ויקיפדיה

ניו אורדר

להקה בריטית

ניו אורדר (בעברית סדר חדש ובאנגלית: New Order) היא להקת רוק בריטית. הלהקה הוקמה בשנת 1980 על ידי ברנרד סאמנר, סטיבן מוריס, ופיטר הוק - שלושת החברים הנותרים של להקת ג'וי דיוויז'ן, לאחר שסולנה איאן קרטיס התאבד בחודש מאי של אותה השנה והוביל לנפילת הלהקה.

ניו אורדר
מקום הקמה סלפורד, אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות סלפורד, אנגליה
תקופת הפעילות 1980–1993, 1998–2007, 2011
סוגה סינת'-פופ • דאנס-רוק • פוסט-פאנק • גל חדש
חברת תקליטים פקטורי רקורדס
לונדון
האחים וורנר
www.neworder.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ברנרד סאמנר
סטיבן מוריס
ג'יליאן גילברט
פיל קנינגהאם
טום צ'פמן
חברים לשעבר
פיטר הוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על ידי שילוב סגנונות כגל חדש, מוזיקה אלקטרונית, ורוק אלטרנטיבי, יצרה הלהקה סגנון ייחודי אשר גרם לה להפוך לאחת הלהקות הבולטות והמשפיעות ביותר בשנות השמונים. על אף שמורשתה וסגנונה של להקת האם, ג'וי דיוויז'ן, האפיל על הלהקה בשנותיה הראשונות, התוודעו חברי הלהקה אל סצנת מועדוני הריקודים של ניו יורק באותן השנים, ובכך העשירו את ידיעתם במוזיקת הדאנס.

אותו סגנון חדר אל אופן נגינתה של הלהקה והפך לחלק בלתי נפרד ממנה לאורך השנים. בשנת 1983 הוציאה הלהקה את אחד השירים המזוהים ביותר עמה, Blue Monday, אשר היה להצלחה גדולה ונהיה לסינגל 12-אינץ' הנמכר ביותר אי פעם אל מול השיר המפורסם ביותר שלה; True Faith.

ניו אורדר הייתה להקת הדגל של חברת התקליטים פקטורי רקורדס. עטיפות האלבום המינימליסטיות של הלהקה אשר בהן אף לא הופיע כיתוב עם שם הלהקה והאלבום, שיקפו את מנטליות הלהקה (מיעטו לתת ראיונות, וערכו הופעות קצרות ללא הדרן), ואת יציאתה מהמסגרת של פקטורי אל מול חברות תקליטים אחרות (סלדו מלשים סינגלים כחלק מרצועות השמעה של אלבומי אולפן).

חברי הלהקה עריכה

  • ברנרד סאמנר – שירה, גיטרות, קלידים, סינתיסייזרים.
  • סטיבן מוריס – כלי הקשה, קלידים, סינתיסייזרים.
  • פיטר הוק - גיטרת בס, שירה, סינתיסייזרים (עזב בשנת 2007).
  • ג'יליאן גילברט - קלידים, סינתיסייזרים, גיטרות.
  • פיל קנינגהאם - גיטרות, קלידים, סינתיסייזרים.
  • טום צ'פמן - גיטרת בס.

היסטוריה עריכה

מקורות הלהקה והקמתה - 1977-1980 עריכה

בין השנים 1977 ל-1980, פעלו סאמנר, מוריס, והוק בשם ג'וי דיוויז'ן, בהנהגת סולנם איאן קרטיס ובהפקת מרטין האנט. קרטיס התאבד ב-18 במאי 1980, יום לפני מועד טיסתם למסע הופעות בארצות הברית, ולפני הוצאת אלבומם השני של הלהקה, Closer. זמן קצר לאחר מותו של קרטיס, חברי הלהקה הנותרים החליטו להמשיך לפעול כמוזיקאים. לפני מותו החליטו חברי הלהקה שלא להמשיך לשאת את אותו השם במידה ואחד מהחברים יחליט לעזוב. ב-29 ביולי 1980, הופיעו לראשונה השלישייה הנותרת, ללא שם רשמי, במועדון הביץ' קלאב שבמנצ'סטר. האמרגן רוב גרטון, שעבד עם הלהקה במשך יותר מ-20 שנה, היה זה שחשב על השם "ניו אורדר" בעקבות כתבה בעיתון הגארדיאן הבריטי עם הכותרת "הסדר החדש של אנשי קמבודיה". הלהקה אימצה את השם, למרות שבעבר שימש כשם להקתו של רון אשטון, לשעבר מלהקת הסטוג'ס.

לאחר שכל אחד מחבר הלהקה ניסה בתורו להיות הסולן, הוחלט לבחור את הסולן לפי הקלות בה אפשר לנגן ולשיר בו זמנית. מכיוון והגיטריסט לא צריך היה לנגן ולשיר בו זמנית, נבחר סאמנר לתפקיד, למרות שהוק שר שני שירים באלבומה הראשון של הלהקה. באוקטובר 1980, בעקבות הצעתו של גרטון, הוזמנה ג'יליאן גילברט, חברתו (וכיום אשתו) של מוריס, להצטרף אל הלהקה כקלידנית וגיטריסטית. הרעיון עלה יפה, והופעתם הראשונה עם גילברט נערכה במועדון ה"סקוואט" במנצ'סטר באותו החודש.

ניו אורדר המשיכה במסלולו של גלגולה הקודם עם שירים אפלים ומלודיים, אך בתוספת סינתיסייזרים עדינים באלבום Movement. עם הזמן, פיתחה לעצמה הלהקה סגנון שונה משלה, פחות עגמומי ויותר רקיד, המודגם לראשונה בסינגל Temptation ובאלבום Power, Corruption & Lies. הלהקה המשיכה לצעוד באותו כיוון, והוציאה את הסינגל Blue Monday האלקטרוני שהפך ללהיט מועדונים (ועודנו סינגל ה-12" הנמכר בכל הזמנים) ואת הסינגל Confusion ההיפ הופי. שני סינגלים מצליחים אלה ביססו את מעמדה של הלהקה כחלוצה בסגנון מוזיקת הדאנס, וכמקור השראה בולט לאמנים אחרים מאותו עשור ועד לימינו.

ובכל זאת, הלהקה לא קיבעה את עצמה בסצנת הדאנס. במקום זאת, היא ניהלה חיים מקבילים, ולעיתים חופפים, פעם כלהקת גיטרות ופעם כלהקה אלקטרונית. בשנת 1984 הם הוציאו את הסינגל רווי הסינטיסייזרים Thieves Like Us וישר לאחריו את Murder בעל הגיטרות הרועשות. אלבומם מ-1985, Low Life, שילב בין שני הסגנונות, בעוד Brotherhood מ־1986 הפריד את שני הסגנונות לשני צדי תקליט שונים. אלבום האוסף Substance שיצא ב-1987 (ובעקבותיו Substance של ג'וי דיוויז'ן ב-1988) הציג את התפתחות הסינגלים של הלהקה מנגינה מבוססת-גיטרות בעיקרה ועד לטכנו-פופ חלקלק. האלבום Technique מ-1989 הציג השפעת אסיד האוס כבדה על חלק מהשירים, וצליל אינדי רוק עדין על אחרים.

האיכות והחדשניות שבעבודותיה של הלהקה זיכתה אותה במעמד של סמל בחוגים האלטרנטיביים, מעמד ששרד זמן רב. הם היו מההשפעות הגדולות על מוזיקת הטכנו, והושפעו מעצמם מלהקות כמו קרפטוורק, קברט וולטייר ודונה סאמר.

באופן לא טיפוסי ללהקה בסדר גודל כשלה, ניו אורדר מעולם לא החזיקו בחוזה אמיתי עם חברת התקליטים שלה. למעשה, עיקרון זה היה מרכזי במשנתו של מנהל החברה, טוני וילסון, שלא הסכים להחתים באופן רשמי אף אחת מהלהקות שבחברתו עד אמצע שנות ה-80. כתוצאה מכך, הלהקה, ולא פקטורי רקורדס, החזיקה באופן כללי בכל החומר המוקלט שלה.

כל אחד מחברי הלהקה היה מעורב בשלב כלשהו עם להקה אחרת: סאמנר שיתף פעולה עם נגן הסמית'ס לשעבר, ג'וני מאר, בלהקה אלקטרוניק ועם הכמיקל בראדרס בשיר מאלבומם Surrender. הוק הקים את הלהקות Revenge ו-Monaco. מוריס וגילברט מצידם הקימו להקה בשם ההולם The Other Two (השניים האחרים).

בשנים האחרונות נראה כי ניו אורדר נהיו נינוחים יותר עם עברם כג'וי דיוויז'ן, ואף החלו לנגן בהופעות שירים של הלהקה כגון Transmission ו-Isolation. שתי הלהקות מוצגות בסרט הקולנוע אנשי המסיבות המספר את סיפור עלייתה ונפילתה של חברת התקליטים פקטורי, עם בעליה ולהקותיה.

אלבומה האחרון של הלהקה יצא ב-27 במרץ 2005, בשם Waiting For The Sirens' Call לביקורות טובות מהתקשורת. לפי פיטר הוק, בזמן הקלטת האלבום האחרון הספיקה הלהקה לכתוב ולהקליט מספיק חומרים לאלבום נוסף.

בטקס פרסי ה-NME של 2005, זכתה ניו אורדר בפרס "גאונים אלוהיים", השווה ערך לפרס על מפעל חיים. בין האמנים האחרים שזכו בפרס בעבר נמצאים הקלאש, אוזי אוסבורן וההאפי מאנדייס. עשור אחרי האלבום האחרון הודיעו חברי הלהקה על הוצאה של אלבום חדש, הראשון ללא פיטר הוק, Music Complete שיצא לחנויות ב-25 בספטמבר 2015.

ב-8 בספטמבר 2020 ,הוציאה הלהקה שיר חדש בשם Be a Rebel שזכה למיליוני צפיות.

הפסדי הסינגל Blue Monday עריכה

בשנת 1983 הוציאה ניו אורדר את הסינגל Blue Monday. הלהקה החליטה להוציא את הסינגל אך ורק בגרסת 12" בעטיפה מיוחדת בצורת דיסקט מחשב ענקי. הסינגל היה להצלחה גדולה, והפך לאחר זמן קצר לסינגל ה-12" הנמכר ביותר בכל הזמנים. אך בשל ניהולה הכושל של חברת התקליטים פקטורי, עלות ייצור העטיפה הייתה גבוהה מהמחיר בו נמכר הסינגל, דבר שיצר הפסד של כ-£0.20 על כל תקליט שנמכר. כתוצאה מכך, נוצר מצב אירוני בו ככל שהסינגל הצליח ונמכר ביותר עותקים, כך הפסידה הלהקה והחברה יותר כסף והגיעה לסף פשיטת רגל.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים

  • 1981 - Movement (מקום 30 בבריטניה)
  • 1983 - Power, Corruption & Lies (מקום 4 בבריטניה)
  • 1985 - Low Life (מקום 7 בבריטניה ו-94 בארצות הברית)
  • 1986 - Brotherhood (מקום 9 בבריטניה ו-161 בארצות הברית)
  • 1989 - Technique (מקום 1 בבריטניה ו-32 בארצות הברית)
  • 1993 - Republic (מקום 1 בבריטניה ו-11 בארצות הברית)
  • 2001 - Get Ready (מקום 6 בבריטניה ו-41 בארצות הברית)
  • 2005 - Waiting for the Sirens' Call (מקום 5 בבריטניה, 15 באוסטרליה ו-19 באירלנד)
  • 2013 - Lost Sirens
  • 2015 - Music complete

אוספים

  • 1987 - Substance (מקום 1 בבריטניה ו-36 בארצות הברית)
  • 1995\1994 - The Best of New Order (מקום 4 בבריטניה ו-78 בארצות הברית)
  • 1995 - The Rest of New Order (מקום 4 בבריטניה)
  • 2002 - International
  • 2002 - Retro
  • 2011 - Total- From Joy Division to New Order

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניו אורדר בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניו_אורדר&oldid=38275990"