נחלאות
נחלאות הוא כינוי לגוש של 32 שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין אמצע המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. השכונות הראשונות נבנו על ידי יהודים יוצאי העיר העתיקה (אנשי היישוב הישן) כחלק מתהליך היציאה מהחומות, ואילו החדשות יותר הוקמו על ידי בני עדות המזרח שעלו ארצה לאחר קום המדינה. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות החצר האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה. הקרקע נקנתה חלקים חלקים מידי יושבי הכפר הערבי ליפתא שבמערב ירושלים. בשנים האחרונות פועל מיזם שיקום אורבני וקהילתי בנחלאות, הנקרא "פרויקט שיקום לב העיר". שם זה מלמד על מיקומו של גוש השכונות, אך גם על מספר השכונות השותפות בו, לב בגימטריה 32.
יוזמות בניית השכונות בנחלאות
השכונות הוותיקות בנחלאות הוקמו, כאמור, על ידי יוצאי העיר העתיקה, אך ניתן לחלק את יוזמות הבנייה לחמישה סוגים עיקריים:
- שכונת כולל - התארגנות על בסיס כלכלי-חברתי, לרוב על פי ארץ או עיר המוצא. לדוגמה: כנסת ישראל; בתי מונקאטש.
- שכונת עדה - הקמת השכונה עבור מתיישבים בני עדה אחת. לדוגמה: מזכרת משה (אשכנזים); נווה שלום (פרסים וחאלבים); נחלת אחים (כורדים).
- שכונת יזם - יוזמה כלכלית גרידא, שמטרתה למכור או להשכיר את הבתים לכל המרבה במחיר. לדוגמה: סוכת שלום; מחנה יהודה; אבן ישראל.
- שכונת הקדש וצדקה - יוזמת חסד של בעלי אמצעים לטובת עניים. לדוגמה: זיכרון טוביה, אהל משה.
- שכונת הנצחה - יוזמה פרטית של בעל נכסים המבקש להנציח את שמו. לדוגמה: בתי ראנד; בתי ברוידא.
מראה הנחלאות
השכונות הראשונות בנחלאות שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה-19, נבנו ברובן במתכונת של שכונת חצר: בתי השכונה הקיפו כמסגרת אטומה חצר פנימית, שהגישה אליה הייתה דרך שערים שננעלו בלילות. הכניסה אל הבתים הייתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי הנחלאות מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש שודדים וחיות מסוכנות. בתחילת המאה ה-20 פחת החשש מפני "מדברה של ירושלים", החצר נעלמה והשכונות החלו להיבנות במתכונת של סמטאות צרות שתי-וערב. דוגמאות לשכונות כאלו: נווה שלום, נחלת ציון ושבת אחים. בתי השכונות נבנו באבן מקומית במתכונת הבנייה המסורתית בירושלים של המאה ה-19: בתי קומה אחת בעלי חלונות כפולים ומעילהם "טאקה" - חור קטן ועגול לאוורור. בחצרות נחצבו בורות מים, ששימשו את יושבי הנחלאות עד שנות ה-30 המוקדמות, עם העברת צינור המים הבריטי לירושלים.
שמות הנחלאות
לכל שכונה בגוש הנחלאות ישנו שם ייחודי לה. השם "נחלאות" מקורו כנראה בעובדה כי כמה משמות השכונות מתחילים במילה "נחלת", כך נחלת אחים, נחלת יוסף, נחלת ציון וכדומה.
כמה משמות השכונות קשורים ביזם או בתורם שהקים אותן, כך היא למשל סוכת שלום הנקראת על שם היזם שלום קונסטרום; בתי ברוידא על שם יעקב משה ברוידא; אהל משה ומזכרת משה על שם משה מונטיפיורי וכו'. לכמה מהשכונות שם בעל משמעות דתית הקשור גם לתולדותיה. כך היא למשל אבן ישראל, ששמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים - 53. דוגמה נוספת היא זיכרון טוביה, ששמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה - יוסף ריבלין, שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).
תושבי הנחלאות
תושבי נחלאות הראשונים היו יהודים אשכנזים וספרדים שיצאו מן העיר העתיקה והקימו שכונות על בסיס עדתי. כך היא למשל שכונת אהל משה הספרדית, מזכרת משה האשכנזית נחלת ציון התימנית-כורדית או נווה שלום הפרסית. הווי הנחלאות ברוח היישוב הישן השתנה עם קום המדינה, כאשר עולים חדשים שהתיישבו בהן הקימו שכונות חדשות כמו שכונת הכורדים, שכונת הפחים, נחלת אחים וכדומה. מקובץ שכונות וותיקות ברוח היישוב הישן הפכו הנחלאות לפרבר שוקק עדות ושפות. בשנים אלה הייתה עדנה לבתי התפילה, ובשיא של שלהי שנות החמישים פעלו למעלה מ-90 בתי כנסת בנחלאות. שבע מתוך 32 שכונות הנחלאות נותרו מאופיינות כחרדיות. במהלך השנים דירות הוזנחו וערכן צנח, והיחידים שהגיעו מבחוץ לגור בשכונה היו בעיקר סטודנטים וצעירים דלי אמצעים, ששמחו על הדירות הזולות במרכז העיר.
מצבן הקשה של הנחלאות הביא בשנות ה-80 להקמת פרויקט "לב העיר", שנועד לשקם את תדמיתן של הנחלאות ומצבן. במסגרת הפרויקט נאספו כספים וניתנו תנאים מפליגים לאוכלוסייה המקומית לשפץ את בתיה. כן נקבעו כללי שימור גמישים למדי, והתושבים עודדו לקדם את תנאי מגוריהם ומחייתם. במקביל נפתחו בנחלאות שני מרכזי תרבות - האחד באהל משה והשני במזכרת משה - ובהם חוגים, קורסים, מפגשים ושיעורים לרווחת תושבי הנחלאות. הצלחת הפרויקט הייתה רבה ועקב כך הפך גוש הנחלאות לאזור מגורים מבוקש. השינויים לטובה גרמו לכניסתן של משפחות חדשות ומבוססות, בעלות אוריינטציה דתית הגרות בעיקר בבתים משופצים וחדשים וחיות בניתוק מהאוכלוסייה הצברית המקומית והשורשית. למרות התייקרות הדירות, ניתן עדיין למצוא סטודנטים וצעירים רבים המתגוררים בבתים המקוריים של השכונות. כיום מהווה השכונה חלק מן הביצה הירושלמית.
דמויות בולטות בנחלאות
בשכונת אהל משה, ברחוב הכרמל התגורר שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש), שהיה מחבר ומתרגם פורה, ובעל בית דפוס . בביתו, שבו גם פעלו מכונות הדפוס, הודפס לראשונה המילון העברי הראשון של אליעזר בן יהודה.
באותה שכונה, ברחוב הגלבוע 11 התגוררה במשך שנים משפחת נבון. הבן הצעיר מתוך שני בנים הוא יצחק נבון, שהיה הנשיא החמישי של מדינת ישראל. בין יצירותיו המפורסמות ניתן למצוא את המחזה "הבוסתן הספרדי", שנכתב על שכונת ילדותו זו.
|
ערך מורחב – משפחת בנאי |
בשכונת מחנה יהודה התגוררה משפחת בנאי, שבניה ונכדיה הפכו לדמויות מרכזיות בעולם התרבות והבידור הישראליים: הבנים יעקב, יוסי, חיים, וגברי, והנכדים מאיר, אהוד, אורנה, יובל, אביתר ואורי. בית משפחת בנאי עמד ברחוב האגס 1, כפי שמעיד השיר שנכתב על ידי הנכד אהוד. בשנת 2004 הוחלף שם הרחוב באופן רשמי ל"רחוב בנאי", על שם סב המשפחה, שאף החזיק בדוכן ירקות ופירות ברחוב.
מוסדות וגופים בנחלאות
שוק מחנה יהודה
|
|
ערך מורחב – שוק מחנה יהודה |
השוק המפורסם של ירושלים שוכן בגבול שכונת מחנה יהודה, שהיא אחת מ-32 הנחלאות. שכונת מחנה יהודה הוקמה על ידי יוסף נבון בֱּיי בשלהי המאה ה-19 ונקראה על שם אחיו הצעיר יהודה. מיקומה המצוין של השכונה על אם הדרך יפו מחד ועל גבול הנחלאות מאידך משך אליה תגרנים ערבים מן הכפרים הסמוכים, שביקשו למכור את תוצרתם ליושבי הנחלאות ולעוברי הדרך כאחד. ברבות השנים הלך השוק והתבסס, עד כי היום קשה כמעט להבחין כי מדובר למעשה בשכונת מגורים.
תיאטרון פרגוד
|
|
ערך מורחב – תיאטרון פרגוד |
תיאטרון פרגוד הוא מוסד התרבות הרב-תחומית הוותיק בירושלים, נוסד בשנת 1969 על ידי אריה מארק בשכונה.
בתי הכנסת בנחלאות
תקצר היריעה מלסקור את כל בתי הכנסת שפעלו ופועלים בנחלאות. נזכיר רק את החשובים והבולטים שבהם:
- אהל משה על שם משה מונטיפיורי - שוכן בשכונת אהל משה ונקרא על שם מקים השכונה. בפתח בית הכנסת מצוי עד היום השלט המקורי המלמד על שנת הבנייה - תרמ"ג (1883). לבית הכנסת כיפה גבוהה ומרשימה המעוטרת בצבע כחול ובכוכבים. את הקירות מקשטים סמלי השבטים. התפילה בנוסח ספרדי.
- בית הכנסת עַדֶס - המפואר בבתי הכנסת בנחלאות. נבנה בשכונת נחלת ציון בשנת 1901 על ידי בני משפחת עַדֶס האמידה שעלתה ארצה מחאלב שבסוריה. בית הכנסת מעוטר כולו בפרסקאות שנעשו על ידי תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל, ובעיקר על ידי האמן יעקב שְטָרק. את כותל המזרח מכסה ארון קודש ענק, עשוי מעץ משובץ בצדף, שהובא חלקים חלקים מסוריה. בבית כנסת זה נמשכת מסורת אמירת שירת הבקשות בשבתות החורף.
- חסד ורחמים - בית כנסת צנוע השוכן בשכונת מזכרת משה. הוקם על ידי בני העדה הספרדית בשנת תרפ"ה 1925 במקומו של בית מרזח שפעל בשכונה. את קירו הצפוני מעטר ציור קיר המתאר את סמטת הכותל המערבי בשנת בניית בית הכנסת.
- בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה - בית כנסת מיוחד באהל משה המשמר את נוסח התפילה שנהגו בני קהילת העיר יאנינה שביוון. הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי האלמנה הערירית שרה לזכר בעלה. היא המשיכה להתגורר בקומת הקרקע עד יום מותה.
- בית הכנסת "בראשי" - ע"ש התנא ר' אחא בר אשי. בית הכנסת נוסד בשנת תרצ"ו על ידי עדת יוצאי כורדיסטן והוא ממוקם ברחוב הירקון בשכונת זיכרון יוסף.
- בית הכנסת שאולי וכאשי - בית הכנסת הוקם בתחילת המאה בשנת תרס"ג (1903) על ידי שאולי הכהן, שהיגר מאירן ועמד בראש שיירת יתומים ואלמנות בדרכם ארצה. בית הכנסת מאופיין בשילוב יוצא דופן בין מתפללים צעירים ומתפללים מבוגרים. בבית הכנסת, ממנו פועל כיום גמ"ח מזון ידוע, נהג להתפלל עד ליום מותו, המקובל הידוע, ר' מרדכי שרעבי.
- בית הכנסת אוהבי ציון - בשכונת נווה שלום. נוסד בשנת 1906. הוקם על ידי "אגודת אוהבי ציון" שהורכבה מאנשי עדת הפרסים שעלו מהעיר שיראז. בין מייסדי בית הכנסת היו אהרון הכהן, רפאל חיים הכהן, דוד כליפא, אברהם עזרה ניסן, עזרא ניסן -ניסני, חכם יזדי, יעקב כליפה, חכם מנשה כהן, שוכרי כליפא, בנימין מזרחי, משה שאולי כהן, אליהו יעקב בנא, ציון אברהם בושרי ויצחק שמש.
רב השכונה הוא הרב רחמים לוי המכהן בתפקיד מאז שנות החמישים.
השכונות
שבת צדק - הוקמה על ידי ועדת הספרדים ב-1899 כדי לשכן את המפונים העניים מהשכונה שעתידה להיות ימין משה שאז נקראה כרם משה ויהודית. בגלל אופי השכונה דבק בה השם "חארת אלטאנק" שפירושו שכונת הפחים. תושבי השכונה הראשונים היו ברובם בני עדות תימן ופרס. לאחר זמן נוספו אליה בני עדות אחרות וברחוב ביבאס ישנם שלושה בתי כנסת שיעידו על כך: בית הכנסת כורדי, בית הכנסת של יוצאי נציבין בטורקיה וקמישלי בסוריה ובית כנסת ספרדי.
זיכרון יוסף - שוכנת בין הרחובות: סלמן, הירקון, היבוק וארנון. הוקמה בשנת 1931 ונקראה על שם יוסף לוי, מהעדה האשכנזית, שהיה בעל הקרקע. מכיוון שנבנתה בתקופת המנדט הבריטי חלו עליה חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים הניכרים בבתים הנמוכים יחסית ומגיעים לגובה מרבי של שלוש קומות בלבד. תשוביה הראשונים היו בעיקר כורדים.
זכרון יעקב - נוסדה בשנת 1933 כדי לאכלס את העולים רבים שהוסיפו לשהגיע מכורדיסטן אל האזור. נחום מזרחי שכּוּנה "צ'וצ'ה", רכש את הקרקע וקרא לשכונה על שם אביו החכם יעקב מזרחי.
נווה שלום - שוכנת בין הרחובות שילה, גבעון, בית צור ונסים בכר. נוסדה בשנת 1896, והייתה מורכבת מבני תימן ופרס שרכשו קרקעות מבנק פרוטיגר. שם השכונה ניתן לה על פי הפסוק: "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות" (ישעיה לב, יח).
שבת אחים - שוכנת בין הרחובות שילה, רמה ובצלאל. נוסדה על ידי חברה מסחרית שרכשה את הקרקעות למטרות רווח. בנייתה החלה ב-1892 אך כנראה לא הושלמה ובתיה התמזגו עם בתי נוה שלום ונחלת ציון הסמוכות. בשכונה התגוררו בני עדות שונות מה שמתאים לשמה הקרוי על פי הפסוק בתהילים קל"ג: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". השם גם מרמז על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בוגדדים, תימנים, אורפלים, חלאבים, יוונים ומוגרבים.
נחלת ציון - הוקמה ב-1891 על ידי אברהם (אלברט) ענתבי, מנהל חברת "כל ישראל חברים" בירושלים. הוא רכש את הקרקע מערביי ליפתא ובאמצעות כי"ח שיכן במקום פועלים ואומנים עניים. ענתבי עצמו נחשד על ידי הטורקים בחוסר נאמנות בזמן מלחמת העולם הראשונה והוא הוגלה מהארץ. במשך שנים לא שכחו תושבי השכונה את פועלו וכינו אותה "השכונה של מסייה ענתבי".
בשנים האחרונות נחלת ציון משכה אליה סטודנטים רבים שהוקסמו מאופיה המיוחד, מה שהחל תהליך של שיקום השכונה וכיום מגיעות אליה משפחות מבוססות המשפצות מחדש את הבתים הישנים.
לקריאה נוספת
- נחלאות בלב עיר, נירית שלו כליפא, הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2004
- סיורים בירושלים בפורמט Mp3,תמליל של המסלול בנחלאות גם בפורמט pdf, באדיבות עיריית ירושלים
- יורדים העירה- מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות
קישורים חיצוניים
- נחלאות, באתר "טיולי"
- מרים לב, הבוסתן הספרדי ור' אריה • השכונות שמחוץ לחומה, באתר בחדרי חרדים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
