ניקול שרזינגר
ניקול שרזינגר (באנגלית: Nicole Scherzinger; נולדה ב-29 ביוני 1978) היא זמרת-יוצרת, רקדנית ושחקנית אמריקאית. שרזינגר היא הסולנית של אחת מלהקות הבנות המצליחות ביותר בהיסטוריה "הפוסיקט דולז".
 | |
| שרזינגר, 2012 | |
| לידה |
29 ביוני 1978 (בת 45) הונולולו, הוואי, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | ניקול פרסקוביה אליקולני ולינטה |
| מוקד פעילות |
לוס אנג'לס  |
| תקופת הפעילות | מ-1999 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת רייט סטייט, duPont Manual High School, Youth Performing Arts School |
| עיסוק | זמרת, כותבת שירים, רקדנית, שחקנית, אישיות טלוויזיה, מעצבת אופנה, מפיקה מוזיקלית, נדבנית |
| סוגה | פופ • דאנס-פופ • R&B |
| סוג קול |
סופרן לירי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים | Polydor, A&M, Epic |
| בן או בת זוג |
Thom Evans (2019–?) ניק קאנון (1999–1999) לואיס המילטון (נובמבר 2007–פברואר 2015) הארי סטיילס (2014–2014) |
|
nicolescherzinger | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בשם ניקול פרסקוביה אליקולני ולינטה בהונולולו, הוואי שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית. אביה ממוצא פיליפיני, ואימה ממוצא אוקראיני וילידי-הוואי. הוריה של שרזינגר נפרדו כשהייתה קטנה, והיא עברה עם אמה ואחותה קא'לה ללואיוויל שבמדינת קנטקי, שם גדלה עם אב חורג ממוצא גרמני-אמריקאי בשם גארי שרזינגר. היא החלה להשתמש בשם משפחתו לאחר שאימץ אותה. שרזינגר התחנכה בבתי ספר קתוליים שמרניים. היא למדה בתיכון בעיר ולאחר מכן בבית ספר לאמנויות, שם למדה משחק. היא שיחקה בהצגות בעיר, ולמדה משחק במוסד אקדמי לתיאטרון.
קריירה עריכה
1999–2001 עריכה
כניסתה הראשונה לסטודיו להקלטת שירים הייתה ב-1999, אז שרה את קולות הרקע לאלבום "Days of the New" של להקת הרוק "Days of the New". היא גם הקליטה שני שירים עם בארי דרייק (F.O.B), שיצאו בשנת 2001.
אדנס קראש עריכה
ב-2001, התמודדה ניקול לתוכנית "Popstars" של ערוץ The WB. במהלך התוכנית נבחרו חמש בנות, שהפכו ללהקת בנות בשם "אדנס קראש" ששרה בעיקר פופ. בשנת 2001 הוציאה הלהקה סינגל ראשון, "Get Over Yourself". הסינגל הפך ללהיט גדול, הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות ונכנס לעשיריית הסינגלים החמים של מצעד הבילבורד. הסינגל שני שיצא היה "Love This Way" ולא הצליח להגיע לרמת ההצלחה של קודמו. במקביל לצאת הסינגל יצא אלבום הבכורה שלהן, "Popstars", על שם התוכנית שבה הן נתגלו. האלבום כשל במצעדים ובמכירות והביקורות לגביו היו חלוקות. לאחר הכישלון המסחרי של האלבום, התפרקה הלהקה בסוף שנת 2002.
כותבת השירים קארה דיגוארדי גילתה את הפוטנציאל הטמון בניקול בעת העבודה על השיר "Two Way" שנכלל באלבומן של "אדנס קראש". בהמשך היא כתבה שירים לאלבום הבכורה של הפוסיקט דולז, PCD, ולאלבום הסולו של ניקול, "Her Name Is Nicole", שלבסוף נגנז.
2001–2003 עריכה
בשנת 2003, לאחר ההתפרקות של אדנס קראש, ניקול עבדה על מספר שירים הקשורים לצעדים שיווקיים תחת שם הבמה ניקול קאה. בין השירים, גרסת כיסוי ללהיט "Breakfast in Bed" (במקור של UB40 עם כריסי היינד) לפסקול הסרט "50 דייטים ראשונים". ניקול עבדה עם יושיקי היאשי על מיזם המוזיקה "Violet UK". היא שרה את הגרסה האנגלית ל-"I'll Be Your Love" בהופעה חיה עם התזמורת הסימפונית NHK. השיר הופיע גם באלבום "Exposition of Global Harmony" שהוא אוסף של אומנים שונים.
הפוסיקט דולז עריכה
ערך מורחב – הפוסיקט דולז
ביוני 2004 הצטרפה ניקול ללהקת הבנות הפוסיקט דולז. ניקול היא סולנית הלהקה, המבצעת את השירים. שאר הבנות מצטרפות בקולות רקע.
הלהקה התחילה את דרכה בשירה בפסקול הסרט "תפוס ת'כריש" בביצוע חידוש לשיר של לבל. כמו כן הלהקה גם השתתפה בפסקול הסרט "הנרקוד", בביצוע השיר "Sway" (חידוש ללהיט של מייקל בובליי). ואף הוא לווה בוידאו קליפ המציג את הבנות רוקדות על במה במועדון. שני השירים נכנסו לאלבום הבכורה של הלהקה, "PCD", כרצועות בונוס. הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה, "Don't Cha" שבו מתארח הראפר באסטה ריימס, הפך ללהיט והגיע למקום הראשון ב-16 מדינות שונות. הוא היה מועמד לשבעה פרסים שונים בטקסי ה-MTV וגראמי. לאחר הצלחת הסינגל, הופץ לחנויות אלבום האולפן הראשון של הלהקה, "PCD", שקיבל שלושה מעמדי פלטינה בארצות הברית וארבעה באנגליה. הסינגל השני שהוציאו היה "Stickwithu", בלדה שקטה שהפתיעה את המבקרים לאחר להיט קצבי במיוחד כמו "Don't Cha". הסינגל הצליח להפתיע כשכבש את המקום הראשון בחמישה מצעדים (בהם אנגליה). לאחר מכן יצאו ארבעה סינגלים נוספים: "Beep" (עם will.i.am), "Buttons" (עם סנופ דוג), "I Don't Need a Man" ו-"Wait a Minute" (עם טימבלנד), כל הסינגלים כבשו את המקומות הראשונים במצעדים ולוו בקליפים.
הלהקה זכתה להצלחה ענקית בארצות הברית, בבריטניה ובכל העולם. הלהקה הוכתרה כאחת מלהקות הבנות המצליחות ביותר בהיסטוריה כולה. שירי הפוסיקט דולז הפכו לקלאסיקות פופ מוערכות ואפילו אייקוניות. האלבום הראשון של הלהקה, 'PCD' יצא ב-2005. האלבום השני 'Doll Domination' יצא ב-2008. הלהקה פעלה משנת 2004 עד שנת 2009. בשנת 2009, הלהקה התפרקה.
ב-30 בנובמבר 2019, הוכרז כי חברות הלהקה יתאחדו ויצאו לסבב הופעות במהלך שנת 2020.
דואטים עריכה
בזמן השתתפותה בלהקת הפוסיקט דולז, הרבתה שרזינגר לשתף פעולה עם אמנים רבים (רובם גברים) בדואטים ו"הופעות אורח" באלבומים. בשנת 2005 שיתפה פעולה עם הזמר שאגי, זמר האופרה ויטוריו גירגולו והראפר ויל סמית'. בשנת 2006 הקליטה דואט עם אבאנט (שעבד עם הפוסיקט דולז) והתארחה בלהיט הענק "Come To Me" של הראפר דידי שלווה בקליפ. בשנת 2007 הקליטה דואט משותף עם זמרת הרית'ם אנד בלוז ריהאנה, "Winning Women", שהוקלט במסגרת פרסומת לדאודורנט לנשים. השיר מאופיין במקצב היפ הופ השונה מסוג השירים שמקליטות שתי הזמרות. השיר לווה בקליפ המציג את שרזינגר וריהאנה באולפן ההקלטות, במסגרת ישיבה ובמסיבת עיתונאים. כמו כן, היא התארחה בעיקר באלבומים של ראפרים כמו 50 סנט, טימבאלנד ועוד.
אלבומי סולו עריכה
ב-2010 הוציאה שרזינגר סינגל ראשון "Whatever U Like", הגיע למקומות יחסית נמוכים במצעדים. הקליפ לסינגל מראה את שרזינגר בבגדים חושפניים רוקדת בתוך קופסה, משתכשכת בבריכה והולכת על אבנים רותחות. שון גארט מופיע בקליפ (זוהי הפעם הראשונה שהוא מופיע בקליפ) בבגדי ראפר כשאורות מעמעמים את דמותו. T.I. המתארח בשיר מופיע בתוך הקופסה מחובק עם שרזינגר בבגדים יחסית השונים מבגדיו הרגילים. הקליפ לשיר שודר רבות בערוץ המוזיקה MTV ואף זכה לפתוח את טקס פרסי ה-VMA כשהראפר ליל ווין מחליף את T.I. בביצוע קטע הראפ בשיר.
הסינגל השני מתוך האלבום, "Baby Love", הגיע למקומות גבוהים יותר מ-"Whatever U Like" אך הצליח פחות בקרב הציבור. הקליפ לשיר מציג את שרזינגר צופה בחופשה שלה עם בן זוגה במחשב. רוב הקליפ מציג את החופשה, ברובה בספינה הפרטית שלה או משתזפת על חוף הים. בשיר מתארח will.i.am שגם הפיק אותו. באותם ימים שבהם יצא הסינגל, יצא הסינגל של will.i.am, "I Got It From My Mama", שבו מתארחת שרזינגר. בקליפ לשיר (הדומה מעט לקליפ של "Baby Love") שרזינגר אינה משתתפת והבחורות בקליפ שרות את החלק שלה. גם על עטיפת האלבום והסינגל שמה אינו מצוין. בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה הופיעה שרזינגר עם השיר במחרוזת שלה ושל will.i.am (שכללה בין השאר את השיר "I Got It From My Mama"). בהמשך הוציאה ניקול את השיר "Poison" שזכה להצלחה גדולה בבריטניה.
ב-2011 שרזינגר הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה, "Killer Love". הכולל את הלהיטים "Right There" ו-"Don't Hold Your Breath" שזכו להצלחה בארצות הברית, בבריטניה וברחבי העולם. באותה השנה יצאו הסינגלים "Wet" ו-"Try With Me" שזכו להצלחה סבירה לעומת האחרים. ב-2013 הוציאה ניקול את הסינגל "Boomerang" שלבסוף לא נכנס לאלבום הסולו השני. ב-2014 שרזינגר הוציאה את אלבום הסולו השני שלה, "Big Fat Lie", הסינגל הראשון מהאלבום היה "Your Love" שזכה להצלחה. האלבום לא יצא בארצות הברית, ולא זכה להצלחה מסחרית כמו האלבום הקודם. באותה השנה יצאו הסינגלים "Run" ו-"On the Rocks" כחלק מהאלבום. ב-2015 ניקול ממשיכה לעבוד אלבום האולפן השלישי במספר, כשדלפו הרצועות "Freak" ו-"Wild Dream" השייכים לאלבום הגנוז.
טלוויזיה וקולנוע עריכה
בספטמבר 2011 התפרסם[1] כי שרזינגר תחל לעבוד כמגישה בתוכנית האירוח של קונאן אובריין. מספטמבר 2011 עד ינואר 2012, הייתה שרזינגר חלק מצוות השופטים של תוכנית הכישרונות האמריקאית "The X Factor", אך הועברה לגרסה הבריטית על ידי סיימון קאוול, יוצר ומפיק התוכנית. בעונתה הראשונה שם כשופטת, זכה מתמודדה ג'יימס ארתור. בנוסף, היא הייתה הראשונה שהגיעה עם כל שלושת מתמודדיה לשבוע התשיעי, כאשר שניים מהם הגיעו לגמר. בעונה העשירית של "רוקדים עם כוכבים", זכתה במקום הראשון יחד עם הרקדן דרק האף'. שרזינגר השתתפה בסרט "גברים בשחור 3" בתור החברה של בוריס והיה זה סרטה הראשון של שרזינגר. ב-2015 השתתפה ניקול בתוכנית "I Can Do That" ששודרה בארצות הברית וניצחה בתוכנית. באותה השנה ניקול הופיעה בטקס יום העצמאות של ארצות הברית. ב-2016 שרזינגר חזרה להיות חלק מצוות השופטים של תוכנית הכישרונות הבריטית "The X Factor" ודיבבה את דמותה של סינה, אמא של מואנה, בסרט האנימציה "מואנה".
בשנת 2019 עלתה תוכנית המציאות "הזמר במסכה" ברשת FOX שהיא מבוססת על פורמט קוריאני באותו שם, בו משתתפים ידוענים ששרים קאברים לשירים מפורסמים כשהם לבושים בתחפושות מכף רגל ועד ראש ובמסכות פנים שמסתירות את זהויותיהם. שרזינגר משמשת כחברת פאנל ושופטת בתוכנית לצדם של ג'ני מקארתי, רובין ת'יק וקן ג'ונג.
חיים אישיים עריכה
בין השנים 2007–2015 ניהלה מערכת יחסים ידועת עליות ומורדות עם נהג המרוצים הבריטי לואיס המילטון. משנת 2015 עד 2018 הייתה בת זוגו של הטניסאי הבולגרי גריגור דימיטרוב.[2]
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומי אולפן עריכה
- 2011: Killer Love
- 2014: Big Fat Lie
הופעות עריכה
סיבוב הופעות עריכה
- 2012: The Killer Love Tour
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ניקול שרזינגר
ניקול שרזינגר, ברשת החברתית פייסבוק
ניקול שרזינגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניקול שרזינגר, ברשת החברתית אינסטגרם
ניקול שרזינגר, ברשת החברתית טיקטוק
ניקול שרזינגר, סרטונים בערוץ היוטיוב
ניקול שרזינגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר AllMovie (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר אייטונס (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר ספוטיפיי
ניקול שרזינגר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר Last.fm (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר AllMusic (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר דיזר
ניקול שרזינגר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ניקול שרזינגר, באתר Discogs (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר Songkick (באנגלית)- ניקול שרזינגר, באתר Genius
- ניקול שרזינגר, באתר SecondHandSongs
ניקול שרזינגר, באתר בילבורד (באנגלית)
ניקול שרזינגר, באתר טיידל (באנגלית)- האתר הרשמי של הפוסיקט דולז
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ חדשות nana10, לא יכול להוריד ממך את העיניים: קונאן אובריין בהה במחשוף הנדיב של ניקול שרזינגר, באתר nana10, 21 בספטמבר 2011
- ^ Nicole Scherzinger and boyfriend Grigor Dimitrov find it hard to balance love and work, msn.com, 25 ביוני 2018