משתמש:Roni.ronit/שלמה סופר

תוכן עניינים:

ילדותו הגדודים העבריים משטרת תל אביב והמנדט הבית בבית וגן

ילדותו

שלמה נולד בשנת תרס"א, 24.12.1900 בבסארביה (רוסיה של היום) לאביו רבי נח מרדכי(הקבור בבית הקברות טרומפלדור שבתל-אביב), סופר סת"ם, מחסידי חב"ד ומצאצאי ר' לייב שרה'ס, ולאמו רייזל בת רבי אברהם ברוך ברומברג. ב- 1906, עקב הפרעות ביהודי רוסיה, עלה ארצה עם הוריו לשכונת נווה שלום ביפו. שלמה סופר היה מוכשר ביותר ונחשב עילוי בתורה. הוא למד בתלמוד תורה "שערי תורה" שבנווה צדק ולאחר מכן נבחר ע"י הרב קוק להיות אחד מארבע עשר תלמידיו בישיבת הרב קוק ביפו. כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, הצטרף לבני הנוער שהתנדבו במטבח העם בתל אביב, שמטרתו הייתה להקל את מצוקתם של נפגעי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ. בזמן הגירוש הכללי מיפו לתל אביב, יצא לעבודה ושמירה בפרדסים ובכרמים בראשון לציון.

הגדודים העבריים

הגדודים העבריים היו החיילים הראשונים העבריים שהתגייסו למען מדינת ישראל. שלמה הושפע רבות מנאומיו של ז'בוטינסקי והתגייס לגדוד הארצישראלי. היה מבין הראשונים שהתגייסו לגדודים העבריים ב-1918, עלה לדרגת סמל ושרת כשלוש שנים. התקופה שבה פעל הייתה תקופת יישוב הארץ לפני הפיכתה לארץ ישראל. הם פעלו בתקופה זו מכיוון שבארץ היו פרעות של ערבים פוגעים ביהודים והם לא יכלו להרשות לזה לקרות אז הם החליטו להתחיל לפעול. תפקידם היה למנוע מהערבים לפגוע ביהודים ובעצם למנוע את כל הפרעות של אותה התקופה.

בשנת 1920,לאחר שנשלח לשרות במשטרה הצבאית ביפו, פעל בעיקר באזור מנשייה והצליח למנוע התנפלויות ערבים על יהודים, ולהעביר נשק לצורכי ההגנה. בשנת 1921, כשעבד בתור מפקח סינטרי של עיריית יפו, הצליח להגיע חי ושלם ממרכז יפו לתל אביב ולהתייצב בשורות ההגנה. בזמן מהומות 1921 היה בין 18 חברי הגדוד שקיבלו נשק וציוד ממחסני הצבא,והשתתף בהדיפת התקפות הערבים בפרברים. בזמן רצח ברנר נאסר ע"י קציני משטרה בריטים, וסירב למסור להם את נשקו. הוא נכלא במשרד בבניין הסראיה ביפו, אך הצליח לברוח דרך החלון וחזר דרך הגגות בחשכה לתל אביב ולשורות ההגנה. לאחר המהומות אסר עליו הקפטן סקוט, המנהל הבריטי של עיריית יפו, לחזור למשרתו והזהיר אותו שלא יכנס ליפו משום שהערבים נדרו שיהרגו אותו בגלל פעולותיו נגד הפורעים.

משטרת תל אביב והמנדט

שלמה נענה להזמנתו של דיזינגוף , ראש עיריית תל אביב הראשון, ועבד עם צבי רוזין באיסוף חומר וחקירות מטעם הוועדה העברית לחקירת המהומות ביפו. שלמה עמד על הצורך הלאומי שבכניסת בחורים מישראל לשירות במשטרה, שגם בידי יהודים יהיה נשק ממשלתי בהיתר ובסמכות, וכוח לפעול נגד פורעי הסדר והחוק, וזה בעקבות היותו נוכח במעשי שוד ורצח שביצעו שוטרים ערביים לאור היום במדי השירות, ובנשק ממשלתי, ללא הפרעה ואחריות משפטית למעשיהם. התנדב עם כמה חברים להקמת משטרת ת"א, שנחשבה למשטרה בעלת אוטונומיה במשטרת הארץ, ושימש בה כמזכיר. שלמה היה השוטר העברי הראשון בתל אביב ובעל תעודת שוטר 001 בתל-אביב. על ארגונו של מטה המשטרה, הוא מספר: "קיבלתי את המספר הראשון ונתמנתי למזכיר המשטרה. קיבלנו מבנה בן 2 חדרים בביתו של וייס, מבעלי הקולנוע הראשון בתל אביב - עדן שברחוב לילנבלום. את פקודת המטה היינו מדפיסים בכל יום במשרדי העירייה, ששכנה אז במגדל המים בשדרות רוטשילד. התגאינו מאוד בתפקידנו, וראינו בו התחלה של שלטון עברי בתוך העיר העברית הראשונה. להלכה, הייתה שליטתנו בגבולות העיר בלבד, אבל למעשה, שלטנו מעבר להם, בעיקר בפרברים בהם דרו יהודים. ההמון והשוטרים הערבים התייחסו אלינו בכבוד, אולי בגלל הכובע. את השלטון הבריטי סימל אז הכובע, והשלטון היה עדיין בעל השפעה בימים ההם. כמזכיר המשטרה, היה עליי לארגן את הדברים, לרשום את הטעון רישום, לעסוק באדמיניסטרציה, להדפיס את פקודות המטה, לערוך חקירות, לפתוח תיקים וללמוד את המקצוע. בין רישום לרישום, הייתי יוצא להשליט סדר בתוך תל אביב, בתנועה או ליד בתי הקולנוע, וכמובן להשתתף בשמירה על הגבולות בפני הפורעים הערביים. השוטרים עברו קורס של תרגול סדר והוסבר להם, בקיצור, תפקידם הם כשוטרים רגילים, והן כשוטרים בעיר העברית הראשונה, החייבים לשמש דוגמה לכל משטרה בארץ".

ב1922 הוא עבר למרכז המחוזי לחקירת פשעים ביפו במשטרה הכללית.

ב1923 סיים בבית ספר לשוטרים בירושלים קורס בן 3 חודשים, קיבל 2 פרסי הצטיינות, הועלה לדרגת קורפורל, ונתמנה לאחראי במשטרת מנשיה ביפו. שלמה תרם את חלקו ביד חזקה לגמול את התושבים ככל האפשר ממנהגיהם הרעים לפגוע ביהודים וברכושם ולהציק לבנותיהם.

ב1925 הועבר להנהלת מחוז המשטרה בירושלים, והיה היהודי הראשון בתפקיד סמל אחראי בהנהלה זו, והנהיג בה את השימוש בפנקסים רשמיים בפעם הראשונה.

ב1926 הועלה לדרגת קצין, ונתמנה במקום דוד תדהר למפקח תחנת המשטרה לאזור הכפרי והעיר החדשה. עבר כמה קורסים ובחינות, בהם 2 שנות לימוד בשיעורי המשפט הממשלתיים. הצטיין בבחינות ועלה בשלבי הדרגות והתפקידים. בכל תפקידיו עמד על משמר הזכויות והאינטרסים הלאומיים של עם ישראל.

ב1933 הוטל עליו לעזור בחקירת רצח ארלוזורוב, ואחר כך סיפח אותו הקפטן רייס, מנהל הבולשת, למרכז לחקירת פשעים וב1937 הועלה לדרגת קפטן. בתוקף תפקידו הצליח במקרים רבים של פשעים חמורים לגלות את האשמים ולהביאם לדין. למשל: רצח המהנדס צוונאגר ותפיסת מזייפי הלירות הא"י בירושלים. במאורעות 1936- 1939 ארגן קבוצה מעורבת של שוטרים מעטים, נאמנים ואמיצים למלחמה בכנופיות הערביות בכל רחבי הארץ, ובעיקר בירושלים ובסביבתה. בפעולות אלו הצליחו לאסור הרבה פורעים ואף ראשי כנופיות, ולהציג הוכחות להרשעתם, מה שהביא למעצרם. שלמה היה עורך ביקורי פתע במושבם של הכנופיות הערביות בהרים וברכבות שבאזורים הערביים, והחרים הרבה נשק ותחמושת, ובכך מנע פעולות שעמדו לבצע, למשל גילה נשק וכרוזי הסתה שהיו מוסתרים תחת השטיח הקדוש במסגד הבנוי באבן השתייה- דבר שהבריטים לא התירו לפרסום בשעתו.

באוגוסט 1936 גילה חבילה חשודה שנשלחה בדואר הרכבת מיפו למר ז. שדיבר בתל אביב, בחקירתו גילה שהמזוודה הכילה מכונת תופת ונשלחה מאת ארגון חשאי של חברי מועדון הספורט הערבי ביפו. כשערך חיפוש במועדון מצא רשימת אישים יהודיים בניהם ד"ר וייצמן, בן גוריון, הופיין ודיזינגוף, שגם אותם זממה הכנופיה לרצוח ב"משלוחים". אך המזימה הופרה לפני תחילתה, הוא נכנס בסיכון נפשו ליפו הערבית, חיסל את הכנופיה, אסר את חבריה ומסרם לדין. בין התוכניות שחיסל היו תוכניות להתקפה כבירה על שכונות מערב ירושלים והטלת פצצות על שופטי השלום העבריים ועל תחנת "אגד" בירושלים.

ביוני 1938, בחלוקת אותות כבוד לרגל יום הולדת מלך בריטניה, הוענקה לשלמה המדליה על שרותו המצוין במלחמה בפורעים, וב1947 קיבל את המדליה המשטרתית הקולוניאלית בשל פעולות ראויות לשבח בקשר למאסר פושעים פליליים. אך למרות כל זאת, לעולם לא עלה מדרגת קפטיין, כיוון שלא שיתף פעולה עם הבריטים ברדיפת "פושעים פוליטיים"- אנשי ההגנה ולוחמי החירות. שלמה רצה להתפטר מתפקידו במשטרה, אך שוכנע ע"י אישים חשובים מהמוסדות כי עדיף שיישאר בתפקידו מאשר שערבים ייקחו את מקומו. הוא נשאר לעבוד ב"ווינגראד" הירושלמי תוך הרגשת איבה מצד אנשי המשטרה הבריטים, שניסו למצוא בו ובחבריו היהודים איזשהו פגם, כדי שיפטרו מהם בדרך הקצרה. תכנית הבריטים הייתה להישאר רק עם שוטרים ערבים, עם סיום המנדט הבריטי וכך להביא למסירת מגרש הרוסים לכוחות הלוחמים הערביים. אך זה לא קרה הודות לסובלנותם של השוטרים היהודים שהחזיקו מעמד בתפקידם עד הרגע האחרון.

ב-22 למרץ 1948 מונה כאחראי על האיזור היהודי בירושלים וקיבל תעודת שוטר 001 בירושלים. לאחר מכן מונה למפקד משטרת ירושלים העברית וב-14 במאי 1948, היום בו יצאו הכוחות הבריטים מירושלים, פרץ שלמה יחד עם גריבוב תחת אש האויב לבנייני המשטרה במגרש הרוסים, ובעזרת כוחות צבא ההגנה לישראל השתלטו על כל מגרש הרוסים ועל הרכוש, הציוד והנשק שהבריטים לא הספיקו לחבל בו או לגנוב אותו ולמכרו לערבים.

שלמה ושוטריו הם אלו שהשיגו בחירוף נפש את 400 הרובים הראשונים, שבזכותם שרדה ירושלים את מלחמת השחרור. בזמן המלחמה שלמה ושוטריו היו עוברים בכל המקומות המופגזים להגיש עזרה לנפגעים ולהעבירם לבתי חולים ומכבים שרפות באמצעים פרימיטיביים. מכוניתו של שלמה נפגעה מספר פעמים ועל משרדו ניתך גשם של פגזים. שלמה דחה את הצעתם של הבריטים לעבור לקניה לתפקיד גבוה, וסירב לקבל את הנתינות הבריטית. כחלק מתהליך הטיהור של מנגנון המנדט הבריטי, הופסקה עבודתו של שלמה, עד שהתברר שכל הטענות נגדו היו מחוסרות כל יסוד והוא הוחזר לתפקידו באגף חקירות הפשעים במטה הארצי של משטרת ישראל. סופר קיבל את תעודת השוטר הראשון בתל אביב ואת תעודת השוטר הראשון בירושלים. כינויו היה "הקצין סופר".

הסמל סופר היה השוטר בעל תעודה מספר 001 בירושלים ובתל אביב, היה מפקד משטרת ירושלים, מפקח תחנת המשטרה באזור הכפרי והעיר החדשה ומפקח סינטרי של עיריית יפו.

הבית בבית וגן

במו ידיו בנה שלמה את בית משפחתו ברחוב הפסגה שבשכונת בית וגן בירושלים - בית זה היה הבית הקיצוני ביותר שבשכונות מערב ירושלים וגבל עם שטחי הערבים מאזור קרית יובל ועין כרם. בית זה הופצץ פעמים רבות ושימש כעמדת לחימה ותצפית בתופת המאורעות ובמלחמת השחרור.

קישורים חיצוניים

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1739 אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו. http://moreshet.raanana.muni.il/Web/Story/Defense/Women/1140.aspx אתר עיריית רעננה עם פסקאות על הסמל שלמה סופר. http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=315500 תלמוד תורה "שערי תורה" והישיבה של הרב קוק ביפו.

http://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/14-2.htm מסמכי הבולשת על שוד שבצעו חברי הלח"י, החקירה והאיומים על הקצין, ראו סביב קטע 12.

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?http://nBookID=92786524&nTocEntryID=92793804&nPageID=92787248 nBookID=92786524&nTocEntryID=92793804&nPageID=92787248 אחת החקירות.

http://www.police.gov.il/contentPage.aspx?pid=270&mid=3 הקמת משטרת ירושלים.

בבילוגרפיה

משפחה

"הספר שהפך לכרך"