נואל ברנרד
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
נוֹאֵל ברנרד (Noël Bernard; נולד כנואל ברקוביץ' (Noël Berkovics או Noel Bercovici); 25 בפברואר 1925 – 23 בדצמבר 1981) היה עיתונאי ופרשן פוליטי רומני, ממוצא יהודי וגרמני, אזרח בריטי ואמריקאי, עורך ומנהל המחלקה הרומנית של "רדיו אירופה החופשית" (1955–1958; 1965–1981), אשר בימי השלטון הטוטליטרי הקומוניסטי ברומניה מילא תפקיד חשוב בהעברת מידע על מה שמתרחש ברומניה ובעולם לאוכלוסיית מולדתו, שסבלה מצנזורה קשוחה של המשטר. דו"ח הוועדה הנשיאותית של רומניה משנת 2006, שעסק בניתוח הדיקטטורה הקומוניסטית במדינה, הוקיר את זכרו של נואל ברנרד כאחד מהאנשים שנאבקו "מתוך אלטרואיזם ולהט למען הכרת האמת ואמירתה".
 | |
| לידה |
25 בפברואר 1925 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1981 (בגיל 56) |
| כינוי | שמו בלידה - נואל ברקוביץ' |
| מדינה |
רומניה ארץ ישראל המנדטורית בריטניה ארצות הברית גרמניה המערבית |
| השכלה | החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | 1946–1981 (כ־35 שנים) |
| מעסיק |
BBC קול אמריקה רדיו אירופה החופשית |
| סוג כתב | מדיני |
  | |
קורות חיים עריכה
נואל ברנרד נולד בשנת 1925 בבוקרשט כנואל ברקוביץ', בן לאב יהודי (פיליפ ברקוביץ', בן לזוג יהודים מבראילה) ולאם גרמנייה אוונגלית, אליזבט לבית יאהן (Jahn) שאביה, קרל יאהן, צבע של דברי טקסטיל, הגיע לסיגטו מרמאציי שבחבל מרמורוש ממראנו שבדרום טירול. בילדותו למד ברנרד בבית ספר לותרני. בשנת 1937, בגיל 12,[1] עלה לארץ ישראל עם הוריו. בהמשך למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בימי לימודיו שם הכיר את אשתו הראשונה, איווט בורלא, בת למשפחה יהודית שמוצאה בסלוניקי. בשנת 1945 היגרו לבריטניה, שם למד למשך שנה בלונדון והתאזרח בבריטניה. ב-1947 נולד ילדו והפסיק את לימודיו האקדמיים כדי להתמסר לעבודה העיתונאית ברדיו. מאוחר יותר קיבל גם אזרחות אמריקאית.
ברנרד הועסק כעיתונאי על ידי המחלקות בשפה הרומנית של רשות השידור הבריטית "בי.בי.סי" ושל תחנת הרדיו "קול אמריקה". בשנת 1953 התיישב במינכן בירת בוואריה, בגרמניה המערבית, ושם הפך לעורך (1953–1954) ואחר כך למנכ"ל המחלקה הרומנית של תחנת הרדיו "אירופה החופשית" (1953-1958 ו-1965-1981), אשר מומנה על ידי ממשל ארצות הברית עד שנת 1971 באמצעות ה-CIA. בשנת 1958 עבר לגור ברומא עם אשתו ושני ילדיו. כעבור כמה שנים חזר לאנגליה, וניהל את המשרדים בלונדון של תחנת החדשות "רדיו פרס אינטרנשיונל" (RPI), שנרכשה מאוחר יותר על ידי סוכנות החדשות "יונייטד פרס אינטרנשיונל" (UPI). בשנת 1965 שב למינכן בתפקיד מנהל התוכניות ברומנית של "רדיו אירופה החופשית".
אחרי נישואים שניים עם עיתונאית יהודיה בשם סידוניה אלתרוביץ', בשנת 1972 התחתן שוב עם יואנה מגורה (Ioana Măgură), בת למשפחה יהודית מבוקרשט, שעבדה בשנים 1964–1969 כקריינית בטלוויזיה הממלכתית של רומניה, עקרה בשנת 1970 למערב, ועבדה בהמשך כעורכת בתוכניות ברומנית של רדיו אירופה החופשית.
תחת ניהולו זכתה תחנת רדיו אירופה החופשית ברומנית לפופולריות רבה מאוד ברומניה. השידורים של נואל ברנרד ועמיתיו, שהתרחבו בזמן רעידת האדמה ברומניה ב-4 במרץ 1977, מתחו ביקורת חריפה על המשטר הקומוניסטי ועל השרירותיות הבלתי מרוסנת של שלטון היחיד של הזוג צ'אושסקו, שגברה בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 ברומניה. כעדות הגנרל יון מיכאי פאצ'פה, ראש הבולשת שערק למערב, בספרו "אופקים אדומים", נואל ברנרד הפך בעיני המשטר לאחד מהאויבים הראשיים שיש לחסל.
נואל ברנרד נפטר ב-23 בדצמבר 1981 מסרטן הריאה. סביב מותו נפוצו שמועות, שאין אפשרות להוכיח את אמיתותן, כי חוסל על ידי הקרנות בסתר על ידי אנשי ביון בשרות המשטר של ניקולאה צ'אושסקו; זאת בהתחשב בהתקפות האלימות המסתוריות שסבלו מידי אלמונים כמה מעובדי התחנה ברומנית: העיתונאי קורנל קיריאק, שהיה האחראי על תוכניות פופולריות למוזיקת פופ, נרצח, והסופרת ומבקרת הספרות מוניקה לובינסקו הוכתה קשות על יד ביתה בפריז. באותה תקופה עם מחלתו של ברנרד חלו בסרטן עוד שני עיתונאים חשובים של התחנה, אמיל ג'ורג'סקו וולאד ג'ורג'סקו (יורשו בתפקיד).
לפי בקשתו טרם מותו, גופתו נשרפה ללא טקס דתי. אלמנתו, יואנה מגורה ברנרד, עברה בהמשך עם ילדיה ונכדיה לקליפורניה.
מקורות עריכה
- Ion Mihai Pacepa, Red Horizons: the 2nd Book. The True Story of Nicolae and Elena Ceauşescus' Crimes, Lifestyle, and Corruption 1990. ISBN 0-89526-746-2[יון מיכאי פאצ'פה, "אופקים אדומים": ההיסטוריה האמיתית של ניקולאה ואלנה צ'אושסקו, פשעיהם, סגנון חייהם ושחיתותם].
- Concluziile Raportului final al Comisiei Prezidenţiale pentru analiza dictaturii comuniste din România [מסקנות הדו"ח הסופי של הוועדה הנשיאותית הרומנית לניתוח הדיקטטורה הקומוניסטית ברומניה, במוסף כתב העת "רוויסטה 22", מס.186, 21 במרץ 2006, עמ' 4].
לקריאה נוספת עריכה
- "כאן רדיו אירופה החופשית" (Aici e Radio Europa Liberă), הוצאת יון דומיטרו, מינכן, 1983 (ברומנית)
- Ioana Măgură Bernard, Directorul postului nostru de radio, Editura Curtea Veche, 2007 ISBN 978-973-669-442-4[יואנה מגורה-ברנרד, "המנהל של תחנת הרדיו שלנו", בוקרשט: הוצאת קורטיה וקה, 2007]