משתמש:The-Q/ארגזי חול/הפצות לינוקס
הפצות גנו/לינוקס, לפעמים גם הפצות או הפצה הינה אסופת תוכנות, כלים ורכיבים נוספים הכוללים בדרך כלל ליבה (לינוקס) ותוכנות מתוך פרוייקט גנו. הפצות גנו/לינוקס שונות זו מזו מיעדן, החל משולחן עבודה ושרתים עד למערכות זעירות (לדוגמה, מערכות משובצות מחשב).
על מנת לספק סביבה דמויית יוניקס, הפצות לינוקס מכילות כלים וספריות הדומות באופיין למקבילות היוניקסיאות. בדרך כלל נעשה שימוש בכלים ובספריות מפרוייקט גנו. הפצות המותאמות עבור מכשירים ניידים ומערכות משובצות מחשב משתמשות בדרך כלל בספריות חופשיות קלות משקל.
כיום קיימים יותר מ-300 פרוייקטי הפצות הנמצאים תחת פיתוח פעיל ומגמת שיפור. ניתן להבדיל בין הפצות הנתמכות בידי גוף עסקי: פדורה (רד האט), סוזה (נובל) ואובונטו (קנוניקל) לעומת הפצות קהילתיות כגון דביאן וג'נטו.
היסטוריה עריכה
הפצות לינוקס החלו לצוץ מיד לאחר הגירסאות הראשונות של ליבת לינוקס. ההפצות הראשונות לא כללו ממשק משתמש גרפי או מערכת ניהול חבילות. בין ההפצות הראשונות ניתן למצוא את:
- "בוט-רוט", זוג תקליטונים הכוללים את הליבה וכלים בסיסיים וראשוניים
- MCC Interim, הפצה מאוניברסיטת מנצ'סטר. שוחררה להורדה על גבי שרת FTP בפברואר 1992
- TAMU, הפצה דומה מאוניברסיטת A&M טקסס
- SLS, הפצת הלינוקס הראשונה שהכילה תוכנות מעבר לכלים הבסיסיים שסופקו באותה תקופה. שוחררה לראשונה באמצע 1992
- Yggdrasil, הפצת הלינוקס הראשונה שהייתה זמינה על גבי תקליטור
מכיוון שההפצה SLS לא הייתה מתוחזקת כראוי, החליט פטריק פולקרדינג ליצור הפצה חדשה מבוססת על SLS. ב16 ביולי 1993 שוחררה סלאקוור. [1] כיום סלאקוור היא ההפצה הפעילה הוותיקה ביותר.
משתמשים נמשכו להפצות לינוקס כחלופה למערכות הפעלה כמו DOS או חלונות עבור המחשב האישי, Mac OS עבור מקינטוש וכחלופה לגירסאות יוניקס קנייניות אחרות. למשתמשים רבים שעברו להשתמש בהפצות הלינוקס היה ניסיון במערכות יוניקס ממקום העבודה או בית הספר. הסיבות העיקריות למעבר לשימוש בהפצות הלינוקס הן היציבות, המחיר הנמוך והזמינות של קוד המקור עבור רוב התוכנות שסופקו.
רכיבים עריכה
בחירת הפצת לינוקס עריכה
התקנה עריכה
תוכנה קניינית עריכה
ראה גם עריכה
הערות שוליים עריכה
</references>