נגישות אינטרנט
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
נגישותו של אתר אינטרנט היא המידה בה אנשים עם מגוון רחב של לקויות (כגון לקות ראייה, לקות שמיעה, לקות תנועה או לקות למידה) יכולים לגלוש או להשתמש ביעילות באתר אינטרנט מסוים, לצורך קבלת מידע ועשיית כל פעולה אחרת האמורה להתבצע באתר.
נגישותו של אתר האינטרנט היא תת-נושא בשמישותו של האתר, דהיינו בהערכת המידה בה אנשים עם מגוון תכונות רחב (כדוגמת עולים חדשים, ילדים, בני הגיל השלישי), יכולים להשתמש באתר. השאיפה להפיכת מוצר לשמיש ככל האפשר לאנשים בעלי מגוון רחב ככל האפשר של תכונות מכונה גם עיצוב אוניברסלי ואכן, העיסוק בנגישותם של אתרי אינטרנט נשען פעמים רבות על עקרונות העיצוב האוניברסלי.
ישנם כלים או דפדפנים ההופכים אתרים לא נגישים לנגישים. לדוגמא, לילדים ולבני נוער הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי או עם הפרעות התפתחותיות נרחבות (PDD) ו-PDD-NOS פותח דפדפן אינטרנט זאק העוזר להנגיש אתרי אינטרנט.
מניעים להרחבת הנגישות וחקיקה עריכה
ככל שאתר אינטרנט שמיש יותר, כך מספר רב יותר של אנשים יכול לקרוא את התמלילים שבו, לקבל את המסרים שבתמונות, בדיאגרמות ובקטעי הוידאו שבו, כמו גם לשלוח מידע בעזרתו (מסרים, הזמנת קנייה וכיוצא בזה). אתרי אינטרנט יכולים להוות גם פתרונות נגישות עבור סוגים אחרים של מתן שירות - אדם שמתקשה לגשת לחנות פיזית או לקבל מידע בטלפון, עשוי להזדקק לאתר האינטרנט הנותן שירות מקביל.
חוקי שוויון כלליים לאנשים עם מוגבלויות, כגון, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התשנ"ח-1998) וגם חוקים ספציפיים יותר, כגון, Communications And Video Accessibility Act of 2010 וכמו גם תקנות (למשל תקנות לסעיף 508 בRehabilitation Act[1]) מגנים על זכותם של אנשים עם לקות להשתמש ביעילות באתרי אינטרנט של נותני שירות שונים, בשנת 2005 התווספו התקנות בנוגע לחובת הנגישות ובשנת 2007 עודכנה תקנה 37 ח' המסדירה את הליך הנגשת אתרי אינטרנט. מעבר לזאת, חוקי השוק מגנים על אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אי יישום של עקרונות העיצוב האוניברסלי בעיצוב אתר אינטרנט יכול להתבטא באובדן לקוחות. על כן, תחום שמישות ונגישות אתרי האינטרנט הוא תחום עיסוק מפותח בהשוואה לתחומים אחרים בנגישות השירות.
אנשים עם לקויות עלולים להיתקל בבעיות נגישות בדפי אינטרנט יותר מאשר בקובצי מחשב מסוגים אחרים. זאת משום, שדפי אינטרנט מעוצבים במגוון גדול של עיצובים. לדוגמה, אנשים עם לקויות ראייה הקוראים דפי אינטרנט בעזרת תוכנה להקראת הכתב על המרקע, נתקלים לא פעם בתמונות בדפי אינטרנט שאין להן תמליל חליפי והם אינם יכולים לדעת מה מראה התמונה ועד כמה היא חשובה להבנת תוכן דף האינטרנט.
ישנו קשר בין נגישות אתרי אינטרנט לבין שימוש בטכנולוגיה מסייעת לנגישות מחשבים (טכנולוגיה שעוזרת לאנשים עם לקות לעשות מה שאנשים חסרי לקות עושים בלא טכנולוגיה, כגון תוכנות להגדלת התמונות על מסך המחשב). עבור אדם עם לקות, בהחלט ייתכן מצב שבו הוא אינו יכול לגשת אל חלק מאתרי האינטרנט אפילו אם הוא משתמש בטכנולוגיה מסייעת, אל חלק נוסף הוא יכול לגשת רק בשימוש בטכנולוגיה מסייעת ואל השאר אפילו טכנולוגיה מסייעת אינה מועילה לו לגשת. מעצב אוניברסלי אמור לשאוף למצב שבו השימוש באמצעי טכנולוגיה מסייעת רבים ככל האפשר יהיה אפשרי ובה בעת יהיה בלתי נחוץ.
נגישות התמליל והתמליל כאמצעי נגישות עריכה
על התמליל (הטקסט) המופיע באתרי אינטרנט להיות מוזן לאתר כתמליל ולא כצילום של תמליל. זאת מכמה סיבות:
- בעלי לקות ראייה קשה ודיסלקטים (כמו גם אנשים חסרי לקות המתקשים בקריאה בכלל או בקריאת שפה מסוימת) יכולים להזין תמליל, אך לא תמונת תמליל בתוכנת קורא מסך. הדבר נכון גם לגבי הזנה במערכות ברייל. (הזנה של תמונה תדרוש קודם OCR ודבר אפשרי לחלק קטן ביותר מבעלי הלקות ואינו בהכרח אפשרי לאחרים).
- הגדלת גופן (פונט) התמליל גמישה בהרבה מהגדלת תמונה. לתמונה יש גבול הפרדה וכאשר מגדילים אותה מעל לגבול זה, היא נעשית לא ברורה.
- קל לשנות את צבע הגופן וצבע הרקע באופן בלתי תלוי בתמליל, לא כן בתמונה.
היותו של התמליל קל למניפולציה הופך אותו לאמצעי הנגשה עבור האלמנטים האחרים שבדף האינטרנט. התמונות והאיורים דורשים תמליל חליפי שקורא המסך של לקויי הראייה מקריא באופן אוטומטי, קטעי הווידאו דורשים תרגום בכותרות עבור לקויי שמיעה (כיום ישנם אמצעים למניפולציה גם על התמליל שבכותרות אלה), מפה עם אזורי לחיצה דורשת תפריט צד עם קישוריות תמליל וכיוצא בזה. אפילו כאשר חלק מן התמליל מסומן בצבע או בצורה שונה משאר התמליל, על תוכן התמליל לרמוז על כך. כדי שטבלאות יהיו נגישות יותר, יש להגדיר בהן, בעזרת תמליל, את השורות וטורים, גם במקרה בו לאדם חסר לקות ההגדרות האלו נראות מובנות מאליהן. מעבר לזאת, דף אינטרנט שקשה לסדר בו תמלילים חילופיים דורש דף בעל מידע זהה לו מסוג "תמליל בלבד".
לתמליל יש גם מגבלות. לא כל אחד מוצא חלקי תמליל בקלות ובמהירות. לכן מומלץ שלחיצים יכילו צלמית לצד התמליל שלהן. אפשרי גם לשלב בדף האינטרנט פונקציות המקלות את המניפולציה של גודל וצבע התמליל ומקלות את העברתו לקורא מסך, עבור גולשים שלא למדו כיצד לעשות זאת בעזרים המצויים במחשב. כמו כן, התמליל צריך להיות מנוסח באופן פשוט דיו עבור מי שקורא בשפה זרה או עבור מי שלקותו מפריעה לו להבין מלל מסובך.
התמליל שבקישוריות צריך להיות ארוך יחסית כדי שאנשים עם לקות תנועה יוכלו לכוון את העכבר לקישורית בקלות וכדאי להכיל מספיק תמליל בתוכן, כך שהדפים אליהם הן מובילות יהיו קלים לזיהוי, גם אם תוכנת נגישות מפרידה את הקישורית משאר התמליל (חלק מהתוכנות של העיוורים עושות כך).
אמצעי התמצאות עריכה
ההתמצאות בדפי אינטרנט עשויה להיות קשה מהרגיל עבור אנשים מקבוצות מסוימות. קבוצה אחת היא זו של אנשים בעלי תפישה חזותית לקויה. לא כל אדם יבין, לדוגמה, שהתמליל המופיע על המסך הוא בעל שני טורים או שלצד התמליל מופיע איור. לא כל אדם יבין כיצד מחולקת טבלה פשוטה לטורים וכיוצא בזה. קישורית המובילה אל תחילת העמודה הבאה יכולה לפתור בעיה כזו.
בעיות התמצאות כלליות יותר יכולות להיפתר בעזרת מפת אתר או תפריט לקבוצת דפים או תוכן עניינים לדף אינטרנט ארוך. מקובל גם, בתחילתו של תפריט, לשים קישורית בצבע זהה לרקע הדף, שמסייעת לעיוורים הנעזרים בקורא מסך לדלג על כלל התפריט ולהגיע בלא הפרעה אל תוכן דף האינטרנט עצמו.
תקנים וכלים עריכה
מספר תקנים בינלאומיים מנסים לפשט ולהסדיר את נגישות האינטרנט. תקנים אלה מותאמים לחוקיהן של מדינות שונות. אחד התקנים הוא World Wide Web Consortium. תקן אחר הוא RSS, היוצר דפים נגישים המכילים רק את המידע שהתחדש לאחרונה בדפי אינטרנט. קיים גם תקן DAISY לנגישות דפי אינטרנט ללקויי ראייה קשים.
לבד מהתקנים, ישנם כלים עבור מעצבי דפי אינטרנט שמאתרים חלק מבעיות הנגישות, כמו חוסר בתמליל חלופי לתמונות או אי הגדרה של טורים בטבלה (כמו Bobby WorldWide Web Accessibility Tool או Quality Matters). יתרונם של כלים אוטומטיים על פני בדיקת נגישות בידי גורם אנושי הוא ביכולתם של הכלים האלה לבדוק הרבה דברים ובאופן עקבי. אולם, כלים אלה מחמיצים, לא פעם, בעיות נגישות שלא נוסחו בכללים נוקשים.
מאידך, יש גם כלים שמקלים על בודק נגישות אנושי בעבודתו – קיימות, למשל, תוכנות הדמיה המראות למעצב כיצד האתר שלו, או דיאגרמות מתוכו נראים בעיניי עיוורי צבעים ובודק אנושי יכול להפעיל קורא מסך ולבדוק אם קורא מסך מצליח להתמודד עם האתר. הוא יכול לבדוק גם כיצד ייגש אל האתר אדם המתפעל מחשב במתגים וסריקה. אולם, יש לדבר גבול. לא כל בודק יכול לדמות את השימוש בידי כל בעל לקות. ישנן לקויות שקשה לדמות ומעבר לזאת, מספר מצבי הלקות הקיימים הוא רב עד מעבר ליכולת תפיסתו של אדם בודד.
לקריאה נוספת עריכה
- Nurse Educ. 2011 Nov-Dec;36(6):241-5. Accessibility in online nursing education for persons with disability. Marcyjanik D, Zorn CR.
