ניב (סיווג שפה)

כאשר שתי אוכלוסיות נחשבות לדוברות של שני ניבים (או דיאלקטים) שונים של אותה שפה, הן נחשבות לאוכלוסיות המצויות במצב ביניים בין שימוש בשתי שפות שונות לבין שימוש באותה השפה.

הגבול שבין לשונות נפרדות לשני ניבים של אותה השפה הוא מטושטש, ולא קיימת הגדרה בלשנית מקובלת. ההבדל תלוי לעתים קרובות בגורמים חוץ-לשוניים (פוליטיקה, חברה וכדומה); על־כך קיים הביטוי "שפה היא דיאלקט שיש לו צבא וצי" (הופיע לראשונה במאמר מאת חוקר היידיש מקס ויינרייך).

הבנה הדדית בין דוברים של ניבים שונים (mutual intelligibility) יכולה להוות קריטריון בלשני לכך ששני ניבים שייכים לשפה אחת, אולם לעתים קרובות הדוברים עצמם אינם משתמשים בקריטריון הזה. לדוגמה, הינדי ואורדו יכולות להיחשב כניבים של שפה אחת לפי קריטריון ההבנה ההדדית, אולם הדוברים רואים אותן כשפות נפרדות מטעמים היסטוריים, תרבותיים ופוליטיים. לעומת זאת דובר ערבית מרוקאית יתקשה להבין דובר ערבית עיראקית, אף כי שניהם יאמרו כי הם דוברי ערבית.

התחום הגאוגרפי שבו מדובר ניב מסוים, או הגבול בין שני תחומים כאלה, מכונה איזוגלוסה (למונח זה יש גם משמעויות נוספות בבלשנות). גבול-איזוגלוסה ידוע הוא האוקיינוס האטלנטי - התיישבות האירופים ביבשת אמריקה, הביאה להתפשטות שפות אירופיות כגון אנגלית, צרפתית, ספרדית, ופורטוגזית ביבשת אמריקה, אולם כיום הניבים המדוברים באמריקה שונים במידה ניכרת ממקביליהם באירופה.

באנגלית למשל מבחינים בהבדלים באוצר המילים (למשל: "מדרכה" נקראת pavement באנגליה ו-sidewalk באמריקה), בפונולוגיה (למשל: אופן הגיית העיצור /r/), ואף בכתיב (המילה "צבע" נכתבת colour באנגליה ו-color בארצות הברית).

הגדרה אלטרנטיבית

מערכת דיבור א' תחשב לניב של שפה ב' אם יתקימו שלושת התנאים הבאים:

1. א' היא שפה מדוברת בלבד, המדוברת על יד אוכלוסייה שכותבת וקוראת את שפה ב'.
2. האוכלוסייה שמדברת את שפה א' מדברת אותה רק בינה לבין עצמה ומתקשרת בעל פה עם שאר האוכלוסיות שקוראות וכותבות את שפה ב' בעזרת שפה ב'.
3. א' התפתחה משפה ב'.

על פי הגדרה זו, ערבית-עירקית וערבית-מרוקאית הן ניבים של ערבית-ספרותית וגרמנית-שווייצרית היא ניב של גרמנית-גרמנית. אולם, יידיש אינה ניב של גרמנית אלא שפה עצמאית. חסרונה של הגדרה זו הוא באי הגדרת היחס בין שפותיהן השונות במעט והנכתבות של אוכלוסיות שונות. הגדרה זו גם אינה שמה גבול ברור בין סלנג מקומי למין ניב.

ניבים והאבולוציה של השפה

ניבים נוצרים בדרך כלל כאשר שפה מתפצלת למערכות לשוניות אחדות עקב התפצלות הקהילה הדוברת אותה לקהילות-משנה. הפיצול יכול להתרחש עקב התפשטות האוכלוסייה על פני אזור גאוגרפי גדול יותר, והיווצרות נתק בין חלקיה השונים. בשל הניתוק מתפתחים הבדלים בהגייה של צלילים מסוימים, נוצרות מילים חדשות שאינן מוכרות לאוכלוסייה אחרת שדוברת את השפה וכך הלאה.

ניבים יכולים להיווצר גם במעמדות חברתיים שונים (תופעה המכונה סוציולקט) או בקבוצות אתניות שונות הדוברות שפה אחת (תופעה המכונה אתנולקט).