נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה
המלך-האב נורודום סיהאנוק (31 באוקטובר 1922 – 15 באוקטובר 2012) היה מלך קמבודיה בין השנים 1941 ל-1955 ושוב בין 1993 ל-2004. הוא כיהן במשרות ממלכתיות רבות מאז שנת 1941 וספר השיאים של גינס קובע שהוא הפוליטיקאי שמחזיק בשיא למגוון התפקידים בהם שימש. אלו כוללים שתי תקופות כמלך, שתיים כנסיך שליט, אחת כנשיא, שתיים כראש ממשלה, ואחת כראש המדינה ללא תואר מוגדר, כמו גם מספר מסוים של פעמים שעמד בראש ממשלה גולה.
.jpg) | |||||||||
| נורודום סיהאנוק, 1983 | |||||||||
| לידה |
31 באוקטובר 1922 פנום פן, הודו-סין הצרפתית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 2012 (בגיל 89) בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין | ||||||||
| מדינה |
 קמבודיה | ||||||||
| מקום קבורה | פנום פן, קמבודיה | ||||||||
| השכלה |
Armoured Cavalry Branch Training School  | ||||||||
| מפלגה |
סאנגקום, מפגלת פונסינפק | ||||||||
| בת זוג | נורודום מונינט | ||||||||
| שושלת בית נורודום | |||||||||
| |||||||||
|
www | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה עריכה
סיהאנוק נולד למלך נורודום סוראמאריט ולמלכה סיסוואט קוסאמאק. ב-23 באפריל 1941 הוא הוכתר למלך קמבודיה על ידי המושל הצרפתי של קמבודיה. טקס ההכתרה התקיים ב-3 במאי 1941.
לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, עם נסיגתם של הצבא הקיסרי היפני משטחי קמבודיה, הכריז סיהאנוק על עצמאותה של קמבודיה ועל הקמת ממלכת קמפוצ'יאה. שובו של צבא צרפת למדינה מאוחר יותר הביא לסיומו של מהלך זה וביטול העצמאות של קמבודיה. בשנת 1953 תבע סיהאנוק מצרפת להעניק עצמאות לארצו[1]. ביוני 1953 יצא סיהאנוק לסיאם במחאה על סירוב צרפת להעניק לקמבודיה עצמאות[2]. בהמשך הודיע שהוא יישאר בג'ונגלים בארצו ויילחם על עצמאות קמבודיה[3]. הוא הכריז על גיוס למלחמה נגד הצרפתים ונגד הקומוניסטים גם יחד[4]. בנובמבר 1953 הכריז סיהאנוק שלאחר קיום בחירות הוא יצמצם את זכויותיו לאלו שמקובלים במדינות מערביות[5]. במרץ 1955 התפטר מתפקיד המלך, אותו העביר לאביו[6], כדי להתמודד בבחירות על ראשות הממשלה[7]. בבחירות שהתקיימו בספטמבר 1955 זכתה מפלגתו בכל הצירים באספת הנבחרים[8] ובתחילת אוקטובר 1955 מונה סיהאנוק לראש ממשלה ושר החוץ[9].
סיהאנוק ניהל מדיניות סוציאליסטית וקשר קשרים עם סין הקומוניסטית. בתחילת 1964 הוא חתם עם סין הסכם סודי על פיה הוא התיר לסין להעביר אספקה למורדים הקומוניסטים בדרום וייטנאם דרך ארצו, תמורת תשלום ואחוזים. רוב נתיב הו צ'י מין שבו עברו חיילים, תחמושת ואספקה מצפון וייטנאם לדרום עבר במזרח ארצו, וסיהאנוק העלים עין מהם - כמו גם מהפצצת חיל האוויר של ארצות הברית על הנתיב בשטחי קמבודיה.
בשנת 1960 יזם סיהאנוק תיקון לחוקה שהעביר חלק מתפקידי המלך לתפקיד חדש בשם "ראש המדינה". ב-14 ביוני 1960 הוא מונה לתפקיד זה.
ב-18 במרץ 1970 הדיחה אותו האספה הלאומית מתפקידו. רק אחרי לכתו, החליטה ארצות הברית על פלישה קרקעית של 30,000 חיילים מגובים ב-50,000 חיילים דרום-וייטנאמיים לשטחי קמבודיה על מנת לרדוף את לוחמי הוייטקונג ומחנותיהם שסיהאנוק התיר להם להקים בארצו, אך נסוגה כעבור זמן קצר ללא הצלחה. לאחר השתלטות הקמר רוז' על המדינה באפריל 1975, שב סיהאנוק לקמבודיה. אולם אנשי הקמר רוז' הצרו את צעדיו ולבסוף הוא התפטר[10].
סיהאנוק ויתר על כס המלוכה ב-7 באוקטובר 2004 לטובת בנו נורודום סיהאמוני.
מותו עריכה
בינואר 2012 קיבל סיהאנוק טיפול רפואי בבייג'ינג עקב כך שלקה בסרטן המעי הגס ויתר לחץ דם. ב-15 באוקטובר 2012 מת סיהאנוק בבייג'ינג שישה ימים לפני יום הולדתו ה-90, גופתו הוטסה על ידי המלך נורודום סיהאמוני וראש הממשלה הון סן ללווייתו בארמון המלכותי שבפנום פן.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה (בצרפתית)- נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ קאמבודיה תובעת עצמאות, הצופה, 30 באפריל 1953
- ^ מלך קמבודיה ברח לסיאם, שערים, 15 ביוני 1953
- ^ מלך קמבודיה יילחם לעצמאותה, דבר, 23 ביוני 1953
- ^ מלך קמבודיה הכריז על גיוס "לשם מלחמה בקומוניזם", חרות, 2 ביולי 1953
- ^ מלך קאמבודיה יצמצם זכויותיו, חרות, 27 בנובמבר 1953
- ^ התפטר מלך קמבודיה, הצופה, 3 במרץ 1955
- ^ מלך קאמבודיה התפטר. ינסה להיבחר ראש־ ממשלה, על המשמר, 4 במרץ 1955
- ^ מפלגת םיהאנוק זכתה בכל הצירים בקמבודיה, חרות, 13 בספטמבר 1955
- ^ ראש ממשלת קמבודיה הגיש את התפטרותו, חרות, 4 באוקטובר 1955
- ^ סיהנוק התפטר ופרש, מעריב, 5 באפריל 1976