משתמש:Rex~hewiki/איכה

איכה

משימות לביצוע
בנוסף למשימות משיחת הערך לדלות חומר מספרו של גבריאל חיים כבן, עיונים בחמש המגילות, (2006, יש מהדורה קודמת). פרק "עיונים במגילת איכה", יש 2 נספחים, ויש ביבליוגרפיה בסוף הספר.

מחבר הספר וזמנו

• הייחוס המסורתי לירמיהו (מסורות קדומות)
  • המקורות המייחסים
    • <?> יוסף בן מתתיהו (94 לספירה לערך):ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום (קדמוניות היהודים, כרך עשירי, ה,1 <תורגם על ידי ??>). נוסח המקור (ביוונית): Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει (מקור בפרויקט פרסאוס).<לא ניתן להסיק מכאן מקור לייחוס איכה לירמיהו, האם יש חוקר מקרא שכן תלה זאת בדברים אלו?>
    • הקדמה לתרגום היווני <למתי היא מתוארכת?> "לאחר שחרבה ירושלים ישב ירמיהו וקונן את הקינות האלה" _{(כך ברנפלד (קל"ה), סגל (698) מוסיף כי ניכר שזה תרגום מעברית, ומתרגם זאת כך: "ויהי אחרי גלות ישראל וירושלים נשמה, וישב ירמיה ויבך ויקונן את הקינה הזאת על ירושלים ויאמר". אחר <מי?> מתרגם זאת כך: "ויהי אחרי גלות ישראל וחורבן ירושלים, וישב ירמיהו לבכות, ויקונן את הקינה הזו על ירושלים, ויאמר: איכה". פרופ' בוסתנאי עודד <?> (עולם התנ"ך, דברי הימים ב, עמ' 278) מתרגם זאת כך: "ויהי אחרי שנלקח ישראל בשבי ותחרב ירושלים, וישב ירמיהו ויקונן את הקינה הזאת על ירושלים ויאמר". נוסח המקור היווני: "ΚΑΙ ἐγένετο μετὰ τὸ αἰχμαλωσθῆναι τὸν ᾿Ισραήλ, καὶ ῾Ιερουσαλὴμ ἐρημωθῆναι, ἐκάθισεν ῾Ιερεμίας κλαίων, καὶ ἐθρήνησε τὸν θρῆνον τοῦτον ἐπὶ ῾Ιερουσαλὴμ καὶ εἶπε" (מקור); <להרחיב על "האבן עליה קונן ירמיהו", תמונות ופולקלור>} והארמי: "אמר ירמיה הכהן הגדול והנביא: איכה" (סגל 698) <מקור מאוחר למדי, תקופת הגאונים?, ויש מקור תלמודי (מסכת בבא בתרא) קדום יותר> ובתרגומים עתיקים אחרים (סגל 698) <אלו?>.
  • המניעים לכך (הנמקות למסורות)
    • ברנפלד (קנ"ה) וסגל (698) מציינים את דברי הימים ב, לח, כה, כמקור אפשרי למסורת: "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת". סגל (698) אף מוסיף שזה מרמז על איכה ד,כ, "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְהוָה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם". (ברנפלד (קנ"ו) ואחרים (סגל 699 המציין שכך פרשו "ראב"ע וכל החדשים") מייחסים זאת לצדקיהו)
• פקפוק בייחוס המסורתי (נימוקים שהוצעו נגד הזיהוי המסורתי)
  • ברנפלד (קנ"ה) מציין את השמטת שם המחבר מתחילת החיבור (השמטה זהה בתהילים, להבדיל ממשלי, קהלת, שיר השירים וכדומה) שלדעתו מראה כי העורך זיהה שלפניו ליקוט של כמה מחברים.
  • זיהוי תקופות שונות לפי ניתוח ספרותי (זה לבד לא סותר שזה אותו מחבר, להשוות עם תארוך לפי מסורות שונות וחז"ל) (סגל 698, למשל: "למה לנצח תשכחנו, תעזבנו לאורך ימים" מרמז על תקופה מאוחרת). תקופה מאוחרת, לדעת סגל (699) שוללת את ירמיהו (שירד מצרימה מיד ולא ראה בשממונה)
  • מסורות סותרות את השקפת ירמיהו (סגל 699, מציין את "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו" כסותר להשקפת ירמיהו. ועוד)

קאנוניזציה (ושם החיבור)

• תחילת השימוש בשם איכה? (בדורות האחרונים, [1])
  • ראו כתב יד בבלי (מאות 13/14) מצוין השם "איכה". (האם נוסף מאוחר לכתיבת הכתב יד?) קובץ:Page131-463px-Babylonian-kethuvim-codex.pdf.jpg ראו http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,exact,000175265&vid=NLI&lang=iw_IL
  • הירונימוס בהקדמה למלכויות.
• השם קינות/פר קינות/קינות (ל)ירמיהו. בעברית (קינות, ספר קינות _{לבדוק במדרש איכה רבתי)}) ביוונית (קינות לירמיהו) בלטינית (קינות לירמיהו/קינות)??

במשנה? בפסיקתא? בתלמוד בבלי: "קינות" או "ספר קינות" (מראי מקום מלאים בגוף הערך). בתלמוד ירושלמי: "מגילת קינות" (מראי מקום מלאים בגוף הערך) בפיסקתא? בתוספתא? במדרשים? (קינות.. לבדוק מראי מקום!) רמב"ם המשנה תורה - קינות.

• מקומו בקאנון:
  • קאנון עברי/יהודי: כתובים. "חמש מגילות" (ממתי זה?), (היכן בדיוק בכתובים? מסורת בברייתא (שונה לגמרי מהנהוג) בעדי נוסח השונים)
  • קאנון יווני/לטיני/סורי: יחד עם ירמיהו (ספרות נביאים קטנים). (קאנון יווני - 3 כתבי יד קדומים)

עדי נוסח

• בעברית
  • טרום קומראן: אין
  • מגילות קומראן: 4 (3Q, 4Q111,5Q6, 5Q7) (תיארוך שלהם, אפוקרפיים, ציטוט מאיכה)
  • מגילות מדבר יהודה: ?
  • הגניזה הקהירית: כ"י 22 (יש עוד? תארוך)
  • כתר ארם צובא - חסר, לנניגרד - קיים (אחרים מאותה תקופה ? פירוט כתבי יד חשובים)
• יוונית ואחרים

קריאה בספר

ביהדות

• לצרף תמונה של פנחס ליטבינובסקי (ליטווינובסקי?), מופיעה בשער "עיונים במגילת איכה". בספרו של גבריאל חיים כהן, עיונים בחמש מגלות, 2006. (עמ' 155-156, לא ממסופר)

אחרים?

שומרונים (מן הסתם לא...), קראים, קהילות עם זיקה ליהדות או לתנ"ך למיניהם.

ניתוח ספרותי של הספר

• מנדלסזון בתרגומו מנתח כל קינה על מה היא נאמרה (בן זאב צג/א)
• ההבחנה שהקינה השלישית היא קינה כללית, ולא מתייחסת במפורש לאירועי החורבן (ברנפלד קלה)
• ההבחנה שהקינה הרביעית אינה אלפבתית (כולם) כן 22 פסוקים, לא מקצב ולא שירה - רקתפילה (שרירא 197).
• סגל שולל את ירמיהו כמחבר קינה ג' (סגל 699-700), ומציע במקומו את יהויכין (סגל 701-702).

מקצב

(סגל)

האקרוסטיכון האלפביתי

• אקרוסטיכון בארבע הקינות (החמישי לא. אבל מניין הפסוקים הוא 22...). על השימוש באקרוסטיכון אלפביתי ראו סגל 702. (סגל ואחרים מתעלמים מחילוף האותיות פ' וע'!! שרירא (197) מזכיר)
• הקדמת פ' לע': פרק ב' ג' וד' בנוסח המסורה. פרק א' במגילה ממדבר יהודה (4Q111=4QLam) (מה בנוסח השבעים? פשיטתא?)
  • מסורת כפולה בממצאים אפיגראפיים (כונתילת עג'רוד=2 המסורות, עזבת צרקה ותל זית - רק המסורת המקדימה פ' לע') (ראו רופא, ראו אחיטוב)
  • הקדמת פ' לע' בספרות המקראית (תהילים) (ראו רופא, ראו אחיטוב, ראו Westermann)
• שימוש באקרוסטיכון כעידות לסגנון מאוחר? (לא זוכר מקור...)

פרשנים

• פירוש האבן עזרא
  • מהדורה תורנית (מכ"י ודפוסים ישנים) הוצאת וגשל, ירושלים, תשס"ג

הערות

• על מדרש איכה רבתי
• תרגום דברי בימים ב לה כה (שולל את התלמוד?)
• סדרן של כתובים" ברייתא? מצוטטת בירושלמי סוטה כו,א פרק ה הלכה ו

10/10/10

• biblia hebraica - quinta editione; megilloth - מגילות. v 18. מבוא - עמ' 17*-20*. איכה: 54-72.
  • פרק א: רק 4QLam. פרק ב-ג-ד: S (סורי) G^L(יווני - lucianic); spont e.g. KR (בד' יש גם 5QLam^a כמו המסורה
  • cross DJD XVI 263 and "lam. 1". 148.
• רופא על אקרוסטיכונים במקרא:
  • הרושם המתקבל מצירוף החומר המקראי והבתר מקראי הוא שהאקרוסטיכון האלבפיתי הוא פיתוח פיוטי מאוחר בימי בית שני. ואעפ"כ ייתכן שהתמונה הזאת מעוותת משום מיעוט ידיעותינו: ספר נחום נפתח בהמנון המציד שרידים של אקרוסטיכון מא' ועד כ'. אופיו [...] מטים אותנו להקדים את זמן חיבורו, אף לפני נחום, שניבא בסוף המאה ה-7 לפה"ס.
• תנ"ך דעת מקרא - מבוא: יחיאל צבי מושקוביץ.

ָ מגילות; עולם התנ"ך - יעקב קליין (י.ק.), ש.נ.ק (שמואל נח קרמר), רימון כשר ר.כ., 108-117.

מקורות

מקורות קדומים

• איכה
• ירמיהו לו ?
• דברי הימים א, לה,25 ?
• יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כרך י, ה,1,

ספרי מבואות למקרא

• יוהאן גוטפריד אייכהורן (1752-1827), "מבוא לכתבי הקודש", 1780.
• יהודה לייב בן זאב (1764-1811), מבוא אל מקראי קודש, וינה (Wien) 1810) (ה' ניסן תקס"ט). עמ' צב/ב-צג/א.
• שמעון ברנפלד, מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש, כרך ג', ספר חמישי - "ספרי שירה", הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלה - קמא.
• פרופ' משה צבי סגל (מ. צ. סגל), מבוא המקרא, הוצאת "קרית-ספר", מהדורה רביעית, ירושלים תשט"ו 1955, עמ' 694-702.
• שמואל שרירא (ש. שרירא), מבוא לכתבי הקודש, הוצאת "מבואות", מהדורה שמינית, תשכ"ז 1967. עמ' 197-200.

אנציקלופדיות

• אנציקלופדיה מקראית, הערך "איכה". כרך 1, הדפסה שלישית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ה. עמ' 259-262.
• לקסיקון מקראי, הערך "איכה". כרך 1, הוצאת דביר, תל אביב תשכה. עמ' 40-41.
• האנציקלופדיה העברית, הערך "איכה". כרך ב', עמודות 812-813.

ספרות ביבליוגרפית:

• bibliotheque ecole biblique de jerusakem, 3 (l-p) 898-899. (קטלוג?)
• סרקתי

ספרות על ספר איכה

• Claus Westermann, Lamentations - issues and interpretation,

תרגומים לספר איכה

• אהרן בן וואלף, "מגילת איכה עם תרגום אשכנזי וביאור", בתוך: נתיבות [ה]שלום - באור ר' משה מנדלסון על התורה, ירושלים תשלד 1974. עמ' קפט-רו.

פרשנות לספר איכה

---