביל לשיפור של מערך הנתונים.[32] חוקרי אבטחת מידע מעוניינים להגיע אל מוצאות הנתונים מכיוון שהוא יכול לעזור בניתוח נתונים חשודים ובכך להפוך מערכות גדולות שנחשבות לאטומות ,ולא גלויות למערכות שקופות יותר. [33] יוזמות נוכחיות שמבקשות לנהל לשתף ולבצע שימוש חוזר ויעיל בנתונים אקולוגיים מעידות על החשיבות הגוברת שמייחסים למוצאות נתונים . דוגמאות ליוזמות או לפרויקטים כאלו אלו הן פרויקטים של הקרן הלאומית למדע : datanet,dataONE, data conservancy . כמו כן ,פרוייקטים דומים קיימים גם בתוכנית המחקר לשינויים גלובליים בארה"ב (אנ).[34] בנוסף לכך,לכמה קונסורציונים אקדמיים בינלאומיים, כדוגמת Research Data Alliance(אנ) יש קבוצות ספציפיות שבמסגרתן דנים בבעיות וסוגיות של מוצאות. במקרה של הקבוצה הזו,מדובר בקבוצת בעלי עניין שמנסות לדון בנתוני מוצאות בכל הנוגע להיבט המחקרי. [35]

מדעי המחשב עריכה

בתוך מדעי המחשב, דיסצפלינת מדעי המידע משתמשת במונח "מוצאות "[36] במשמעות של שושלת הנתונים(אנ). נקודת ההתייחסות במושג מוצאות נוגעת למקורות הראשוניים של מאגר הנתונים . בעשור האחרון,המחקר הרחיב את המודל המושגי שמבקש להבין את הסיבתיות והיחסים בין הנתונים. המודל המושכי התרחב כי הוא כולל בתוכו גם התייחסות לתהליכים או משתנים שמשפיעים על על הנתונים . כמו כן כוללים המודלים החדשים ניתוח הגורמים שאחראים על הנעת התהליכים הללו .דוגמא למודל תיאורטי שמנתח באופן הזה את התהליכים,ניתן למצוא בסדנה הבינלאומית להערות על מוצאות (IPAW) [37]. כמו כן, ניתן למצוא ניתוח תיאורטי דומה בסדנה לתיאוריה ופרקטיקה של מקור (TAPP) [38]. הגופים הרשמיים שעומדים מאחורי הרשת הסמנטית כולל World Wide Web Consortium אשררו בשנת 2014, מודל נתונים סטנדרטי לייצוג מוצאות שמכונה PROV [39]. מודל זה שואב נתונים מערכות ייצוג מוצאות רבות, מוכרות וישנות יותר. בין מערכות אלו ניתן למנות את Proof Markup Language ,ואת מודל המוצאות הפתוח [40].

היכולת לקחת נתונים ממערכת אחת ולעשות בהם שימוש במערכת אחרת, היא יעד עיצובי של התיאוריות והמודלים העדכניים ביותר בדיסציפלינה של מדעי המחשב. לדוגמא, ניתן לבחון את סדנת מודל המוצאות הפתוח, Open Provenance Model (OPM). מטרתה של הסדנת העבודה הוגדרה כ"ביסוס של יכולת הפעלה הדדית של מערכות" . הביסוס אמור להעשות באמצעות הסכמים להחלפת מידע בין המערכות. [41] מודלים של בסיסי נתונים ותבניות סדורות שמספקות מידע על המוצאות, עושים בדרך כלל שימוש חוזר במודלים קיימים של מטא נתונים כדי לאפשר את ההסכמים להחלפת המידע. גם אוצר המילים של OPM, [42] וגם האונטולוגיה של PROV, [43] עושים שימוש נרחב במודלים תיאוריים של מטא-דאטה כגון Dublin Core וטכנולוגיות רשת סמנטית כגון Web Ontology Language( (OWL)(אנ). הפרקטיקה הנוהגת בזמן הנוכחי קשורה להסתמכות על מודל הנתוניטם W3C PROV, המודל שהחליף את מודל הOPM [44].

ישנם מספר הטמעות מתוחזקות וקוד פתוח של לכידת מוצאות ברמה של מערכת ההפעלה כגון CamFlow, [45] [46] Progger [47] עבור מערכות ההפעלה לינוקס ו-MS Windows, ו-SPADE עבור Linux, MS Windows ו- MacOS.[48] בשנים האחרונות חלה עליה בהתעניינות במוצאות ברמת של מערכת ההפעלה בקרב קהילת אבטחת המידע . ההתעיינות הזו גברה מכיוון שכך ניתן לפתח טכניקות חדשניות שיאפשרו זיהוי של פריצות למערכות המידע. [49] יישומים אחרים שמתייחסים למוצאות קיימים עבור שפות תכנות ותוכנות מחשב ספציפיות, כגון RDataTracker [50] עבור R ו- NoWorkflow [51] עבור Python .

הטמעת מקור של כל המערכת עבור לינוקס עריכה

  • PASS [52] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6. איקס
  • Hi-Fi [53] – קוד פתוח [54] – לא מתוחזק – kernel v3.2.x
  • Flogger [55] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6.x
  • S2Logger [56] – מקור סגור – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • LPM [57] – קוד פתוח [58] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • פרוגר [59] [47] [60] [61] – קוד פתוח [62] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x ו-kernel v.4.14.x
  • CamFlow [63] [64] [65] – קוד פתוח [66] – מתוחזק – kernel v6.0. איקס

פטרולוגיה עריכה

 
דיאגרמת QFL ( קוורץ ,פצלת שדה ,שברי ליתיום ) המשמשת לקביעת היסטוריית מוצאות טקטונית באבני חול

השימוש הגיאולוגי של המושג מוצאות מתייחס בדרך השאלה,למקור או למקור ההיווצרות של חלקיקים בתוך הסלע.לרוב מדובר במקור של סלעי משקע . השימוש במושג מוצאות איננו מתייחס כלל לנסיבות שבעטיין החומרים התאספו עד כדי היווצרות של סלע אחד. באופן ספציפי יותר, ניתן לשערך את המוצאות של אבן החול על ידי קביע.הפרופרוציות ביהיווצרות האבן של קוורץ ,פצלת שדה ושברי ליתיום

חקר מוצאות בזרעים עריכה

מוצאות הזרעים מתייחסות לאזור ספציפי שידוע כי בו הופקו הזרעים של הצמחים ובו הם מוקמו,או שממנו נבעו הזרעים לצמחים. מוצאות מקומיות היא עמדה שנתמכת על ידי אקולוגים. עמדה זו הטוענת כי יש לשתול רק זרעים ממוצאות שמוגדרות על ידי מיקום במיקום ספציפי . עם זאת ,תפיסה זו תלויה בקבלת העמדה שמצויה בבסיסה של תוכנית ההסתגלות(אנ). מדובר בהשקפה שגורסת כי באופן אוניברסלי אוכלוסיות מתאימות את עצמם למיקום בו הם נמצאים [67]. הטענה היא שזרע המקומי מותאם בצורה הטובה ביותר לתנאים המקומיים, וכי רק כך יימנע מצב שבו התרבותו של הצמח תדוכא(אנ). .ביולוגים אבולוציוניים טוענים שהקפדה על זרעים על פי מוצאות אינה החלטה נבונה מכיוון:

  1. אימוץ או הסתגלות של הזרע למיקום שלו איננו שכיח כמו הדעה שהייתה מקובלת בעבר. [68]
  2. חוסר הסתגלות (אנ)של אוכלוסיית הרקע יכולה לנבוע מתהליכים טבעיים שהתרחשו . [68]
  3. פעולות אנושיות של פיצול בתי גידול(אנ)גורמות לחוסר הסתגלות ולירידה בפוטנציאל ההסתגלותי של הצמח. [69]
  4. הברירה הטבעית משתנה במהירות עקב שינויי האקלים, [70] ופיצול בתי גידול.
  5. לא סביר שחלקי אוכלוסיה יתפצלו על ידי ברירה טבעית לאחר שהתפצלו כבר לפני יותר מ500 שנה . אם התפצלות כזו אכן קרתה ,הסיכוי והסיכון לדיכוי ההתרבות של הצמח הוא נמוך. [71]

ישנה דרך שבאמצעותה ניתן לחשוף שונות גנטית(אנ) בין מוצאים . ניתן לעשות זאת באמצעות ניסויים שכוללים גידול של צמחים בסביבות שונות. בניסויים אלו שותלים זרע ממוצא שונה במקום אחד או שזורעים את אותו זרע במקומות שונים בעלי תנאים סביבתיים שונים . ניסויים אלו יכולים לתרום להבנה של האופן שבו מוצאים שונים מגיבים לתנאי אקלים וסביבתיים שונים. בנוסף לכך, ניסויים כאלו יכולים להרחיב את הידע בכל הנוגע לבחירת מוצאים באופן אסטרטגי, כך שיוכלו להתאים להסתגלות לשינויי אקלים(אנ). [72]

מחשבים ומשפטים עריכה

השימוש במונח מוצאות בתחום מדעי המחשב משמש כאשר ישנו ניסיון לברר את המקור של טובין שונים כגון חומרה של מחשב . באמצעות השימוש במושג הזה ניתן יהיה להעריך אם הטובין הם אותנטיים או טובין מזויפים. שרשרת משמורת(אנ) היא מונח בעל משמעות חוקתית,ומשמש במיוחד עבור מקרים פליליים או מסחריים .

מוצאות של תוכנה כולל המקור הספציפי של התוכנה ואת תנאי הרישוי שכלולים בה . לדוגמה, כאשר משלבים רכיב תוכנה חופשי, או רכיב שנוצר בשיטת קוד פתוח או רכיב תוכנה קנייני בתוכנה מסויימת ייתכן שתרצה להבין מהו המוצאות של אותה תוכנה כדי שניתן יהיה הבטיח שדרישות הרישוי של התוכנה אכן מתקיימות,ושניתן להבין באופן ברור את מרכיבי התוכנה האחרים.

מוצאות נתונים מקיפות את מוצאות של הנתונים הממוחשבים. ישנם שני היבטים שקשורים למוצאות נתונים: למי שייכים הנתונים ואופן השימוש בנתונים. בעלות תספר למשתמש מי אחראי למקור הנתונים, באופן אידיאל,המידע על בעלות הנתונים יכלול גם מידע על המוצא של הנתונים. מרכיב השימוש בנתונים מספק מידע על אופן בו נעשה שימוש בנתונים .כמו כן מרכיב השימוש בנתונים כולל לעיתים קרובות גם מידע בנוגע לציטוט הנתונים או ציון המקורות המידע. הפרמטר שקובע מהו מקור הנתונים מעורר חששות רבים בכל הנוגע לנתונים אלקטרוניים. הסיבה לכך היא שמדובר במערכי נתונים שמשתנים ,ולעיתים קרובות מעתיקים אותם בכללי ציטוט לא נכונים או ללא כל ציון של מערך הנתונים המקורי. מסדי נתונים מאפשרים בקלות בחירה של מידע ספציפי מתוך מערכי נתונים קיימים . כמו כן, הם מאפשרים למזג את המידע הספציפי שנבחר עם מקורות של מערכי נתונים אחרים. זאת ללא כל תיעוד של האופן שבו הושגו הנתונים או ציון מהם השינויים שהם עברו ממערך הנתונים או ממערכי הנתונים המקוריים. [34] הניתוח האוטומטי והגרפי של מוצאות הנתונים תואר כאמצעי באמצעותו ניתן לאמת עמידה או ציות לתקנות שנוגעות לשימוש בנתונים ובהצגתם , כגון תקנות הGDPR של האיחוד האירופי. [73]

מקור מאובטח מתייחס למתן של ערבויות של יושרה וסודיות בכל הנוגע למידע על המקור של המוצאות . במילים אחרות ,מוצאות שניתן להבטיח כי הן מאובטחות הן מוצאות שניתן יהיה להבטיח שלא יהיה ניתן לשכתב את ההיסטוריה של אותו פריט מידע , ומשתמשים באותו פריט יכולו לציין מי הם האנשים שיוכלו לבדוק את הפעולות שהם ביצעו באובייקט המידע.[74][75].

פעולה פשוטה שיכולה להבטיח את ההמוצאות של המידע הממוחשב היא לציין כי קובץ מסויים הוא קובץ שמוגדר כקובץ לקריאה בלבד (אנ). הפעולה הזו תאפשר למשתמש לראות את התוכן של הקובץ אבל לא לערוך או לשנות את מה שכתוב בו .קריאה בלבד יכולה גם במקרים מסוימים למנוע מהמשתמש בכוונה או בלי כוונה למחוק את הקובץ(אנ) .

ראה גם עריכה

הפניות עריכה

בבליוגרפיה-מוצאות בלימודי ספר וספרנות. עריכה

  • Adams Frederick B et al. The Uses of Provenance. School of Librarianship University of California ; School of Library Service University of California 1969.
  • Myers Robin et al. Books on the Move : Tracking Copies through Collections and the Book Trade. Oak Knoll Press ; British Library 2007.
  • Pearson David et al. Provenance Research in Book History : A Handbook. New and revised ed. Bodleian Library Oak Knoll Press 2019.
  • Shaw David J and Consortium of European Research Libraries. Imprints and Owners : Recording the Cultural Geography of Europe : Papers Presented on 10 November 2006 at the Cerl Seminar Hosted by the National Széchényi Library Budapest. Consortium of European Research Libraries 2007.

[[קטגוריה:השיטה המדעית]] [[קטגוריה:דיני ראיות]] [[קטגוריה:ארכיונאות]] [[קטגוריה:תאוריות ארכאולוגיות]] [[קטגוריה:עתיקות]]

  1. ^ OED: "The fact of coming from some particular source or quarter; source, derivation"
  2. ^ "Better Safe Than Sorry: American Museums Take Measures Mindful of Repatriation of African Art", by Robin Scher, Art News, 11 June 2019
  3. ^ 1 2 "Selected Archeological Terms". 10 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Spoliation of Works of Art during the Holocaust and World War II period". www.nationalmuseums.org.uk. National Museum Directors' Council Website. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "A 20th Century Master Scam". אורכב מ-המקור ב-2012-02-25. נבדק ב-2012-03-06.
  6. ^ "A $2.6 Million Lesson About Provenance | Talk Auctions". אורכב מ-המקור ב-2014-08-26. נבדק ב-2014-08-24.
  7. ^ "Provenance of the collections". Royal Museum for Central Africa - Tervuren - Belgium (באנגלית). נבדק ב-2022-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  8. ^ Reynolds, Lisa, An Art Provenance Research Guide available at University of North Carolina Master's Papers (אורכב 07.07.2012 ב Archive.today)
  9. ^ "Cartellino". Glossary. London: The National Gallery. נבדק ב-31 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Course Reserves - nal-vam.on.worldcat.org". nal-vam.on.worldcat.org.
  11. ^ "The Art World in Britain 1660–1735". נבדק ב-2021-01-22.
  12. ^ "What's covered in the Indexes (Getty Research Institute)". www.getty.edu.
  13. ^ "Frick Art Reference Library". www.frick.org. The Frick Collection. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Netherlands Institute for Art History Databases". אורכב מ-המקור ב-2012-09-16. נבדק ב-2012-06-07.
  15. ^ Dynasties, a catalogue of an exhibition at the Tate Gallery, Karen Hearn, page 158
  16. ^ Grosvenor, Bendor. "Art History News". www.arthistorynews.com.
  17. ^ Abukhanfusa, Kerstin; Sydbeck, Jan, eds. (1994). The Principle of Provenance: report from the First Stockholm Conference on Archival Theory and the Principle of Provenance, 2–3 September 1993. Stockholm: Swedish National Archives. ISBN 9789188366115.
  18. ^ Douglas, Jennifer (2010). "Origins: evolving ideas about the principle of provenance". In Eastwood, Terry; MacNeil, Heather (eds.). Currents of Archival Thinking. Santa Barbara, Calif.: Libraries Unlimited. pp. 23–43 (27–28). ISBN 9781591586562.
  19. ^ Ross, Seamus (2012). "Digital Preservation, Archival Science and Methodological Foundations for Digital Libraries". New Review of Information Networking. 17 (1): 43–68 (esp. 50–53). doi:10.1080/13614576.2012.679446.
  20. ^ "Provenance, Journal of the Society of Georgia Archivists".
  21. ^ 1 2 Pearson, David (1998). Provenance Research in Book History: a Handbook. British Library. p. 132. ISBN 978-0-7123-4598-9.
  22. ^ Pearson, David (2005). "Provenance and Rare Book Cataloguing: Its Importance and Its Challenges". In Shaw, David J. (ed.). Books and Their Owners: Provenance Information and The European Cultural Heritage. Consortium of European Research Libraries. pp. 1–9. ISBN 978-0-9541535-3-3.
  23. ^ Curwen, Tony & Jonsson, Gunilla (2007). "Provenance and the Itinerary of the Book: Recording Provenance Data in On-line Catalogues". In Shaw, David J. (ed.). Imprints and Owners: Recording the Cultural Geography of Europe. Consortium of European Research Libraries. pp. 31–47. ISBN 978-0-9541535-6-4.
  24. ^ Jackson, H. J. (2001). Marginalia: Readers Writing in Books. Yale University Press. p. 2. ISBN 978-0-300-08816-8.
  25. ^ Book_rhyme
  26. ^ winepros.com.au. Oxford Companion to Wine. "ageing". אורכב מ-המקור ב-2008-07-26. נבדק ב-2008-04-28.
  27. ^ Joyce, Rosemary A. (2012). "From Place to Place: Provenience, Provenance, and Archaeology". In Feigenbaum, Gail; Jackson Reist, Inge (eds.). Provenance: An Alternate History of Art. Issues & Debates. Getty Research Institute. p. 48. ISBN 978-1606061220.
  28. ^ 1 2 3 Hirst, K. Kris (22 בדצמבר 2016). "Provenience, Provenance, Let's Call the Whole Thing Off: What is the difference in meaning between provenience and provenance?". ThoughtCo. Dotdash/IAC. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Glossary". PaleoPortal Collections Management. American Museum of Natural History. 2009. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Altintas, I.; Berkley, C.; Jaeger, E.; Jones, M.; Ludascher, B.; Mock S. (2004) "Kepler: An extensible system for design and execution of scientific workflows". Proceedings of 16th International Conference on Scientific and Statistical Database Management, pp. 423–424
  31. ^ Pasquier, Thomas; Lau, Matthew K.; Trisovic, Ana; Boose, Emery R.; Couturier, Ben; Crosas, Mercè; Ellison, Aaron M.; Gibson, Valerie; Jones, Chris R.; Seltzer, Margo (5 בספטמבר 2017). "If these data could talk". Scientific Data. 4: 170114. Bibcode:2017NatSD...470114P. doi:10.1038/sdata.2017.114. PMC 5584398. PMID 28872630. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Boose, E.; Ellison, A.; Osterweil, L.; Clarke, L.; Podorozhny, R., Hadley, J.; Wise, A.; Foster, D. (2007) Ensuring reliable datasets for environmental models and forecasts. Ecological Informatics, 2(3):237–247
  33. ^ Bates, Adam; Hassan, Wajih Ul (2019). "Can Data Provenance Put an End to the Data Breach?". IEEE Security & Privacy. 17 (4): 88–93. doi:10.1109/MSEC.2019.2913693.
  34. ^ 1 2 Ma, X.; Fox, P.; Tilmes, C.; Jacobs, K.; Waple, A. (2014) Capturing and presenting provenance of global change information. Nature Climate Change 4 (6), 409-413.
  35. ^ "Research Data Provenance IG". RDA. 11 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Tan, Yu Shyang; Ko, Ryan K.L.; Holmes, Geoff (בנובמבר 2013). "Security and Data Accountability in Distributed Systems: A Provenance Survey". 2013 IEEE 10th International Conference on High Performance Computing and Communications & 2013 IEEE International Conference on Embedded and Ubiquitous Computing (באנגלית אמריקאית). IEEE: 1571–1578. doi:10.1109/hpcc.and.euc.2013.221. ISBN 9780769550886. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ "International Provenance and Annotation Workshop". International Provenance and Annotation Workshop. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "TaPP 2015". workshops.inf.ed.ac.uk. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "PROV-Overview". www.w3.org.
  40. ^ "Provenance Web Services". openprovenance.org.
  41. ^ Moreau et al. (2008) The Open Provenance Model: An Overview, in J. Freire, D. Koop, and L. Moreau (Eds.): IPAW 2008, LNCS 5272, pp. 323–326, 2008. Springer.
  42. ^ Zhao, J. (2010) "Open Provenance Model Vocabulary Specification", accessed 2016-04-09.
  43. ^ Lebo et al. (eds.) "PROV-O: The PROV Ontology", accessed 2016-04-09.
  44. ^ Belhajjame, Khalid (4 באפריל 2013). "W3C PROV Implementations: Preliminary Analysis". נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ CamFlow, a Linux security module by the University of Cambridge and Harvard University
  46. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  47. ^ 1 2 Li, Xin; Joshi, Chaitanya; Tan, Alan Yu Shyang; Ko, Ryan Kok Leong (באוגוסט 2015). "Inferring User Actions from Provenance Logs". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE. 1: 742–749. doi:10.1109/trustcom.2015.442. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  48. ^ Gehani, Ashish (8 בפברואר 2019). "SPADE: Support for Provenance Auditing in Distributed Environments". נבדק ב-10 בפברואר 2019 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Han, Xueyuan; Pasquier, Thomas; Bates, Adam; Mickens, James; Seltzer, Margo (2020-02-26). "Unicorn: Runtime Provenance-Based Detector for Advanced Persistent Threats". Network and Distributed System Security Symposium. arXiv:2001.01525. doi:10.14722/ndss.2020.24046. ISBN 978-1-891562-61-7.
  50. ^ "An R library to collect provenance from R scripts.: End-to-end-provenance/RDataTracker". 12 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Supporting infrastructure to run scientific experiments without a scientific workflow management system.: gems-uff/noworkflow". 19 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Muniswamy-Reddy, Kiran-Kumar; Holland, David; Seltzer, Margo (2006). "Provenance-Aware Storage Systems". USENIX 2006 Annual Technical Conference Refereed Paper.
  53. ^ Pohly, Devin J.; McLaughlin, Stephen; McDaniel, Patrick; Butler, Kevin (2012). "Hi-Fi: Collecting High-fidelity Whole-system Provenance". Proceedings of the 28th Annual Computer Security Applications Conference. Acsac '12. ACM: 259–268. doi:10.1145/2420950.2420989. ISBN 9781450313124.
  54. ^ Pohly, Devin J. (19 באוגוסט 2013). "Hi-Fi". GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Ko, Ryan K. L.; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (בנובמבר 2011). "Flogger: A File-Centric Logger for Monitoring File Access and Transfers within Cloud Computing Environments". 2011IEEE 10th International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 765–771. doi:10.1109/trustcom.2011.100. ISBN 9781457721359. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Suen, Chun Hui; Ko, Ryan K.L.; Tan, Yu Shyang; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (ביולי 2013). "S2Logger: End-to-End Data Tracking Mechanism for Cloud Data Provenance". 2013 12th IEEE International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 594–602. doi:10.1109/trustcom.2013.73. ISBN 9780769550220. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Bates, Adam; Tian, Dave; Butler, Kevin R. B.; Moyer, Thomas (2015). "Trustworthy Whole-system Provenance for the Linux Kernel". Proceedings of the 24th USENIX Conference on Security Symposium. SEC'15. USENIX Association: 319–334. ISBN 9781931971232.
  58. ^ "uf_sensei / redhat-linux-provenance-release – Bitbucket". bitbucket.org (באנגלית).
  59. ^ Ko, Ryan K.L.; Will, Mark A. (ביוני 2014). "Progger: An Efficient, Tamper-Evident Kernel-Space Logger for Cloud Data Provenance Tracking". 2014 IEEE 7th International Conference on Cloud Computing (באנגלית אמריקאית). IEEE: 881–889. doi:10.1109/cloud.2014.121. ISBN 9781479950638. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  60. ^ Taha, Mohammad M. Bany; Chaisiri, Sivadon; Ko, Ryan K. L. (באוגוסט 2015). "Trusted Tamper-Evident Data Provenance". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 646–653. doi:10.1109/trustcom.2015.430. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ Garae, Jeffery; Ko, Ryan K.L.; Chaisiri, Sivadon (באוגוסט 2016). "UVisP: User-centric Visualization of Data Provenance with Gestalt Principles". 2016 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 1923–1930. doi:10.1109/trustcom.2016.0294. ISBN 9781509032051. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  62. ^ "CROWLaboratory/Progger". GitHub (באנגלית). נבדק ב-2018-08-04.
  63. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Eyers, David; Bacon, Jean (2015). "Camflow: Managed Data-Sharing for Cloud Services". IEEE Transactions on Cloud Computing. 5 (3): 472–484. arXiv:1506.04391. Bibcode:2015arXiv150604391P. doi:10.1109/TCC.2015.2489211.
  64. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  65. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Moyer, Thomas; Bates, Adam; Hermant, Olivier; Eyers, David; Bacon, Jean; Seltzer, Margo (14 באוקטובר 2018). "Runtime Analysis of Whole-System Provenance". 25th ACM Conference on Computer and Communications Security. arXiv:1808.06049. Bibcode:2018arXiv180806049P. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ "CamFlow: Practical Linux Provenance". camflow.org.
  67. ^ Gould S. J.; Lewontin; R. C. (1979). "The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme". Proceedings of the Royal Society of London, Series B: Biological Sciences, 205: 581-598
  68. ^ 1 2 Gould & Lewontin 1979
  69. ^ Willi Y, Van Buskirk J, Hoffmann AA (2006) Limits to the adaptive potential of small populations. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37: 433-458.
  70. ^ Parmesan C (2006) Ecological and evolutionary responses to recent climate change. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37: 637-669.
  71. ^ Frankham R, Ballou J, Eldridge M, Lacy R, Ralls K, et al. (2011) Predicting the probability of outbreeding depression. Conservation Biology.
  72. ^ Konnert, M., Fady, B., Gömöry, D., A'Hara, S., Wolter, F., Ducci, F. Koskela, J., Bozzano, M., Maaten, T. and Kowalczyk, J. (2015). "Use and transfer of forest reproductive material in Europe in the context of climate change" (PDF). European Forest Genetic Resources Programme (EUFORGEN), Bioversity International, Rome, Italy: xvi and 75 p.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  73. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Powles, Julia; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (1 באפריל 2018). "Data provenance to audit compliance with privacy policy in the Internet of Things". Personal and Ubiquitous Computing. 22 (2): 333–344. doi:10.1007/s00779-017-1067-4. ISSN 1617-4909. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ The Case of the Fake Picasso: Preventing History Forgery with Secure Provenance, Hasan et al., USENIX FAST 2009.
  75. ^ Xinlei (Oscar) Wang, Kai Zeng, Kannan Govindan and Prasant Mohapatra. (2012). "Chaining for securing data provenance in distributed information networks". In Proceedings of the IEEE International Conference for Military Communications. MILCOM '12. pp. 1–6. doi:10.1109/MILCOM.2012.6415609. ISBN 978-1-4673-1731-3.{{cite conference}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Gilbuzaglo/ממוצאות&oldid=36534628"