ניוקי
ניוקי (באיטלקית: Gnocchi) הוא מאכל איטלקי נפוץ. את הניוקי ניתן להכין מתפוחי אדמה, סולת (קמח דורום), קמח או גבינת ריקוטה (עם או בלי תרד). בצפון איטליה קיימת גרסה פופולרית להכנת ניוקי, ניוקי די פנה (Gnocchi di pane), בה נעשה שימוש בפרורי לחם.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
פסטה, כיסונים  |
| מוצא |
איטליה, צרפת |
| מרכיבים עיקריים |
תפוח אדמה, ביצה, קמח חיטה |
  | |
המילה ניוקי באיטלקית מציינת כופתאות, וזאת צורת הרבים של המילה Gnocco שפירושה המילולי "גוש". מקור הניוקי איטלקי, אך מקור המונח במילה הגרמנית המתארת "עין" בעץ, ככל הנראה בגלל צורתן של הכופתאות.
באיטליה עריכה
ניוקי נחשבים לא פעם לסוג של פסטה למרות שאופן הכנתם ומרכיביהם שונים. זמן בישולם קצר בהרבה מזה של פסטה יבשה. ניתן להכין אותם במטבח ביתי או לרוכשם יבשים או טריים באריזות אטומות. ניוקי מוכנים מראש נחשבים לנחותים בהשוואה לניוקי טריים. את הניוקי נהוג להגיש עם רוטב, כמו למשל רוטב עגבניות, רוטב חמאה ומרווה או רוטב חמאה מותכת וגבינה, אשר נחשבים כ"רטבים קלאסיים" לליווי ניוקי.
באזור טוסקנה שבאיטליה, מכונים ניוקי תרד וריקוטה, סטרוזפרטי (Strozzapreti) או "חונקי כומר". אגדה פופולרית מקומית מספרת על כומר שנחנק למוות בעקבות אכילה לא מרוסנת של ניוקי שכן אלו היו טעימים מדי.
בדרום אמריקה עריכה
בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, ארצות בהן המטבח האיטלקי פופולרי במיוחד, נהוג להגיש ניוקי בעשרים ותשעה לכל חודש. מקור המנהג בהיות העשרים ותשעה לחודש, יום לפני קבלת המשכורת החודשית, היום בו משקי הבית סובלים במיוחד ממחסור במזומנים, ולכן באותו יום מתקינים ארוחת ניוקי הנחשבת בריאה ושמרכיביה זולים. באותן ארוחות, נוהגים מספר אנשים להניח שטר כסף מתחת לצלחת כסגולה לשגשוג. בקהיליות של ארגנטינאים מחוץ למדינתם נאספים חברי הקהיליה לארוחת ניוקי של ה-29 (ñoquis del 29).
כהיפוך למקורו של המנהג, המונח לניוקי בארגנטינה ואורוגוואי משמש ככינוי בסלנג לעובדי ממשלה המופיעים במקום העבודה רק בסביבות העשרים ותשעה לחודש כדי לאסוף את משכורתם.
קישורים חיצוניים עריכה
- דורעם גונט, חשיבותה של מעיכת תפוחי האדמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005
- ניר צוק, מפצחים את הסוד: ניוקי אמיתי בגירסה מקומית, באתר ynet, 1 בינואר 2007