נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן. פירות אלו קדושים, ויש לאכלם בטהרה בירושלים, או לחלל את קדושתם על כסף, ובו להשתמש כדי לקנות אוכל שיהפוך לקדוש.
מקור
נאמר בספר ויקרא: "וְכִי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לא יֵאָכֵל; וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קדֶשׁ הִלּוּלִים לַאדני" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים 23-24)
על פי ההלכה, פירות האילן אסורים באכילה בשלוש-השנים הראשונות לנטיעתו והם נקראים ערלה. כאשר מסתיימות שלוש-השנים, עדיין אין הפירות מותרים באכילה; הם נחשבים לקדושים, ויש להתייחס אליהם כדרך שמתייחסים למעשר שני, כלומר, להעלות אותם לירושלים ולאכול אותם שם בטהרה. אם לא ניתן לעלות מיד לירושלים, מותר להמיר את הפירות בכסף בשווי הפירות, ולאחר מכן לעלות לירושלים, לרכוש מוצרי מזון במעות אלו, ולאכול אותם שם בטהרה.
שלא כמו שנות הערלה אשר נמנות כל שנה ב-א' בתשרי. נטע רבעי נקבע ע"פ ט"ו בשבט. כלומר גם כשהסתיימה שנת הערלה השלישית, הפירות שצומחים בעץ עדיין נחשבים לפרות של השנה הקודמת עד לט"ו בשבט. מט"ו בשבט הפרות שעל העץ נחשבים כבר לפרות של השנה החדשה שהתחילה ב-א' בתשרי.
טעמים
- בספר החינוך נכתב שמצוה זו באה להודות ולהלל לאלוהים על טובו שבגינו העניק לנו פירות. לפיכך נקרא בפסוק "הילולים לאדני".
- טעם נוסף, הוא מכיוון שהאדם יצטרך לעלות לירושלים לאכול שם את פירותיו - הוא יקבע אט אט את מושבו שם, ובניו והוא יחשפו לדברי התורה של החכמים המתגוררים במקום.
- הרמב"ן כתב גם כן שבהבאת הפירות יש משום הודאה לאלוהים. אך הוא מוסיף ומפרט שעושים זאת רק בשנה הרביעית כי אז כל הפירות גדלים כראוי, ובשלשת השנים הראשונות עדיין לא מוציא האילן פירות כל צרכו. בפירושו על התורה הוא כותב ש"טעם המצווה הזאת לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם, ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד, לפי שהוא מועט, ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים, ורובם הם נרקבים, ורובם לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית, ולכן נמתין לכולן עד שתעבור השנה הרביעית ולא נטעם מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קודש לפני ה', ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה'... ואמת הדבר עוד, כי הפרי בתחילת נטיעת האילנות, רוב הליחות הדבק בו מזיק לגוף ואיננו טוב לאכול כדג שאין לו קשקשת והמאכלים הנאסרים בתורה שהם רעים גם לגוף".
| כשרות | ||
|---|---|---|
| כשרות הבשר |
אבר מן החי, טרפה, גיד הנשה, בעלי חיים טמאים, זרוע,לחיים וקיבה, חֵלֶב, שחיטה, הכשרת בשר, בשר שנתעלם מן העין |
|
| מצוות התלויות בארץ |
טבל, תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, איסור חדש, איסור ערלה, נטע רבעי, כלאי הכרם, שמיטה |
|
| מאכלי נוכרים | ||
| איסורים נוספים | ||
| דינים כלליים | ||
| כשרות בעת החדשה | ||