נוירולוג
נוירולוג הוא רופא המתמחה בענף הנוירולוגיה. הנוירולוגים אחראים לחקר, אבחנה, טיפול ומעקב של כל התופעות הנוירולוגיות. במדינות מסוימות, אחריות חוקית נוספת לנוירולוגים היא קביעת מוות מוחי כדי להוכיח את מותו של מטופל.
הנוירולוג לעומת הנוירוכירורג עריכה
כאשר יש צורך בהתערבות כירורגית, הנוירולוג עשוי להפנות לנוירוכירורג או לנוירורדיולוג פולשני. נוירוכירורג הוא נוירולוג אשר עבר הכשרה מיוחדת לביצוע ניתוחים במערכת העצבים.
התמחות בנוירולוגיה עריכה
ישראל עריכה
כדי לקבל את המינוי כמומחה בנוירולוגיה בישראל, צריך לסיים לימודי רפואה ואחר כך להתמחות בתקן מתמחה במחלקה נוירולוגית מוכרת באחד מבתי החולים בישראל. אורך ההתמחות היא כחמש שנים. על המתמחה לעבור בחינות התמחות באמצע ההתמחות ובסופה. אם הצליח בבחינות אלו יהפך לנוירולוג מומחה.
תתי-התמחויות בנוירולוגיה עריכה
התמחויות מיוחדות הן בנוירופדיאטריה (נוירולוג ילדים) ונוירוגריאטריה (נוירולוג העוסק במחלות נוירולוגיות בקשיש). במכוני מחקר מיוחדים, כמו מכון ויצמן, אפשר להתמחות בתחומי נוירולוגיה שונים כגון נוירופיזיולוגיה, ביוכימיה של מערכת העצבים, נוירוגנטיקה, נוירוקרדיולוגיה ועוד.
ההתמחות בנוירולוגיה בארצות הברית וקנדה עריכה
בארצות הברית ובקנדה, נוירולוגים הם רופאים שסיימו את הלימודים לתואר שני במדעי המוח לאחר שסיימו את לימודיהם בפקולטה לרפואה. הכשרת נוירולוגים אורכת 10-13 שנות לימוד הכוללות לימודים באוניברסיטה והכשרה קלינית. הכשרה זו כוללת תואר אקדמי של ארבע שנים, המקנה אישור לעסוק כרופא "MD" או "DO". לאחר מכן הנוירולוגים נדרשים לעבור ארבע שנים נוספות של מחקר, ולאחר מכן להשלים שלוש עד ארבע שנים, שנה אחת של הכשרה ברפואה פנימית, ושלוש שנים של הכשרה בתחום הנוירולוגיה.
הביקורת על עיסוקו של הנוירולוג עריכה
הביקורת על עיסוקו של הנוירולוג נסובה סביב העמימות האפשרית שבפרשנות בדיקות מעבדה מסוימות הקשורות במוח האדם (בעיקר חומר רדיולוגי) ובעצם השיח הנוירולוגי החופף לעיתים את השיח הפסיכיאטרי (בעיקר סביב המונחים בעיות זיכרון ובעיות התפתחותיות, הנחשבים לכלליים ועמומים).
