משתמש:Micknurit/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
אשר אנשל דסקל עריכה
אשר (אנשל) דסקל (18 באפריל 1908- 6 ליולי 1990) מייסד וחלוץ תעשיית היהלומים בישראל. הקים את מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל בפתח-תקוה, ב-1937 יחד עם בן דודו צבי רוזנברג. מרבית תלמידיהם הפכו למובילים בענף היהלומים בארץ. דסקל ורוזנברג קבלו אות יקירי תעשיית היהלומים בטכס הראשון מטעם התאחדות תעשייני היהלומים בישראל ב-1988, ואות סוללי הדרך מבורסת היהלומים ב-1989.
נולד במאסיף - בחבל מרמורש שבצפון רומניה.
הוא נולד למשפחה אדוקה מחסידות ויז'ניץ ולמד בחדר ובישיבה, ובמקביל עזר בבית בטיפול בעזים והפרות של המשפחה.
בשנת 1927, בהיותו בן 19, לא ראה עתיד לעצמו כתלמיד חכם או כרועה צאן והחליט לעזוב את רומניה ולעבור לאנטוורפן, בלגיה.
בבלגיה, נעזר בקרובי משפחתו, שתמכו בו בתחילת דרכו כמתלמד במקצועות חיתוך ליטוש וביקוע של יהלומים.
בתחילה חי מן היד אל הפה, אך במהרה התגלו כישוריו כחותך יהלומים מצוין, וכך הצליח להתקדם ולבסס את מעמדו בקהילת היהלומנים של אנטוורפן.
אנשל היה ציוני וחלומו היה לעלות לארץ ישראל. הוא חסך פרוטה לפרוטה ובשנת 1932, הפליג לארץ ישראל לראות את המכביה - האולימפיאדה היהודית הראשונה, וסייר בכל הארץ.
הביקור בארץ הקודש הצית במוחו את הרעיון להקים את תעשיית היהלומים בישראל.
ב-1934 הוא שיתף את בן דודו צבי רוזנברג ברעיון, אך צבי שהתכונן בעצמו לעליה לארץ עם אשתו ושלושת ילדיו לא רצה לחכות לאנשל והרעיון נדחה.
בשנת 1935, שוב הגיע דסקל לארץ ישראל כתייר. ורכש חלקת אדמה ליד קלקיליה במגמה להיות חקלאי, לאחר שהובטח לו, כי במקום עומד לקום יישוב חדש.
עם שובו לארץ בשנת 1936 התברר, כי התכנית להקמת היישוב לא תצא אל הפועל. למוד אכזבה מכר את האדמה ושינה את תוכניותיו. הוא חזר לאנטוורפן, והצטרף לקואופרטיב שעמד להקים בארץ תעשיית יהלומים. תכניות הקואופרטיב לא נראו בעיניו, והוא פרש, וגם תוכניות הקואופרטיב בסופו של דבר לא יצאו לפועל.
בינתיים באנטוורפן, רכש אנשל דסקל מכונות וציוד לעיבוד יהלומים ולמד להפעיל ולתחזק אותן.
בשנת 1937 הצליח להשיג סרטיפיקאטים לו ולמשפחתו, ועלה סופית, לארץ ישראל עם אשתו מרים, בתם התינוקת והביא עמו מכונות וציוד לעיבוד יהלומים.
מיד עם בואו הקים בפתח תקוה את מפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל יחד עם בן דודו צבי הרשל רוזנברג. מרבית תלמידיהם הפכו למובילים בענף היהלומים בארץ. בשנת 1939 הקים את מפעל אבן היסוד בנתניה, ובשיא ההצלחה של המפעל הועסקו בו כ-200 עובדים. במהלך השנים הקים מפעלים נוספים בבני ברק ירושלים ואשקלון.
בשנת 1986 עם פתיחת מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר במתחם הבורסה ברמת גן השאיל דסקל למוזיאון
את האבן הראשונה שנחתכה ולוטשה על ידו במפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל בשנת 1937, בפתח תקוה.
היהלום היה בתצוגה במוזיאון מספר שנים והוצג בהדרכות כיהלום של דסקל.
היהלום הראשון שעובד במפעל הראשון בישראל הוחזר למשפחה רק ב-2021.
בשנת 1988 אשר אנשל דסקל קבל מהתאחדות תעשייני היהלומים בישראל את אות יקיר תעשיית היהלומים בטכס הראשון, והוזמן גם לטכס השני ב-1989.
ב-1989 קבל גם את אות סוללי הדרך מבורסת היהלומים הישראלית.
ב-6 ליולי 1990 הלך לעולמו.