משתמש:Yuri/הקמת בית דין לסכסוכים - הצעה מסודרת לפיילוט

מה יהיה הרכבו של בית הדין?

בבית הדין יכהנו 6 דיינים שמהם ידונו בכל מקרה ומקרה שלושה בלבד שייבחרו בהגרלה אקראית.
כל הדיינים ייבחרו על ידי הקהילה ויכהנו במשך תקופה שאינה עולה על שנה.

מי יוכל להיבחר?

הזכות להתמודד על תפקיד דיין בבית דין תינתן לכל ויקיפד שיעמוד בתנאים הבאים:

ערך לפחות 1000 עריכות או יותר במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו.
רשום לויקיפדיה שנה או יותר.
בעל זכות הצבעה בפרלמנט נכון ליום האחרון של הגשת המועמדות לתפקיד.

מי יוכל לבחור(להצביע)?

הזכות להשתתף בהצבעה לבחירת דיינים בבית דין תינתן לכל ויקיפד שיעמוד בתנאים הבאים:

רשום חצי שנה או יותר.
בעל זכות הצבעה בפרלמנט נכון ליום פתיחת ההצבעה על המועמדים.

צורת ההצבעה

כל משתמש בעל זכות בחירה רשאי להצביע בעד או נגד כל מועמד, לפי רצונו. לא ניתן להצביע פעמיים או יותר בעד או נגד אותו המועמד.
מבין המועמדים שקיבלו 55% קולות בעד לפחות, ייבחרו שלושת המועמדים שקיבלו את אחוז התמיכה הגבוה ביותר ולא פחות מ-20 קולות בעד.
נוצר מצב של תיקו – ייבחר מספר גדול יותר מהמתוכנן של דיינים, ובית הדין יגדל זמנית בהתאם.

מה יהיו תחומי אחריותו של בית הדין?

תחום אחריותו העיקרי של בית הדין יהיה פתרון של סכסוכים. בית הדין ייכנס לפעולה רק לאחר שכל מאמצי התיווך ויישוב הסכסוכים האחרים נכשלו. בית הדין לא יפעל על דעת עצמו, אלא ידון במקרה המובא לפניו על ידי אחד הצדדים בסכסוך. בית הדין יכריע בעצמו אם לדון במקרה כלשהו או לאו, והוא יוכל גם לחייב את הצדדים בניסיון גישור לפני שיידון בעניינם.

בית הדין ידון במקרים הקשורים לאחד התחומים הבאים:

סכסוכים בינאישיים בין ויקיפדים (התקפות אישיות, הפרות כללי הההתנהגות, השמצות וכיוצא בזה)
סכסוכים הנוגעים לדרך הפעולה של מפעילי המערכת.
שימוש לרעה בבובות קש או אמצעי הטיה והטעיה אחרים.
פגיעה חוזרת ונשנית בעקרונות היסוד של הוויקיפדיה (עקרון הנייטרליות, "מה ויקיפדיה איננה", איסור מחקר ראשוני, הקפדה על זכויות יוצרים וכיוצא בזה).

סכסוכים המוגבלים לענייני תוכן במרחב הערכים לא יוכרעו בבית הדין.

הליך בית הדין

פניות לבית הדין ייעשו בפומבי על ידי אחד או כמה מהצדדים המעורבים בסכסוך.
לאחר הגשת הפנייה הראשונית לבית הדין יודיע אחד הדיינים או מי מטעמו לכל הצדדים הנוגעים בדבר על דבר הגשת התלונה לא יאוחר משלושה ימים מיום הגשת התלונה.
לאחר ההודעה יהיו לצדדים המעורבים שבוע ימים כדי לגבש את טיעוניהם ולפרסמם. במקרים חריגים, רשאי בית הדין להחליט על הארכת תקופה זו לשבועיים.
לאחר סיום שלב הגשת הטיעונים רשאים הדיינים לפתוח דיון שבו הם יכולים להציג שאלות לצדדים ולאפשר למשתמשים אחרים להגיב בנושא. באופן כללי, כל מי שמעורב ישירות בעניין המובא לפני בית הדין, יוכל להשמיע את דברו בפני בית הדין. משתמשים אחרים יוכלו להתבטא בנושא, רק במידה שהם מעורבים בעצמם במקרה הנדון או שבית הדין או אחד הצדדים הדן לפניו ביקש לשמוע את דעתם. מבין כלל חברי בית הדין, ידונו במקרה המובא לפניו רק מי שאינם מעורבים בו ישירות או בעקיפין. בית הדין יורשה לנהל ולהגביל את הדיון הפומבי במקרה המובא לפניו. שלב זה יימשך לא יותר מ-10 ימים.
בית הדין יחליט ברוב דעות, ויפרסם את החלטותיו בהכרעות דין לא יאוחר מ-30 יום לאחר הגשת התביעה. דעותיהם של כל חברי המותב יובאו בהכרעת הדין, גם דעת המיעוט, תוך ציון דעתו המפורשת של כל דיין. ההכרעות חייבות להיות מבוססות ומנומקות, תוך ציון העקרונות המפורשים שהביאו להכרעה, תקדימים רלוונטים או כל נימוק ענייני אחר. עדויות או ראיות הרלוונטיות להכרעת הדין יפורסמו גם הן, כל עוד אינן פוגעות בזכויות הפרט או בצנעתו.
בית הדין יחזיק תיבת דואר שסיסמתה תשתנה לאחר כל סבב בחירות. לתיבה זה יוכלו ויקיפדים לשלוח מכתבים שהם אינם רוצים לפרסם מעל דפי הוויקיפדיה.
עקרונות שינחו את פעילותו של בית הדין הם העקרונות המוצהרים של קרן ויקימדיה העולמית וכללים שהתקבלו בוויקיפדיה העברית וכן כל עקרון משפטי מקובל.
דיין רשאי לפסול את עצמו מלדון במקרה מסויים מכל סיבה שהוא רואה לנכון. במידה ומצב זה מתרחש, תיערך הגרלה לבחירת דיין מחליף.
דיין לא ישמע את אחד הצדדים בסכסוך ללא נוכחתו של הצד השני. במידה וצד אחד השמיע את טענותיו בפני דיין כלשהו באופן פרטי, חובה על אותו דיין לעדכן את הצד השני בנושא ולבקש את תגובתו.

מהן הסמכויות שיעמדו לרשותו של בית הדין?

מטרתו של בית הדין תהיה להכריע בסכסוכים קונקרטיים. הכרעותיו של בית הדין והצעדים הממשיים שעליהם יורה לשם פתרון הסכסוך צריכים להיות הסדרים חברתיים שיוכלו להתקבל על דעת כל המעורבים. בית הדין יהיה חופשי לבחור בצעדים שיביאו לדעתו לפתרון הסכסוך באופן הנכון ביותר, כל עוד אלו עולים בקנה אחד עם עקרונותיה של קרן ויקימדיה.

עם הצעדים שבית הדין רשאי להחליט עליהם נמנים:

אזהרתו המפורשת של משתמש.
הסרת דברים מדפי שיחה להרגעת סכסוכים.
ציון לשבח של משתמשים על התנהגותם ההוגנת והחיובית ליישוב סכסוכים.
חסימתו המלאה של משתמש לתקופה של עד שלושה חודשים או חסימתו החלקית של משתמש בדרך של הטלת מגבלות עליו (למשל, איסור כתיבה ועריכה בנושא כלשהו, איסור השתתפות בהליכים מסוימים, איסור פתיחת הליכים מסוימים וכיוצא בזה).
ביטול חסימתו של משתמש.
מתן התראה למפעיל מערכת.
הסרת הרשאתו של מפעיל מערכת.
צמצום סמכויותיו של מפעיל מערכת (למשל, איסור חסימת משתמשים, איסור מחיקת דפים).
נקיטת אחד הצעדים המנויים לעיל על תנאי (למשל, הארכת חסימה במקרה של התפרצות מלחמת עריכה נוספת).

יש לראות בסמכותו של בית הדין כגורם המגיע בנוסף לדברים הכתובים ויקיפדיה:מדיניות חסימה וויקיפדיה:ביטול הרשאה ולא במקומם.

מי יוציא לפועל את ההחלטות?

אם יחליט בית הדין על חסימת משתמש או שחרורו, תבוצע ההחלטה על ידי מפעילי מערכת שלא דנו במקרה כדיינים. אם יחליט בית הדין על הסרת הרשאתו של מפעיל, תבוצע ההחלטה על ידי דייל. בכל מקרה, חברי בית הדין לעולם לא יוציאו לפועל את החלטותיהם בעצמם.
ביצוע החלטות בית הדין יתועד בצורה מסודרת.

ערעור על החלטות בית הדין

הצבעה אחת על כל הסעיפים.

ויקיפד יכול לערער על ההחלטה בעניינו שניתנתה על ידי בית הדין פעם אחת בלבד.
לשם הגשת הערעור יש לקבל את חתימתם של לפחות 5 ויקיפדים בעל זכות הצבעה בפרלמנט
ערעור על החלטת בית הדין לחסום משתמש יוכל להתבצע על ידי הנחסם או מי מטעמו בהתאם לנוהל הצבעה על חסימת משתמש ותיק הכתוב בדף ויקיפדיה:מדיניות החסימה#חסימה ארוכה של משתמש ותיק.
ערעור על החלטה של בית הדין להסיר הרשאות של מפעיל מערכת או בודק ניתן להגיש עד שבוע ימים מיום מתן ההחלטה. במשך תקופה זו ועד סיום הליך הערעור אם הוגש, ימשיך מפעיל המערכת או הבודק להחזיק בהרשאות. ההצבעה על הערעור תתבצע בדף המשנה של ויקיפדיה:ביטול הרשאה.
ערעור על החלטה של בית הדין שאינה חסימה או הסרת הרשאות מפעיל או בודק יתבצע על ידי פתיחת הצבעה לביטול ההחלטה או לשינוייה בין ויקיפדים בעל זכות הצבעה בפרלמנט. הצבעה כזו תיפתח בדף משנה מיוחד בבית הדין.

הדחת דיין

הדחיית דיין תתבצע לפי הנוהל הרשום בויקיפדיה:ביטול הרשאה.

הוראת השעה

כדי להנהיג את בית הדין לתקופת ניסיון בת חצי שנה, ייבחרו בסבב הבחירות הראשון 6 דיינים לכהונה בת חצי שנה. לאחר חצי שנה ייערך דיון חוזר אם להמשיך בקיום בית הדין. אם יוחלט להמשיך בקיום בית הדין, תוארך כהונת שלושת הדיינים שנבחרו במספר התומכים הגבוה ביותר בחצי שנה נוספת, וייערך סבב בחירות רגיל שבו ייבחרו הדיינים האחרים.