משתמש:Hagar Alcalay/הקשר בין השכלה לטרור

טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות או כלכליות". מאז התעצמותו של הטרור מתקיים דיון ציבורי ואקדמי על מקורותיו ושורשיו של הטרור והגורמים לו. בפרט, נסוב הדיון על הקשר בין השכלה לטרור, ועל השאלה העיקרית האם השכלה יכולה למנוע טרור.

הקשר בין השכלה ובחירה בטרור

לאורך שנים הופיעו אמירות דומות מצד פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים, כי השכלה נמוכה יחד עם גורמים נוספים, משפיעה על הבחירה של אנשים בטרור. דוגמה לאמירה כזו באה מצד הגברת הראשונה לורה בוש, בנאומה בפני הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח בפריס ב -15 במאי 2002: "ניצחון מתמשך במלחמה בטרור תלוי בחינוך ילדי העולם מכיוון שילדים משכילים נוטים יותר לאמץ את הערכים שנועדו להביס את הטרור".

תפיסה זו נובעת מחשיבה כי פרטים בעלי השכלה נמוכה, אם בכלל, נוטים להשתתף בפעולות טרור כאשר אין להם תקווה ואין להם מה להפסיד. בעקבות בורותם, קל להשפיע עליהם בתואנה כי זו ברירתם ולצרפם לשורות הטרור. כמו-כן, העדר אופק מקצועי עקב השכלה נמוכה צפויה על פי הגיון מסוים להוביל לבחירה בטרור כדרך חיים.

אולם, מחקרים, איכותניים וכמותניים כאחד, מראים שלכל הפחות לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין השכלה וטרור. המחקרים מצביעים על טענה שונה, לפיה אנשים בעלי השכלה נמוכה לא מבינים את הסוגיות הפוליטיות שעומדות על הפרק, את מידת חוסר הצדק בה הם חיים והדרישות אותן הם זכאים לתבוע, ולכן פחות נוטים להצטרף למאבק אלים שביסודו פוליטי. זאת ועוד, למעשה מציגים המחקרים מצב הפוך, לפיו הקשר בין השכלה לטרור הוא שאנשים משכילים יותר נוטים להשתתף בפעולות טרור. המחקרים מראים כי מחבלים נמצאים במצב סוציו-אקונומי ממוצע ומעלה ומצביעים על ראיות לכך שמרבית המחבלים הם סטודנטים או בוגרי אקדמיה, ובעלי מקצועות חופשיים כמו רופא, עורך- דין, מהנדסים, מרצים ועוד. למשל, אוסאמה בן-לאדן הוא דוגמה מובהקת למנהיג טרור, שלמרות היותו משכיל ומבוסס, היה למוביל פעולות טרור רבות ו"איכותיות".

במחקר של קלוד בר רבי על הקשר בין השכלה, עוני וטרור בקרב פלסטינים בישראל המשתייכים לארגונים חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, עולות מספר סיבות להצטרפות משכילים לארגוני טרור. נמצא כי תכנים חינוכיים עשויים לחזק את פעילות טרור, להעצימה ולעודד את הפרט לקחת חלק, כאשר דוגלים במסרים פוליטיים או דתיים מסוימים וכי דעות הנוער הפלסטיני מושפעות מהחינוך אשר מקבל בבית. בנוסף, כישורי חשיבה משופרים עשויים להוביל למעורבות בארגוני טרור, כיוון שמייצרים מסוגלות גבוהה יותר להבין הצדקות מוסריות ודתיות המופעלות על ידי קבוצות כאלה ומודעות גבוהה יותר למקרים מזדמנים של עוול ואפליה. באופן דומה, חינוך עשוי לתרום לפיתוח תחושת אחריות חברתית ומעורבות אזרחית, כך שאנשים בעלי השכלה גבוהה עשויים לחוש צורך לתרום למטרות מסוימות. אם אדם תומך באמונה שדוגלת בעיקר בטרור, השכלה נוספת עשויה להגביר את הסבירות שלו לעסוק בפעילות טרור. כמו כן, התהליך יכול להיות של סיבתיות הפוכה לפיה הפרט המעוניין להצטרף לארגון טרור, מעוניין לצרוך השכלה על מנת לשפר את ביצועיו בארגון ולהיות מחבל יעיל יותר.

מחקר נוסף בחן את דעת הקהל במדינות ירדן, מרוקו, פקיסטן וטורקיה, על הצדקה של פעילות חבלנית אובדנית כלפי אמריקאים ומערביים בעיראק. במחקר נמצא כי תושבים בעלי השכלה גבוהה מהממוצע נוטים יותר להצדיק מתקפות של מחבלים מתאבדים על יעדים אלו והראה כי מספר "המצדיקים" על פי הגרפים נוטה להיות גבוה יותר ככל שרמת ההשכלה עולה. מחקר דומה נערך בישראל בקרב פלסטינים ושאל: האם לדעתך יש תנאים בהם הינך מצדיק שימוש בטרור להשגת מטרות פוליטיות? בעוד בעלי רמה נמוכה יחסית של השכל נמנעו מלהביע דעה, בעלי השכלה גבוהה נטו לתמוך באמירה. כמו כן, בעלי מעמד סוציו- אקונומי גבוה שמזוהים על ידי השכלה גבוהה או מקצוע, נטו לתמוך בפגיעה ביעדים ישראליים. מחקר אחר, מוסיף כי גם בקרב חברי ארגון החזבאללה שפועל בלבנון, ניתן לראות נתונים התומכים בטענה כי מחבלים הם בעלי השכלה, כאשר 47% מחברי הארגון הם בעלי השכלה תיכונית ומעלה לעומת 38% רק מכלל האוכלוסייה הלבנונית. דוגמה נוספת לטענה גם בקרב חברי גוש אמונים, שהיה ארגון טרור ישראלי שפעל בשנות ה-80' בגדה המערבית וחבריו היו בעלי השכלה התואמת מקצועות חופשיים. כך גם בארגון הטרור אל- קאעידה, שחבריו היו בעלי השכלה אוניברסיטאית.

מחקר אחר של אפרים בנמלך וקלוד בר רבי מראה כי הון אנושי המורכב מתכונות איכותיות של המחבל, הוא גורם חשוב בייצור טרור "איכותי". המחקר מציג ראיות לכך שהטרור מיטיב יותר עם מחבלים בעלי השכלה גבוהה יותר וכי ארגוני הטרור עצמם מעדיפים מחבלים משכילים יותר. המחקר טוען כי פיגועי התאבדות מהווים משימה מורכבת שדורשת הון אנושי מתאים. על המפגעים לאתר וללמוד את מטרותיהם, לדעת להיטמע באוכלוסייה וללמוד את הזמן והמקום המתאימים. בעקבות סיכון הפעילות העוינת על ידי מחבלים לא מוכשרים או לא אמינים, יש ביקוש למחבלים מתאבדים בעלי השכלה ויציבות נפשית, שכן השכלה גבוהה יכולה להצביע על מחויבות והיכולת להתמיד בביצוע הפיגוע. במילים אחרות, מחבלים משכילים ו"איכותיים" יותר שווים פיגועים "איכותיים" יותר. הוכחות לטענות אלו ניתן לזהות במספר פיגועים גדולים שנעשו, אחד מהאירועים שמאמתים את הטענה, הוא סדרת פיגועי 11 בספטמבר. במסגרת ההתקפה בה השתלטו מחבלים מתאבדים על מטוסים שהתנגשו בבנייני הסחר העולמי בניו-יורק, השתתפו מחבלים שמרביתם למדו בלימודים אקדמאים וחלקם אף עברו הכשרת טיסה רשמית. בעקבות הביטחון במחבלים אלו, ארגוני הטרור מעניקים להם מטרות משמעותיות יותר, בעלות השפעה רחבה יותר של הרוגים ופצועים ולכן אלו נחשבים למחבלים הרסניים יותר. במחקר אחר השוו החוקרים סדרת פיגועי התאבדות ומצאו כי את ה"איכותיים" שבהם ערכו המשכילים ביותר מבין המחבלים המתאבדים. בנוסף החוקרים מראים כי המחבלים המשכילים יותר בישראל נשלחים לבצע פיגועים בערים גדולות בעיקר, לעומת המשכילים פחות שנשלחים למטרות צבאיות. כמו כן, מצאו החוקרים כי מחבלים צעירים יותר ופחות משכילים נוטים להיכשל יותר בהוצאת פעולת הפיגוע.

מחקר נוסף מציין כי קבוצות טרור מורכבות מאנשים בעלי השכלה גבוהה יותר והכנסה גבוהה יותר, באופן יחסי לשאר חברי האוכלוסייה ממנה מגייסים חברים. טרוריסטים הם קבוצה דומה לקבוצות פוליטיות אחרות מבחינת מאפיינים כמו ידע פוליטי, קשרים חברתיים פוליטיים והיכולת להשקיע זמן ואנרגיה במעורבות פוליטית, אולם הם בדרך כלל בעלי מעמד חברתי נמוך יותר. מאמר זה טוען שבתוך מדינות, השתתפות באלימות פוליטית מותנית במידה רבה על ידי שני גורמים: מחסומי מידע ומשאבים להשתתפות פוליטית ועלויות הזדמנות כלכלית במסגרת הקבוצה המשתתפת. מסקנות המחקר הן שמי שבסיכוי גבוה להשתתפות בטרור הם אנשים במעמד גבוה, אך לא הכי גבוה, שהם למעשה מהווים את ה"עניים" של המעמד המודע והמעורב פוליטית. לטענתו השכלה ומעמד חברתי בתוך האליטה, מעלים את הסיכוי להשתתפות פוליטית תוך שמורידים את הסיכוי להשתתפות אלימה.