מתקן לנייר טואלט
מתקן לנייר טואלט (לעיתים נקרא גם "מחזיק נייר טואלט" או "מתלה לנייר טואלט") מיועד להחזיק גליל אחד או יותר של נייר טואלט.
ישנם כמה סוגים טיפוסיים של מחזיק נייר טואלט:
- מתלה - מוט אופקי (ביחס לרצפה) המקביל לקיר ומונח בתוך גומחה ייעודית בקיר חדר השירותים.
- מתלה - מתקן המכיל מוט אופקי (ביחס לרצפה) המקביל לקיר, אך אינו חלק ממנו (המתקן מחובר לעיתים לקיר ולעיתים לא). מתקנים כאלה הומצאו כבר בתחילת המאה העשרים ויש להם וריאציות רבות[1].
- מוט אנכי (ביחס לרצפה) – המונח בתוך גומחה ייעודית בקיר חדר השירותים. פחות שכיח.
- מוט אנכי (ביחס לרצפה) – המונח על גבי מתקן עצמאי. מתקנים אלה נועדו בראשיתם להחזיק כמה גלילים להחלפה. אולם בבתים רבים משמש מתקן זה כמתקן היחיד להחזקת גלילי נייר טואלט.
- מתקן, לעיתים סגור, ובו מוט אופקי (ביחס לרצפה) המאונך לקיר. אופייני למקומות ציבוריים.
- מתקן עשוי תיל מכופף שבמרכזו ציר להנחת הגליל, הניתן לתלייה על הקיר או על הדלת.
יש לציין שבנוסף על המתלה קיימים מתקנים לשם אחסון נייר טואלט רזרבי בחדר השירותים. ישנו מתקן אנכי עם פתח קדמי בתחתית כך שלקיחת גליל גורמת לגליל מעליו לתפוס את מקומו.
קיימים פטנטים על מחזיקי נייר טואלט שבכוחם להחזיק בו זמנית יותר מגליל אחד, כך שכאשר גליל אחד מסתיים ניתן לעשות שימוש באחר ללא צורך בהחלפה[2].
נייר טואלט נפוץ כרוך סביב גליל קרטון בקוטר 5 ס"מ, והמתקן להחזקת הנייר עובר דרך גליל זה. עם תום השימוש בנייר, הקרטון מושלך לאשפה (ולעיתים רחוקות ממוחזר). כדי למנוע יצירת פסולת קרטון זו, יצרה חברת "סנו" נייר טואלט ללא טבור קרטון, שאותו תיארה "חוסך פסולת ומסייע בשמירה על איכות הסביבה"[3]. חלק מהמתקנים להחזקת הנייר אפשרו התאמה לשיטה החדשה, אך מתקנים רבים לא התאימו לשימוש בו.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ פטנט מספר 1,897,266 משנת 1933, רשם הפטנטים האמריקני ; פטנט מספר 277,347D משנת 1985, רשם הפטנטים האמריקני
- ^ פטנט מספר 311,106D משנת 1990, רשם הפטנטים האמריקני
- ^ נייר טואלט, באתר "סנו"