נזמית
נזמית (שם מדעי: .Lamium L) הוא סוג צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת השפתניים. הסוג מונה כ-30 מינים, ו-17 תת-מינים, מתוכם 4 מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל[1][2]. מיני הסוג נפוצים בחצי הכדור הצפוני. שמו ניתן לו בזכות דמיון הפרח לנזם. השם המדעי של המשפחה Lamiaceae, נקבע לפי השם המדעי של הסוג נזמית. חלק ממיני סוג זה מאפיינים בתי גידול מופרעים בקרבת האדם.
 נזמית
| |
|---|---|
נזמית מקווקוות
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | נזמית |
| שם מדעי | |
 Lamiumליניאוס, 1753 | |
מיני סוג זה מאופיינים בעלים מאונים או משוננים ומחוספסים. הפרחים אופייניים למשפחת השפתניים בצורתם ובאבריהם אך שונים במספר מאפיינים. יוצאת דופן היא התכונה שפרחים רבים אינם נפתחים משלב הניצן, והפרח עובר האבקה עצמית בהיותם סגורים, מהם יכולים להתפתח זרעים פוריים. הפרודות זעירות, בעלי 3 מקצועות ('פאות') ועטופות בגביע משתייר.
מאפייני הסוג עריכה
מיני הנזמית הם צמחים עשבוניים חד-שנתי או רב-שנתי קרחים או מקריחים (בשונה מאשבל) ובעלי שערות פשוטות.
הגבעולים רְבוּעִים.
העלים נגדיים ופשוטים. העלים התחתונים בעלי פטוטרות והעליונים יושבים. הטרפים של עלי הגבעול והעלים המלווים את הפרחים משוננים או מאונים.
עלי התפרחת (החפים) לפעמים לבנים בקרבת בסיסם (בנזמית לבנה, אך לא בנזמית קטועה) ודומים לעלי הגבעול וארוכים ובולטים מהדור.
הפרחים ערוכים בדורים מדומים צפופים או רווחים לאורך הגבעול. בכל דּוּר 4 עד 20 פרחים.
הפרחים דו-מיניים, דו שפתניים בבירור. לפעמים הפרחים אינם נפתחים והאבקה נעשית בתוך הפרח[3].
החפיות חסרות או קיימות ואז הם דמויי מרצע או אזמל.
הגביע דמוי צינור או פעמון אינו דו-שפתני. הגביע בעל 5 עורקים (בשונה מנפית). הגביע בעל 5 שיניים, שוות זו לזו או בלתי שוות בצורתן. אורך כל שן גדולה מרוחבה. הגביע משתייר ומתפרה.
הכותרת דו-שפתנית בבירור. צינור הכותרת מורחב באופן פתאומי בחלקו העליון כעין שק או זפק ובולט מאוד מהגביע ואינו מכיל טבעת שערות (בשונה מאשבל), ואם הוא מכיל טבעת הרי העלים בעלי כתם לבן. השפה עליונה דמוית קובע, תמימה, מפורצת או בעלת 2 אונות. השפה התחתונה פרושה, בעל 3 אונות. האונות הצדדיות קצרות מאוד ודמויות שיניים או מעוגלות. האונה האמצעית משונצת מאוד בבסיסה (הולכת ומצטרר כלפי הבסיס) ולפעמים מחולקת לשתי אונות בקצה.
האבקנים שמספרם 4, אינם חבויים בצינור הכותרת, אך הם חבויים תחת השפה העליונה ואינם בולטים מתוך הכותרת או רק במעט. זוג האבקנים האחורי קצר מהזוג הקדמי (בשונה מנפית). המאבקים שעירים. אונות עמוד השחלה שוות זו לזו.
הפרי מסוג מפרדת בעלת 4 פרודות, שכל אחת ואחת מהן עטופה בנפרד בקטע של שחלה ובעלת 3 מקצועות חדים וקטומים (לא מעוגלים בשונה מאשבל) בראשן[4]. הפרודות הבשלות נפוצות בדרך כלל יחד עם הגביע המשתייר והמתפרה, שמתקשה לאחר ההבשלה, ולועו נסגר על ידי טבעת שערות.
מיני הסוג המיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל עריכה
ארבעה מיני נזמית מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל.
נזמית קטועה (נזמית הכתמים) עריכה
נִזְמִית קְטוּעָה או נִזְמִית הַכְּתָמִים (.Lamium maculatum L)[5] - עשב רב-שנתי נדיר מאוד בישראל. גובהו 30 עד 50 ס"מ. העלים בעלי פטוטרת דקה. העלים העליונים של התפרחת אינם לבנים בבסיסם. הגביע דמויי פעמון. צינור הכותרת עם טבעת שערות בתוכו. צבע הכותרת ורוד, העלים תמיד ירוקים. מין זה גדל על מחשופים של סלעים קשים במקומות לחים ומוצלים בגולן ופורח באביב מסוף ינואר ועד תחילת יוני[6][7][8][9].
נזמית לבנה עריכה
נִזְמִית לְבָנָה (.Lamium moschatum Mill) - עשב חד-שנתי, גובהו מעל 30 ס"מ ועד 50 ס"מ. העלים נגדיים, פשוטים משוננים שינון מסורי עמוק. טרפי העלים דמוי ביצה או כמעט משולשים (דמוי עלי סרפד), בסיסם דמוי לב, ואין הם לופתים את הגבעול. על פי רוב עליו העליונים לבנים בבסיסם וירוקים בקצה העליון. הפרח דו-שפתני. הכותרת לבנה. צינור הכותרת עם טבעת שערות בתוכו. השפה העליונה שעירה. צבע האבקנים כתום והם בולטים על רקע הצבע הבהיר של הכותרת. הפרודות חלקות. צמח נפוץ שגדל במקומות מופרעים על ידי האדם, בעלי עודף חנקן, פעמים רבות במקומות מוצלים. נפוץ בעיקר בחבל הים תיכוני של הארץ. תקופת הפריחה בחורף ובאביב, מינואר ועד מאי.
נזמית לופתת עריכה
נִזְמִית לוֹפֶתֶת (.Lamium amplexicaule L) - צמח עשבוני חד-שנתי, רחב תפוצה ורב-גוני, הכולל לפחות 2 תת-מינים ו-4 זנים. הוא נמוך יחסית לשאר מיני הסוג, העלים העליונים (כלומר, הקרובים לפרחים) לופתים את הגבעול, ומכאן שם המין. צינור הכותרת ארוך מאוד יחסית לגודל הפרח. צבע הפרחים לרוב בגווני אדום-סגול-ורוד (ארגמן עז), ובמקרים מעטים לבן. יש המחשיבים את הפרטים בעלי הפרחים הלבנים כזן שונה. מין זה נפוץ בחבל הים-תיכוני מן החרמון בצפון ועד צפון הנגב והוא נפוץ בגינות, בשדות, בצדי דרכים ובמקומות המופרעים על ידי האדם, והוא נחשב למין מלווה אדם. רחב תפוצה - גם ברחבי אסיה ואירופה. פריחתו של מין זה מוקדמת - החל מחודשי החורף, מסוף נובמבר ועד תחילת מאי, והוא משגשג היטב בטמפרטורות קרות.
נזמית לופתת מזן ארם-צובא או בשמו האחר זן אלפיני (Lamium amplexicaule var. allepicum (Boiss. & Hausskn.) Bornm) הוא צמח עשבוני חד-שנתי הגדל ברום החרמון. תפוצתו העולמית היא דרום מזרח טוריה, עיראק, איראן, סוריה ולבנון.
נזמית מקווקוות עריכה
נִזְמִית מְקֻוְקֶוֶת (.Lamium garganicum L) - עשב רב-שנתי זקוף, פרחיו בהירים בעלי פסים ('קווים') בגווני אדום-סגול. השפה התחתונה של הכותרת בעלת קווים ונקודות ארגמניים והשפה העליונה סדוקה לשתי אונות. נזמית מקווקוות היא צמח ים-תיכוני (קיץ ארוך וחורף קצר וגשום), שתחום תפוצתו משתרע מצרפת ועד ישראל. בישראל מין זה גדל במקומות מוצלים בגולן ובגליל (גוש הר מירון), והוא נחשב כצמח צל שאופייני לתת-יער ההררי של האגן המזרחי של הים התיכון, וגדל בצל חורשה או מקומות סלעיים. נזמית מקווקוות נחשבת למין נדיר, שהגליל העליון מהווה את גבול תפוצתו הדרומי של המין, והיא אינה חודרת לאזורים הערבתיים של המזרח התיכון. היא גדלה גם בחרמון מרום 1,000 מ' עד רום 2,500 מ', אבל בעיקר היא נפוצה בחגורת היער ההררי המורכב בעיקר מאלונים ומורבניים למיניהם. מכיוון שבחרמון נכרת היער ודוכא ברוב שטחה של חגורת היער ההררי, תפסה לה הנזמית גומחה אקולוגית בעלת תכונות דומות - צל סלעים ומרגלות טרשים[10]. הפריחה מסוף מרץ ועד תחילת יוני.
מינים אקראיים או שנכחדו עריכה
- נִזְמִית אַרְגְּמָנִית (.Lamium purpureum L) - עשב חד-שנתי נדיר מאוד ואפיזודי (חולף) בישראל. תפרחותיו העשויות דורי פרחים וורודים, היוצאים מבין חפים ארגמניים-סגולים. לעלים העליונים, שבסביבת התפרחות יש פטוטרות (בשונה מעליה העליונים של נזמית לופתת שהן חסרי פטוטרות וחובקים את הגבעול). צינור הכותרת עבה וקצר יותר, כמעט שאינו בולט מן הגביע (בשונה מצינור הכותרת של נזמית לופתת שהוא דק וארוך ובולט מן הגביע). בישראל נמצאה אוכלוסייה של נזמית ארגמנית לראשונה בחורף שנת 2015, בשולי חורש לח בקיבוץ הגושרים[11][12]. מין זה אפיזודי (חולף) בישראל, ועדיין נחשב לגר. רק בשנת 2032 הוא יחשב לחלק מצמחיית הבר של ישראל, אם הוא ישרוד עד אז[13].
- נִזְמִית מִזְרָחִית (Lamium orientale E.H.L.Krause) - צמח עשבוני חד-שנתי שכנראה נכחד בהרי יהודה שלא נצפה עשרות שנים. בעבר הוא נקרא וִידֵמַנְיָה מִזְרָחִית (.Wiedemannia orientalis Fisch. & C.A.Mey)[14]. תפוצתו העולמית מטורקיה ועד לבנון.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ .Lamium L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ .Lamium L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 566-577
- ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 393-4
- ^ שמה המדעי של נזמית קטועה לא שונתה בשל אי-הסכמה בין הבוטנאים הן באתר "צמח השדה" והן באתר "צמחיית ישראל ברשת".
- ^ אבי שמידע, שמואל מזר, עוז גולן, מרים מילוא, הגר לשנר, נזמית הכתמים Lamium maculatum – מין חדש לישראל, ועל הסוג נזמית בישראל ובעולם, באתר כלנית - כתב-עת לצמחי ישראל, 4-2018
- ^ שמידע א, נזמית הכתמים Lamium maculatum פורחת ביער אודם, באתר כלנית כתב-עת לצמחי ישראל, 2019
- ^ נזמית קטועה, באתר צמח השדה
- ^ נזמית קטועה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- ^ וולטר פרגסון, אבי שמידע, הזר ווד, מכה לבנה, בין שלגי חרמון, משרד הבטחון - ההוצאה לאור ורשות שמורות הטבע רמת גן, בין שלגי חרמון, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור ורשות שמורות הטבע רמת גן, עמ' 80
- ^ דרור מלמד, נזמית ארגמנית, באתר צמח השדה
- ^ דרור מלמד, אורי פרגמן-ספיר, נזמית ארגמנית – צמח חדש לישראל, באתר כלנית - כתב-עת לצמחי ישראל, 5-2015
- ^ מדברי ד"ר אורי פרגמן-ספיר
- ^ נזמית מזרחית, באתר צמחיית ישראל ברשת