נטי סטיבנס
נטי מריה סטיבנס (באנגלית: Nettie Maria Stevens; 7 ביולי 1861 – 4 במאי 1912) הייתה מדענית אמריקאית, מחלוצות מדע הגנטיקה. בשנת 1905, היא ואדמונד ביצ'ר וילסון היו החוקרים הראשונים שגילו ותיארו את הבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין.[1][2][3]סטיבנס הייתה הראשונה לזהות ולהגדיר את כרומוזום Y בתור הכרומוזום האחראי על קביעת המין הזכרי.[1][4][5]
 | |
| לידה |
7 ביולי 1861 קוונדיש, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1912 (בגיל 50) בולטימור, ארצות הברית |
| ענף מדעי | גנטיקה, ביולוגיה, זואולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Fairview Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תלמידי דוקטורט |
אליס מידלטון בורינג |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה הלאומי לנשים (1994) |
| תרומות עיקריות | |
| גילתה את הבסיס הכרומוזומלי לקביעת המין | |
  | |
תחילת דרכה עריכה
סטיבנס נולדה בקבנדיש, ורמונט, לג'וליה (אדמס) ואפרים סטיבנס. לאחר מות אמה, אביה נישא בשנית, והמשפחה עברה לגור בווסטפורד, מסצ'וסטס. היא סיימה את לימודיה באקדמיית ווסטפורד בשנת 1880.
סטיבנס לימדה בבית ספר תיכון והייתה ספרנית. בין הקורסים שלימדה היו פיזיולוגיה, זואולוגיה, מתמטיקה, לטינית, ואנגלית.[6]
השכלה עריכה
לאחר כשנה וחצי של הוראה, המשיכה סטיבנס את לימודיה, וסיימה תואר ראשון ושני בסטנפורד, ודוקטורט בפיזיולוגיה במכללת ברין מאר, שם עבודתה הושפעה מראש המחלקה לביולוגיה לשעבר, אדמונד ביצ'ר וילסון, ועל ידי יורשו, תומאס הנט מורגן.
היא החלה בתקופה זו את עבודתה בחקר קביעת המין, ואף זכתה במלגות להצטיינות של נשים בתחום המדע.[7]
קריירה עריכה
.jpg)
סטיבנס הייתה אחת הנשים האמריקאיות הראשונות שזכתה בהכרה על תרומתה למדע. את המחקר שלה עשתה במכללת ברין מאר. היא גילתה שבמינים מסוימים הכרומוזומים שונים בין המינים באמצעות תצפיות על כרומוזומים של חרקים. התגלית שלה הייתה הפעם הראשונה בה נצפו הבדלים בכרומוזומים שמשפיעים על תכונות פיזיות (כלומר, אם הוולד זכר או נקבה). המחקר כלל תצפיות על מגוון של חרקים. היא זיהתה את הכרומוזום Y בזחלי חיפושית טנבריו, והסיקה שהבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין תלוי בנוכחות או היעדרות כרומוזום Y. עבודה זו נעשתה בשנת 1905; סטיבנס התחילה את המחקר שלה רק בשנות השלושים לחייה, והשלימה את הדוקטורט שלה ב-1903. היא הרחיבה בהצלחה את תחומי הגנטיקה, ציטולוגיה ואמבריולוגיה.[1]
אך למרות הצלחותיה, סטיבנס לא קיבלה משרה סדירה באוניברסיטה. עם זאת, היא הייתה מבוקשת כחוקרת בתחנות ומעבדות ימיות. 38 הפרסומים, מספר שיא, כללו מספר תרומות משמעותיות אשר קידמו את ההבנה של תורשה כרומוזומלית. המחקר של סטיבנס סיפק ראיות קריטיות לתאוריות התורשה המנדלית והכרומוזומלית.[1]
סטיבנס עבדה קשה להתקבל כחוקרת מן המניין במכללת ברין מאר. אך לפני שיכלה לקבל את הפרופסורה שסופסוף הוצעה לה, היא מתה ב-4 במאי 1912, מסרטן השד בבית החולים ג'ונס הופקינס.[8]
סטיבנס הייתה הראשונה לגלות ששני הכרומוזומים הגדולים (שלימים נקראו X, השיום לא היה שלה) נמצאים אצל אורגניזמים ממין נקבה, בעוד לזכרים כרומוזום X אחד ו-Y אחד. החוקר אדמונד וילסון גם גילה קצת יותר מאוחר באותה השנה, שקביעת מין היא כרומוזומלית, אך הוא לא גילה ספציפית את ההבדלים הכרומוזומליים בין אורגניזם הזכר ואורגניזם הנקבה, מכיוון שתצפיותיו היו על זכרים בלבד.
למרות שסטיבנס פרסמה את מחקריה קודם, ומסקנותיה רחבים ומבוססים יותר - ויתרה מכן, כנראה שווילסון קרא את פרסומיה לפני שפרסם את מחקריו שלו - היא מקבלת קרדיט על התגלית הגדולה הזו לעיתים רחוקות בלבד. הממסד המדעי בחר לתת את הקרדיט לווילסון. אך למעשה, גם וילסון עצמו לא קיבל את כל הקרדיט, מכיוון שבאותה תקופה עוד לא היה מקובל לחלוטין שגנטיקה היא המשפיעה על תופעות פיזיולוגיות יותר מאשר גורמים סביבתיים, והממצאים של שניהם התקבלו בתחילה בחשדנות. תומאס האנט מורגן זכה בפרס נובל ב-1933 - כמעט שלושים שנים מאוחר יותר - עבור עבודתו בתחום תורשה כרומוזומלית, שנשענה באופן משמעותי על מחקריה של סטיבנס וכן עבודתו של וילסון.[9]
מותה עריכה
בגיל 50, ורק 9 שנים לאחר השלמת הדוקטורט שלה, סטיבנס נפטרה מסרטן השד ב-4 במאי 1912, בבולטימור, מרילנד. היא פרסמה כ-40 מאמרים.[10]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- 10 נשים ששינו את ההיסטוריה (ו-10 גברים שקיבלו על כך את הקרדיט) באתר און-לייף
- biography/Nettie-Stevens נטי סטיבנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי נטי סטיבנס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- נטי סטיבנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Brush, Stephen G. (ביוני 1978). "Nettie M. Stevens and the Discovery of Sex Determination by Chromosomes". Isis. 69 (2): 162–172.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Nettie Maria Stevens – DNA from the Beginning". www.dnaftb.org.
- ^ John L. Heilbron (ed.
- ^ Nettie Stevens 155th birthday: Three facts you probably didn't know about the pioneering female geneticist, Independent, Feliks Garcia 8 July 2016
- ^ Principles of Gender-Specific Medicine: Gender in the Genomic Era, edited by Marianne J. Legato, Academic Press, 15 May 2017
- ^ Hagen, Joel. Nettie Stevens and the Problem of Sex Determination. Minneapolis: University of Minnesota Press. pp. 37–47.
- ^ "Nettie Maria Stevens (1861–1912)". The Marine Biological Laboratory.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Gilgenkrantz, Simone (15 באוקטובר 2008). "Nettie Maria Stevens (1861–1912)" (בצרפתית). Clérey-sur-Brénon, France: Médecine/Sciences.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Stephen Brush, The History of Science Society
- ^ "Nettie Stevens: A Discoverer of Sex Chromosomes". Nature. ארכיון מ-2016-03-14. נבדק ב-2016-07-10.