ויטמין B3
ויטמין B3 הוא ויטמין שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק הגלוקוז ובמטבוליזם של חלבון. הוא משפיע גם על מערכות העצבים והעיכול.
 | |
  |
שתי מולקולות דומות נקראות ויטמין B3 - ניאצין וניקוטינאמיד. ניאצין (קרוי גם חומצה ניקוטינית) היא נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן וניקוטינאמיד היא האמיד של ניאצין. בבני אדם, המרת הטריפטופן לניאצין מתבצעת בכבד בקצב איטי למדי, לכן חיוני לצרוך ניאצין מהמזון. מחסור מתמשך בניאצין עלול לחולל את המחלה הקטלנית פלגרה. בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.
מזונות עשירים בוויטמין B3: מהחי – איברים פנימיים, דגים, בשר לסוגיו, ביצים ומוצרי חלב. מהצומח - שומשום, דגנים מלאים (4-29.5 מ"ג ל-100 גרם), אגוזים, קטניות, נבטים.
צריכה מקסימלית מותרת: 1.5 עד 6 גרם ליום (בהוראת רופא). צריכה מעל לכמות זו, או צריכה של ניאצין כתוסף תזונה (שמתפרק מהר) עשויה לגרום להרחבת כלי הדם, עקצוץ בעור, הפרעות במערכת העיכול והרגשת בעירה בפנים. כ-10% מהאוכלוסייה עשויים לסבול מתופעת לווי של הרגשת בעירה בכל הגוף (באנגלית: Niacin Flush) גם במינון נמוך מאוד, כאשר ניאצין נלקח כתוסף תזונה.
ויטמין B3 בעל סגולות רפואיות חשובות בגוף האדם, שכן הוא מסייע בהתפתחות תאי עצב ומעלה את סיכוי ההישרדות שלהם.[1] כמו כן, צריכה אופטימלית של וויטמין B3 מסייעת בהפחתת ניוון עצבי ומורידה את הסיכוי לפיתוח מחלות כמו דמנציה והפרעות נוירולוגיות.[2]בניסוי שנערך על עכברים נמצאו שיפורים בריאותיים כמו הארכת תוחלת חיים, ירידה בהתפתחות אלצהיימר, מניעה של אובדן שמיעה והידרדרות בראייה.[3] לצורת האמיד בוויטמין B3 מסוג ניקוטינאמיד יכולת לסייע בטיפול בבעיות עור שונות, בין היתר שלפוחיות בעור, אקנה, הזדקנות של תאי עור ודלקות עור. בנוסף לכך, מספר מחקרים מצביעים על יעילות נגד התפתחות סרטן עור.[4] יתרה מכך, מחקרים חדשניים שבוצעו על שיער אנושי, סייעו לפיתוח שיטה לזיהוי מולקולת הניקוטינאמיד שידועה כצורת אמיד בויטמין B3. בעזרת גילוי זה בדיקות שיער משמשות לטווח הארוך והקצר כבדיקות קליניות לכימות ערכי הניקוטינאמיד ובדיקות משלימות, וביניהן בדיקות שתן ודם.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- אלכס אברוטין, ויטמנים - למה, כמה ואיך? אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
- בן-עמי סלע, ויטמין B3, ניאצין - Vitamin B3, ויקירפואה
- ויטמין B3, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Valeria Gasperi, Matteo Sibilano, Isabella Savini, Maria Catani, Niacin in the Central Nervous System: An Update of Biological Aspects and Clinical Applications, International Journal of Molecular Sciences 20, 2019-02-23, עמ' 974 doi: 10.3390/ijms20040974
- ^ Valeria Gasperi, Matteo Sibilano, Isabella Savini, Maria Catani, Niacin in the Central Nervous System: An Update of Biological Aspects and Clinical Applications, International Journal of Molecular Sciences 20, 2019-02-23, עמ' 974 doi: 10.3390/ijms20040974
- ^ B. Poljsak, I. Milisav, Vitamin B3 forms as precursors to NAD+: Are they safe?, Trends in Food Science & Technology 79, 2018-09, עמ' 198–203 doi: 10.1016/j.tifs.2018.07.020
- ^ Andrew C Chen, Diona L Damian, Nicotinamide and the skin, Australasian Journal of Dermatology 55, 2014-08, עמ' 169–175 doi: 10.1111/ajd.12163
- ^ Sundus M. Sallabi, Aishah Alhmoudi, Manal Alshekaili, Iltaf Shah, Determination of Vitamin B3 Vitamer (Nicotinamide) and Vitamin B6 Vitamers in Human Hair Using LC-MS/MS, Molecules 26, 2021-07-25, עמ' 4487 doi: 10.3390/molecules26154487
