נביא עיוור
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לצמצם את ההסבר שמעט חוזר על עצמו ולהוסיף דוגמאות. | |
דמות הנביא העיוור במיתולוגיה היוונית נפוצה בסיפורים רבים. חשיבותו הפואטית של הנביא העיוור היא בייחודו כמי שאינו מתפתה למראה עיניים ומסוגל לראות את נפש האדם. הנביא העיוור הוא סמל לצדק וטוהר עקב מגבלת ראייתו הפיזית עליה הוא מתעלה בהיותו מי שיכול לראות את צפונות נפשו של האדם. הנביא העיוור בעל כוחות על-טבעיים לחדור מבעד לגוף כדי לצפות על הנפש ולהבדיל בין שקר לאמת, בין טוב לרע ולעשות צדק בעולם.
במיתוסי המיתולוגיה, דמות הנביא העיוור מהווה פרדוקס לאדם הפשוט והרואה. הפרדוקס מתואר "העיוור רואה, בעוד שהרואה עיוור", כלומר, מראה עיניים אינו מטעה את העיוור מלראות את המתרחש ולהבינו ואילו האדם הרואה מבין את המתרחש מהנראה סביבו ואינו מתייחס לסמוי ולנסתר וכך אינו יודע את מצבו לאשורה.
כוחותיו ואופיו עריכה
כוחותיו של הנביא העיוור לראות את נפש האדם מסמלים כוח שמוענק לו מן האלים אך בסתירה לכך מובאת הנבואה האינטואיטיבית, כלומר, היכולת של האדם שדעתו אינה מוסחת ממראם של הדברים להתרכז בעובדות בלבד ולנתח את המציאות בצורה מושכלת, ללא עזרת מקור חיצוני.
הנביא העיוור במיתולוגיה הוא עבדו של האל בלבד והוא כפוף רק לו משום שזה האחרון מעניק לו את כוחותיו ובמיתוסים מסוימים האלים הם אלה שעיוורו את הנביא והעניקו לו את הכוח לנבא את העתיד לבוא.
מלבד הכוח הנבואי האלוהי, הנביא הוא אדם בעל היכרות עם האופי והטבע האנושיים וכן לרוב הנביא הוא אדם זקן ובעל ניסיון; במיתולוגיה היוונית "חכמה" ו"זיקנה" הן מילים כמעט נרדפות שכן האמונה היא שרק אדם זקן הוא חכם כיוון שבניגוד לצעירים היהירים והגאוותנים, מלאי ההיבריס, האדם הזקן למד את לקחיו במהלך חייו וכעת ביכולתו להעניק תשובות לאחרים. תכונות אלו הן ההופכות את הנביא העיוור והזקן לחכם ומאפשרות לו לנבא את המתרחש.
דמותו במיתוס עריכה
לרוב, דמותו של הנביא מוצגת בדמותו של אדם שקט ושליו שאינו בולט בסביבתו אולם הוא בעל חכמת חיים רבה והוא יודע ומבין הכל. הנביא מוכיח בני אדם על טעותם ומזהיר אותם מפני תוצאות מעשיהם אך הם מסרבים להקשיב לדבריו כדי לברוח מהאמת המרה והטארגית המאפיינת את המיתוסים היוונים.
למרות שבדרך כלל הנביא הוא דמות משנית במיתוס, כמעט תמיד הוא מקדם את העלילה בכך שהוא מזהיר דמויות מפני העומד להתרחש ובעקבות כך הן יוצאות לנסות לשנות את גורלן. אלמנט זה חשוב במיוחד במיתוס היווני מכיוון שהנביא הוא נציג האל ובני האדם כפופים לאל וכאשר הנביא מנבא אסון שיוטל מהאלים, בני האדם מנסים לשנות את גורלם ולהתחמק מזעם האל או לחלופין לנסות לשנות את דעתו של האל על ידי פיצוי, לרוב קרבן. הנביא מנבא את גורלם של בני האדם ולבסוף הם פוגשים בגורלם, ללא תלות במה שעשו כדי לשנותו. מוטיב זה מופיע פעמים רבות במיתוסים היווניים כדי לפאר את האלים ולהבהיר לבני האדם כי האלים עומדים מעל הכול ואין לנסות לשנות את תוצאות מעשיהם של האלים.
דוגמה לנביא עיוור מפורסם מאוד הוא טירסיאס שמופיע בסיפורים רבים של המיתולוגיה היוונית. במחזה אנטיגונה מנבא טירסיאס לקיראון, מלך תבי, את אשר צופן לו העתיד והוא זה שמביא לפתירת הטרגדיה שבמחזה, בעקבות נבואתו קריאון מבטל את צו המלך וקובר את פוליניקס. במחזה אנטיגונה אנו רואים דוגמה מושלמת כיצד תורם הנביא העיוור לפתרון הטרגדיה או הסיבוך.