משתמש:Harel/המעבדה הסודית
לכוכב הלכת הזה יש – או שמא נאמר, הייתה – בעיה. תושביו היו כמעט תמיד בלתי מאושרים [...] רבים חשו שלא בטוב, שלא לומר היו אומללים ממש, אפילו אם היו להם שעונים דיגיטליים.
הקדמה עריכה
משהו דפוק בוויקיפדיה. דפוק מהיסוד. הרבה מן הוויקיפדים הפעילים אינם מרוצים מתהליך קבלת ההחלטות. האנרגיה המתבזבזת בכל הכרעה, גורלית יותר או פחות, אינה יודעת גבולות. בין אם מדובר בהחלטה עקרונית, בחסימת משתמש, בעלבון שהטיח פלוני באלמוני או בהצבעת מחיקה, הרי שהדיון, שבו משתתפים עשרות רבות של ויקיפדים, הופך לבלתי אפשרי. הררי מלל מושחתים לריק; כדי לעקוב אחרי הדיון דרושה התעמקות שאיננה מתאפשרת לכל אחד; תלונות על מפעילים, חסימות והסרתן או כל סוג אחר של בירור נראים כקריעת ים סוף; ניסיונות תיווך ובוררות מקומיים לא משיגים תמיד תוצאה ממשית, משום שאין הליך החלטה מסודר ובעל סמכות אכיפה.
ליישוב סכסוכים וריבים בוויקיפדיה אין אפוא שום ברירה אחרת: ויקיפדיות גדולות אחרות (באנגלית, צרפתית, בולגרית, צ'כית, איטלקית, הולנדית, רוסית, שוודית, סלובקית ועוד) כוננו בהצלחה מוסדות דיון ושיפוט מחייבים. הקהילות בוחרות מקרבן ועדה של ויקיפדים מוערכים שתוכל לשבת על המדוכה ולהכריע בצורה מושכלת ויסודית בסכסוכים, כשלרשותה ההכרה הציבורית הרחבה כמו גם הכלים החוקיים לתת תוקף מוחשי להחלטות.
תיאור הבעיה עריכה
התפתחותהּ המהירה של הוויקיפדיה, פרסומה ברבים והגידול המתמיד במספר המשתתפים במיזם הפכו את מנגנוני פתרון הסכסוכים ששימשו בתחילת דרכה לבלתי יעילים ובלתי מתאימים. קהל הכותבים גדל והתגוון. הסכסוכים מורכבים ומסובכים יותר. כוחם של תקדימים ישנים מוטל בספק. מספר המקרים המגיעים לדף הבירורים עולה, והדיונים הופכים ארוכים יותר ורבי משתתפים יותר. לא פעם אין הסכמה אפילו על עקרונות היסוד הבסיסיים ביותר.
עמדות בסיסיות מסוימות מאפשרות לקבוצות מוגדרות היטב להתבצר מסביב לדגלים דוגמטיים עיקשים, והמחנאות פושה בכל. מחנות אלה נגררים שוב ושוב להטלת בוץ הדדית בדיונים פרועים ובלתי נשלטים, ללא כל מנגנון הכרעה. פרשנות מגוונת וסותרת לכללי יסוד ולנוהגים שונים גוררת חשדנות, טינה ואובדן אמון.
ניסיון הוויקיפידיות האחרות עריכה
בעשר ויקיפדיות שונות הוקמו ועדות שיפוט מחייבות, בתצורות שונות, שהמשותף להן הוא העיסוק ביישוב סכסוכים בין ויקיפדים. מנגנון ראשון מסוג זה הוקם בוויקיפדיה האנגלית בשנת 2004, כדי להתמודד עם הקהילה ההולכת וגדלה ועם כמות הסכסוכים הגדלה בהתאם.
בהמשך הלכו בדרכהּ של הוויקיפדיה האנגלית הוויקיפדיות בשפות הצ'כית, הצרפתית, האיטלקית, הרוסית, השוודית והבולגרית, וכן ויקיחדשות באנגלית.
בימים אלה מתקיים דיון פעיל בוויקיפדיה הגרמנית, השנייה בגודלה רק לאנגלית, על הקמת מנגנון יישוב סכסוכים שכזה שכזה.
לצורך הקמת המנגנון החדש נערכה בוויקיפדיה בגרמנית עבודת הכנה יסודית למדי. לשם כך תורגם במלואו דיון שהובא לפני בית הדין באנגלית, וכן נערכו ראיונות אלקטרוניים עם דיינים בוויקיפדיה הצרפתית והאנגלית (מסמכים אלו יתורגמו בשעת הצורך לעברית ויובאו כאן). ראיונות אלה הראו שבעוד שבתי הדין מאפשרים דיון יעיל וענייני בסכסוכים וכן הכרעה אפקטיבית, הרי שהם אינם פתרונות קסם, ויש להם "מחיר" משלהם, שיש להביא בחשבון. בשל הקשיים האובייקטיבים שצצו בהקמתם של של בתי דין אלה, מוצע להנהיג את בית הדין תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה.
המודל של הוויקיפדיה הגרמנית עריכה
יתואר כאן להלן המודל המוצע לבית דין בוויקיפדיה הגרמנית, כלשונו. כמוסבר לעיל, ההצעה שם הובאה תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה, לאחר הצבעה שהסתיימה בתוצאה 170 בעד 42 נגד. כעבור אותה חצי שנת ניסיון, ולאחר שינויים קלים בהצעה, אושררה ההצעה כמוסד קבע בתוצאה של 129 בעד קבלה כמוסד קבע, 78 להמשך תקופת הניסיון לחצי שנה, 44 נגד ו-14 נמנעים.
מוצע כי רעיון דומה יובא בפני הוויקיפדיה העברית – גם הוא לתקופת ניסיון שכזו – שלאחריה ייערך דיון שבו יוחלט אם להמשיך בהפעלת בית הדין, ואלו שינויים, אם בכלל, לערוך בסדרי פעולתו.
ההצעה המובאת להלן איננה מושלמת. מטרת מנסחיה הייתה להקים בית דין כדי לפתור בצורה טובה יותר סוג מסוים של בעיות קריטיות ששבות וצצות, ושבמצב הדברים הנוכחי אין להן מענה. כדי לבדוק השערה זו הלכה למעשה, יש לנסותהּ. עם תום הניסוי, ניתן יהיה להעריך את הצלחתו בצורה מושכלת, להכניס בו שינויים אם דרוש, ולהחליט אם להפוך אותו למנהג קבע.
מה הרכבו של בית הדין? עריכה
בית הדין יורכב מעשרה חברים [אצלנו נסתפק בשישה?], שמהם ידונו בכל מקרה ומקרה חמישה בלבד [אצלנו, שלושה?]. חברי בית הדין, שייקראו דיינים, ייבחרו על ידי קהילת הוויקיפדים.
מה תחומי אחריותו של בית הדין? עריכה
תחום אחריותו העיקרי של בית הדין הוא פתרון של סכסוכים כ"ערכאה אחרונה" – בית הדין ייכנס לפעולה רק לאחר שכל מאמצי התיווך ויישוב הסכסוכים האחרים נכשלו. בית הדין איננו פועל על דעת עצמו, אלא דן במקרים המובאים לפניו. בית הדין מכריע בעצמו אם לדון במקרה כלשהו אם לאו, וביכולתו גם לחייב את הצדדים בניסיון גישור לפני שיידון בעניינם.
בית הדין ידון במקרים הקשורים לאחד התחומים הבאים:
- סכסוכים בינאישיים בין ויקיפדים (התקפות אישיות, הפרות כללי הההתנהגות, השמצות וכיוצא בזה)
- סכסוכים הנוגעים לדרך הפעולה של מפעילי המערכת
- שימוש לרעה בבובות קש או אמצעי הטיה והטעיה אחרים
- פגיעה חוזרת ונשנית בעקרונות היסוד של הוויקיפדיה (עקרון הנייטרליות, "מה ויקיפדיה איננה", איסור מחקר ראשוני, הקפדה על זכויות יוצרים וכיוצא בזה).
סכסוכים המוגבלים לענייני תוכן במרחב הערכים לא יוכרעו בבית הדין [שנוי במחלוקת: אך אחת מסמכויותיו היא למנות מומחים שיכריעו בשאלות תוכניות היכן שאלה הן חלק אינטגרלי ממקרה רחב יותר המובא לפניו].
כיצד פועל בית הדין? עריכה
פניות לבית הדין נעשות בפומבי. כל מי שמעורב ישירות בעניין המובא לפני בית הדין, יכול להשמיע את דברו בפני בית הדין. משתמשים אחרים יכולים להתבטא בנושא, רק במידה שהם מעורבים בעצמם במקרה הנדון או שבית הדין או אחד הצדדים הדן לפניו ביקש לשמוע את דעתם. מבין כלל חברי בית הדין, ידונו במקרה המובא לפניו רק מי שאינם מעורבים בו ישירות או בעקיפין. בית הדין רשאי לנהל ולהגביל את הדיון הפומבי במקרה המובא לפניו.
בית הדין מחליט ברוב דעות, ומפרסם החלטותיו בהכרעות דין. דעותיהם של כל חברי המותב מובאות בהכרעת הדין, גם דעת המיעוט, תוך ציון דעתו המפורשת של כל דיין. ההכרעות חייבות להיות מבוססות ומנומקות, תוך ציון העקרונות המפורשים שהביאו להכרעה, תקדימים רלוונטים או כל נימוק ענייני אחר. עדויות או ראיות הרלוונטיות להכרעת הדין יפורסמו גם הן, כל עוד אינן פוגעות בזכויות הפרט או בצנעתו.
כללים פרוצדרוליים נוספים לא ייקבעו עם הקמת בית הדין. הדיינים הם שיצטרכו לגבש את הפרוצדורה הנכונה לפי ראות עיניהם.
בית הדין הגרמני נוהג להיפגש מדי שבוע בשעה קבועה לדיון סגור ב-IRC, וכן הוא מחזיק בתיבת דואר שאליה יכולים ויקיפדים לשלוח מכתבים שאינם רוצים לפרסם מעל דפי הוויקיפדיה.
מה הם העקרונות המנחים את פעילותו? עריכה
עקרונות מוצהרים של קרן ויקימדיה העולמית, כללים שהתקבלו בוויקיפדיה העברית וכן כל עקרון משפטי מקובל.
מהן הסמכויות העומדות לרשותו? עריכה
מטרתו של בית הדין היא להכריע בסכסוכים קונקרטיים. הכרעותיו של בית הדין והצעדים הממשיים שעליהם יורה לשם פתרון הסכסוך צריכים להיות הסדרים חברתיים שיוכלו להתקבל על דעת כל המעורבים. בית הדין חופשי לבחור בצעדים שיביאו לדעתו לפתרון הסכסוך באופן הנכון ביותר, כל עוד אלו עולים בקנה אחד עם עקרונותיה של קרן ויקימדיה.
עם הצעדים שבית הדין רשאי להחליט עליהם נמנים למשל:
- אזהרתו המפורשת של משתמש.
- חסימתו המלאה של משתמש, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
- חסימתו החלקית של משתמש בדרך של הטלת מגבלות עליו (למשל, איסור כתיבה ועריכה בנושא כלשהו, איסור השתתפות בהליכים מסוימים, איסור פתיחת הליכים מסוימים וכיוצא בזה).
- ביטול חסימתו של משתמש.
- מתן התראה למפעיל מערכת.
- הסרת הרשאתו של מפעיל מערכת, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
- צמצום סמכויותיו של מפעיל מערכת (למשל, איסור חסימת משתמשים, איסור מחיקת דפים).
- נקיטת אחד הצעדים המנויים לעיל על תנאי (למשל, הארכת חסימה במקרה של התפרצות מלחמת עריכה נוספת).
- הסרת דברים מדפי שיחה להרגעת סכסוכים.
- ביטול כללים הסותרים את עקרונות היסוד של קרן ויקימדיה [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
- שלילת זכות ההצבעה של משתמש. [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה]
- ביטול הליכי חסימה או הצבעות מתנהלות [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
- ציון לשבח של משתמשים על התנהגותם ההוגנת והחיובית ליישוב סכסוכים.
מי מוציא לפועל את החלטותיו? עריכה
אם יחליט בית הדין על חסימת משתמש או שחרורו, תבוצע ההחלטה על ידי מפעילי מערכת שלא דנו במקרה כדיינים. אם יחליט בית הדין על הסרת הרשאתו של מפעיל, תבוצע ההחלטה על ידי דייל.
חברי בית הדין לא יוציאו לפועל את החלטותיהם בעצמם. ביצוע החלטות בית הדין יתועד בצורה מסודרת.
כיצד נבחרים חברי בית הדין? עריכה
משך כהונה עריכה
משך כהונת הדיינים בבית הדין הוא שנה אחת.
מועדי הבחירה עריכה
הדיינים נבחרים בשני סבבי בחירה בכל שנה (בחודשים מאי ונובמבר; הצעת מועמדים מן האחד ועד השבעה בחודש, וההצבעה עליהם מן השמונה עד העשרים ואחד בחודש). בכל סבב בחירה נבחרים חמישה דיינים, וכן, במידת הצורך, נבחרים דיינים במקום מקומות שהתפנו.
הזכות לבחור עריכה
הזכות לבחירת דיינים תינתן למי שיעמוד בשלושת התנאים הבאים:
- ערך בסך הכל לפחות ארבע מאות עריכות בכל מרחבי השם. [ללא כל הגבלת זמן שהיא?]
- עריכתו הראשונה הייתה לפחות ארבעה חודשים לפני פתיחת סבב הבחירה.
- והוא רשאי להצביע לפי כל כלל ויקיפדי אחר.
הזכות להיבחר עריכה
כל בעל זכות בחירה רשאי גם להתמודד בבחירות לבית הדין. כדי להיות מועמד בסבב הבחירות עצמו, חייבים חמישה עשר בעלי זכות בחירה להביע את תמיכתם במועמדות במהלך שבוע העלאת המועמדויות. בשלב טרומי זה רשאי כל בוחר להביע את תמיכתו בכמה מועמדים שירצה.
הרשאת מפעיל מערכת איננה תנאי למינוי לדיין. עם זאת, כל דיין מכהן יקבל הרשאת מפעיל מערכת שתשמש אותו אך ורק לצורך תפקידו כדיין, דהיינו על מנת לצפות בעריכות מחוקות או כל עניין אחר שיידרש לו לשם עבודתו.
צורת ההצבעה עריכה
כל משתמש בעל זכות בחירה רשאי להצביע בעד או נגד כל מועמד, לפי רצונו. לא ניתן להצביע פעמיים או יותר בעד או נגד אותו המועמד. ייבחרו החמישה שההפרש בין מספר התומכים למספר המתנגדים להם הוא הגבוה ביותר. נוצר מצב של תיקו – ייבחר מספר גדול יותר מהמתוכנן של דיינים, ובית הדין יגדל זמנית בהתאם.
הוראות שעה עריכה
כדי להנהיג את בית הדין לתקופת ניסיון בת חצי שנה, ייבחרו בסבב הבחירות הראשון עשרה [אצלנו, שישה?] דיינים במקום חמישה, לכהונה בת חצי שנה. לאחריה ייערך דיון חוזר אם להמשיך בקיום בית הדין. אם יוחלט להמשיך בקיום בית הדין, תוארך כהונת חמשת הדיינים שנבחרו במספר התומכים הגבוה ביותר בחצי שנה נוספת, וייערך סבב בחירות רגיל שבו ייבחרו הדיינים האחרים.