נחמה רונן
נחמה רונן (נולדה ב-15 בספטמבר 1961) היא אשת ציבור ישראלית. כיהנה כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה והייתה חברת הכנסת בכנסת ה-15 מטעם מפלגת המרכז. כיום מכהנת כיו"ר קבוצת ממן, המאגדת 10 חברות בתחום הלוגיסטיקה והתעופה. כמו כן, מכהנת כדירקטורית בחברות דן, תמר פטרולויום, טרנדליינס-חממה בתחום האגריטק ומדטק ובחברות נוספות
 | |||||
| לידה |
15 בספטמבר 1961 (בת 62) אביחיל, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה | ||||
| מפלגה |
מפלגת המרכז, הליכוד  | ||||
| סיעה | מפלגת המרכז, הליכוד | ||||
| |||||
|
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
רונן נולדה ב-1961 במושב אביחיל שבשרון, לאב עובד אחזקה בחברת החשמל ולאם מורה. בעלת תואר ראשון בחינוך והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה.
קריירה פוליטית עריכה
החל משנת 1984, במשך שבע עשרה שנים, שימשה כעוזרת לחבר הכנסת והשר רפאל איתן בתפקידים שונים[1]. היא החלה את דרכה כעוזרת פרלמנטרית וכמרכזת סיעת "צומת" בכנסת[2]. לאחר שרפאל איתן מונה לשר החקלאות ביוני 1990, הוא מינה אותה לתפקיד יועצת פוליטית ועוזרת שר לקשרים עם הכנסת והממשלה[3]. בנוסף מונתה לדירקטוריון רשות שדות התעופה כנציגת הממשלה. לאחר הבחירות לכנסת ה-13, ביוני 1992, מפלגת צומת לא הצטרפה לממשלתו של יצחק רבין, והיא נאלצה לפרוש מתפקידה[4].
בשנים 1994–1996 הייתה אחראית על תיאום פעולות המהנדסים והאדריכלים הזרים שעסקו בתכנון טרמינל 3 של נמל התעופה בן-גוריון ובבנייתו[5].
בשנים 1996–1999 כיהנה תחת רפאל איתן בתפקיד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. בכך, הייתה לאישה הראשונה בישראל שמונתה לתפקיד מנכ"לית של משרד ממשלתי (יחד עם נילי ארד שמונתה באותה עת למנכ"לית משרד המשפטים). במסגרת תפקידה התנגדה באופן מפתיע להחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה[6]. אך פעלה לסגירת מזבלת חיריה[7], ונגד פרויקט המרינה בבת גלים בחיפה[8].
בינואר 1999, לפני תום כהונתה כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, יזמה יחד עם אלון טל ופעילי סביבה נוספים את הקמת מפלגת "קול הסביבה". בעת הקמת המפלגה אמרה כי מטרתה להתמנות לאחר הבחירות לשרה להגנת הסביבה. והבטיחה, כי תפעל להרחבת סמכויות המשרד לתחומי אנרגיה ומים[9]. היא תכננה לרוץ בראשות המפלגה לכנסת, אך לבסוף הצטרפה למפלגת המרכז והתכוונה לקדם את רעיונותיה משם[10].
על פעילותה בעת הקמת "קול הסביבה" התקיימה חקירה כנגדה, בחשד לקבלת שוחד מאיש העסקים ופעיל הליכוד דוד אפל. בעקבות תרומה בסך כ-50 אלף שקלים שהועברה מחברת "צביון", שבשליטת אפל, ל"עמותה לקידום איכות הסביבה והשלטון בישראל", שהייתה קשורה לרונן ומפלגת "קול הסביבה". במשך חקירתה במשטרה הוצגו לפני רונן תמלילי שיחות בין אפל לבין כמה מידידיו, בהם אריה דרעי, שמהם עלה לכאורה, שאפל סבר כי רונן תפעל לפי רצונו, ושהוא עושה לכאורה שימוש בשמה כמי שתעזור לו לקדם את ענייניו וענייני מקורביו[11]. בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל, על מתן שוחד בארבע פרשות שונות, כולל השוחד לרונן[12]. החקירה נגד רונן נסגרה בנובמבר 2004 ללא אשמה פלילית על ידי פרקליט המדינה ערן שנדר[13], שכתב: "קבלת כספים בעת שהייתה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בייחוד מאדם שהייתה עמו בקשרים במהלך תפקידה, מהווה מהלך פסול, ואף שבנסיבות אלה לא עלה לכדי עבירה פלילית יש בו כדי להוות חשד לעבירת משמעת"[14]. אם כי אפל הורשע לבסוף בפרשות האחרות[15].
בבחירות לכנסת החמש עשרה, במאי 1999, לא נבחרה לכנסת. לאחר שהוצבה במקום השביעי ברשימת מפלגת המרכז[16], שזכתה רק לשישה מנדטים. ראש המפלגה יצחק מרדכי, שמונה לשר התחבורה, הגיש את מועמדתה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה[17], אך לבסוף מינה אותה, בדצמבר 1999, לתפקיד יו"ר חברת ממן - מסופי מטען וניטול, שהייתה אז חברה ממשלתית שהופרטה חלקית ונמצאת בשליטת קבוצת תעבורה[5].
במרץ 2001, בעקבות הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בהם ניצח אריאל שרון, פרשו מהכנסת חברי מפלגת המרכז אורי סביר ואמנון ליפקין-שחק ורונן ודוד מגן נכנסו לכנסת במקומם[18]. רונן הייתה חברה בוועדת הכלכלה ופעלה נגד הטבות החינם לעובדים בחברות הממשלתיות. בפרט עובדי רשות שדות התעופה וחברת אל-על, המאפשרות לעובדיהן ובני משפחותיהם לטוס בחינם פעם שנה[19]. בנובמבר 2001 נבחרה לתפקיד יו"ר סיעת המרכז בכנסת, במקומו של רוני מילוא שהתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי[20]. בנובמבר 2002 פרשה ביחד עם חבר הכנסת דן מרידור מסיעת המרכז ועברה אל הליכוד[21].
בדצמבר 2002, שני קבלני קולות במרכז הליכוד נעצרו על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד שביקשו ממנה כסף תמורת גיוס מצביעים בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לבחירות לכנסת השש עשרה[22]. בבחירות המקדימות לא הצליחה לבסוף רונן להתברג במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת[23].
באוקטובר 2003 אחד עשר חברי הליכוד, ביניהם חברי הכנסת גלעד ארדן וגילה גמליאל, עתרו לבית הדין העליון של התנועה, בבקשה להדיח את רונן מהמפלגה, בגלל מעורבותה ב"יוזמת ז'נבה", יוזמת שלום שלטענתם מנוגדת לחלוטין למצע תנועת הליכוד[24].
קריירה עסקית עריכה
עם תום כהונתה בכנסת, במרץ 2003, מונתה לתפקיד יו"ר בשכר של חברת "לוגיסטיקר" הנמצאת בבעלות קבוצת ממ"ן, בנוסף מונתה למנהלת הפעילות הבינלאומית של קבוצת ממ"ן[25]. ביוני 2004 חזרה שוב לתפקיד יו"ר קבוצת ממ"ן[26], המאגדת 10 חברות בתחום הלוגיסטיקה והתעופה. בסוף 2004 התמנתה רונן גם ליו"ר תאגיד המיחזור אל"ה[27].
בינואר 2006, תאגיד אל"ה בחר בחברת ממ"ן כמפעל שימיין את מכלי המשקה הריקים, אותה הוא אחראי לאסוף ולמחזר. רונן הייתה יושבת ראש של שתי החברות באותה עת. לטענתה היא לא נטלה חלק בישיבת דירקטוריון תאגיד אל"ה שאישר את ההתקשרות עם ממן, וכי ההתקשרות אושרה על-ידי ועדת הביקורת של התאגיד[28].
במאי 2006 קיבלה רונן קנס מנהלי מהמחלקה המשפטית של משרד החקלאות, לאחר שאישרה ל-33 גורי כלבים שהובאו לישראל מאוזבקיסטן, ללא היתרים מתאימים, לעזוב את מסוף המטענים של ממן. זאת בניגוד מוחלט לדרישת השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, תוך הפרת תנאי ההסגר שנועדו לגורים[29]. חודש אחר כך בוטל הקנס בשל "נסיבותיו המיוחדות של המקרה", לאחר שכמה מהם מתו במסוף המטענים, בשל התנאים במקום[30].
ביולי 2007 מונתה לדירקטורית בחברת בתי זיקוק לנפט[31]. על מינויה לדירקטורית נמתחה ביקורת מאחר שקודם הייתה מנכל"ית המשרד להגנת הסביבה, המפקח על הזיהום של בתי הזיקוק[32].
בינואר 2010, מונתה לדירקטורית בבנק הפועלים[33], אך בדצמבר 2015, על רקע מגבלות חוק הריכוזיות, הקובע בין היתר שדירקטור בתאגיד פיננסי לא יכול לשמש גם כדירקטור בתאגיד ריאלי, נאלצה להתפטר מדירקטוריון בנק הפועלים[34].
במהלך 2010 נחקרה מעורבותה בפרשת הולילנד ובפרשת חברת הזרע, עליהן נידון אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר ל-6 שנות מאסר בפועל. בפרשת הולילנד נחשף כי מפלגת "קול הסביבה" שהקימה והעמותה הקשורה אליה, קיבלו תרומה משמואל דכנר, שנשכר כמאכער לצורך קידום פרויקט הבנייה של שכונת הולילנד. את הכספים העביר דרך עידו דיסנצ'יק (לשעבר עורך העיתון "מעריב") שנשכר כאיש יחסי הציבור של הפרויקט[35]. דיסנצ'יק ורונן נוקו מכל חשד לאחר שלא נמצאו ראיות שנתבקשה טובת הנאה עבור התרומה[36]. בפרשת חברת הזרע נחשף כי ב-2004 נשכרה רונן על ידי חברת הזרע, אז חברה בת של קבוצת פולאר השקעות שבשליטתו של אביגדור קלנר, כדי לסייע בתוכניות בנייה שניסתה חברת הזרע לקדם באדמות שליד מזבלת חירייה. רונן קיבלה 107 אלף שקל תמורת ייעוץ. החברה חכרה במקור את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל לשימוש חקלאי, אך קיבלה אישור לתכנן בה בנייה למגורים, מהלך שנחקר במסגרת הפרשה. בדצמבר 2010 רונן הגיעה למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה כדי לתת עדות. לא הוגש נגדה כתב אישום, אך מעורבותה עוררה ביקורת על העובדה שרונן, שבמשך השנים ידעה למתג את עצמה כבעלת אג'נדה ירוקה, נשכרה על ידי יזמי נדל"ן לטובת בניית דירות על חשבון פארק אריאל שרון, שתוכנן באותה עת במקום[6].
במרץ 2019 פרשה מתפקידה כיו"ר תאגיד המחזור אל"ה, לאחר חמש עשרה שנים בתפקיד[37].
חיים אישיים עריכה
רונן נשואה ואם לשלושה.
קישורים חיצוניים עריכה
נחמה רונן, באתר הכנסת - נחמה רונן, באתר כנסת פתוחה
- נתן שבע, עלות שכרה של ח"כ לשעבר נחמה רונן בממן ב-2008 - 775 אלף שקל במשרה חלקית, באתר TheMarker, 6 במרץ 2009
- שוקי שדה, פעם חברת כנסת, היום דירקטורית, תמיד פוליטיקאית - מפת הקשרים של נחמה רונן, באתר TheMarker, 27 במאי 2010
- אביב לוי, על הקשקש: המענק ליו"רית ממן, נחמה רונן, אושר בזכות שבריר אחוז, באתר גלובס, 24 באפריל 2013
- טליה לוין, "אני לא מחפשת יס-מנים, לא יכולה לסבול את זה", באתר גלובס, 10 בדצמבר 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ שלומית לן, מבחן נהיגה / נחמה רונן, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2006
- ^ רונאל פישר, רפאל איתן - איתי לא תהיה בעיה של תיקים, חדשות, 26 ביוני 1992
- ^ חנה קים, כמו כולם - השר המתפטר רפאל איתן יוצר רושם שנכנס לחיים הציבורית כדי לתקן ולהנהיג נורמות חדשות ולתת דוגמה אישית, זה רק רושם, חדשות, 27 בדצמבר 1991
- ^ שרון שדה, מינויים של שני דירקטורים ברשות שדות התשנה לא חוק׳, חדשות, 2 באוגוסט 1993
- ^ 1 2 דוד חיון, מרדכי מינה את חברת מפלגתו נחמה רונן ליו"ר דירקטוריון ממ"ן, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
- ^ 1 2 שוקי שדה, פעם חברת כנסת, היום דירקטורית, תמיד פוליטיקאית - מפת הקשרים של נחמה רונן, באתר TheMarker, 27 במאי 2010
- ^ מאת זהבה דברת, רונן: נפנה לערכאות משפטיות - אם חיריה לא ייסגר עד סוף החודש, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1997
- ^ דוד חיון, נחמה רונן: אלחם נגד הגירסה התכנונית החדשה של פרוייקט המרינה בחיפה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ מאת אורה קורן, נחמה רונן תרוץ לכנסת בראש "קול הסביבה"; "קשר שתיקה בין פוליטיקאים וראשי רשויות", באתר גלובס, 18 בינואר 1999
- ^ דליה רבין ונחמה רונן בדרך למפלגת המרכז, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
אורה קורן, לא המצע רלוונטי, באתר גלובס, 28 במרץ 1999 - ^ מאת חנה קים, זו היתה טעות פטלית, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
- ^ ברוך קרא, אפל מואשם ששיחד ראשי מועצות, נחמה רונן ופקיד מינהל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2003
- ^ הדס מגן, נסגר התיק נגד נחמה רונן בפרשת דודי אפל, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2004
אמיר הלמר, הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד נחמה רונן בגין לקיחת שוחד מדוד אפל, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2004 - ^ שרון שפורר, הקשרים של נחמה רונן עם אביגדור קלנר, שמואל דכנר ואהוד אולמרט, באתר TheMarker, 19 באפריל 2010
- ^ עמית בן-ארויה, דודי אפל - מקורבו של אריאל שרון - הורשע בשלוש עבירות שוחד, באתר TheMarker, 15 באפריל 2010
- ^ אורה קורן, ראשי מפלגת המרכז מציגים הרשימה לכנסת, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
- ^ צבי לביא, נחמה רונן מועמדת למנכ"ל רשות שדות התעופה, באתר גלובס, 29 ביוני 1999
- ^ גדעון אלון, רונן, מגן וכבל נכנסו לכנסת במקום ליפקין שחק, סביר וברק, באתר הארץ, 12 במרץ 2001
- ^ עינב בן יהודה, ח"כ נחמה רונן: "לא ייתכן כי רשות שדות התעופה ואל-על מאפשרות לעובדיהן לטוס לחו"ל על חשבון משלם המסים", באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2002
- ^ יוסי ורטר, נחמה רונן - יו"ר סיעת המרכז בכנסת במקום רוני מילוא, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
- ^ שרון פועל להחזיר את מרידור לליכוד, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2002
- ^ ברוך קרא, שני עצורים בחשד לשוחד לח"כ רונן, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002
צבי הראל, ברוך קרא, צפויים מעצרי קבלני קולות בעקבות עדות ח"כ רונן, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2002 - ^ ברוך קרא, יוסי ורטר, חשש בליכוד: חקירת המשטרה תבריח קולות של מצביעי מרכז, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2002
- ^ אטילה שומפלבי, חברי ליכוד: להדיח את נחמה רונן מהתנועה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2003
- ^ TheMarker digital, הח"כ לשעבר נחמה רונן מונתה ליו"ר חברת לוגיסטיקר, באתר TheMarker, 3 במרץ 2003
- ^ עינב בן יהודה, נחמה רונן חוזרת לממן: מונתה לתפקיד יו"ר החברה, באתר הארץ, 15 ביוני 2004
- ^ דליה טל, נחמה רונן מועמדת לתפקיד מנכ"ל תאגיד המחזור אל"ה, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2004
- ^ דליה טל, ממ"ן זכתה במכרז אל"ה; בראש שתיהן: נחמה רונן, באתר גלובס, 3 בינואר 2006
- ^ יובל אזולאי, נחמה רונן נקנסה ב-2,500 ש' בגלל פרשת הכלבים האוזבקיים, באתר הארץ, 8 במאי 2006
- ^ יובל אזולאי, משרד החקלאות ביטל הקנסות בפרשת גורי הכלבים, באתר הארץ, 28 ביוני 2006
- ^ ליאור ברון, מתנת הפרידה לדירקטורים מטעם המדינה בבז"ן חיפה: יקבלו בונוס של 48 אלף שקל, באתר גלובס, 9 ביולי 2007
- ^ ליאורה אמיתי, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
- ^ אתי אפללו, נחמה רונן מונתה לדירקטורית בבנק הפועלים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2010
- ^ אביב לוי, יו"ר חברת ממן נחמה רונן התפטרה מדירקטוריון בנק הפועלים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2015
- ^ הדס מגן, עידו דיסנצ'יק: "הייתי דלת מקשרת לאולמרט בהולילנד", באתר גלובס, 3 ביולי 2011
- ^ שני מזרחי, נחמה רונן והצ'קים של עידו דיסנצ'יק, באתר TheMarker, 6 ביולי 2011
- ^ שירי דובר, נחמה רונן נפרדת ומעלה זכרונות מסוגים שונים, באתר גלובס, 21 במרץ 2019