נישואים בדת הבהאית

הדת הבהאית רואה במוסד הנישואין דבר קדוש שמטרתו לאחד את התא המשפחתי. הבהאים אינם מאמינים בכפיית אמונתם על מי שאינו חבר דת ומשתדלים שלא להגביל את בני הדת בבחירת בן הזוג, מעבר לחוקים האזרחיים של המדינה שבה הוא גר. כתוצאה מכך, הבהאים רשאים לערוך כל טקס דתי או אזרחי של נישואין אך הם מחויבים גם בעריכת טקס בהאי. בישראל בני הדת הבהאית יכולים להתחתן בנישואים בהאים אך הדת אינה מוכרת באופן רשמי.

גישה לנישואין

הדת הבהאית רואה במוסד הנישואין כדבר קדוש המחבר בין גבר ואישה, בצורה שווה. הם הראשונים שהכירו בשוויון בין גבר ואישה בנישואין. הנישואין כה חשובים בדת כיוון שהם מהווים בסיס לחיים מוצלחים של הילדים. המצב האידיאלי של בהאי הוא בחיי הנישואין וזוהי השאיפה שלהם. מכיוון שזוגות חד מיניים לא יכולים להקים משפחה בצורה טבעית, הבהאיים לא תומכים בנישואין חד-מיניים. זהו קשר נצחי שניתן להפירו רק בתנאים מיוחדים וקיצוניים. הבהאים מאמינים שבין זוג נשוי צריך להתקיים חיבור של שתי הנשמות. חיבור ״אמיתי״ הבא לידי ביטוי בעולם הזה. כלומר החיבור שיש בניהם הוא חיבור של אהבה אמיתית ואיתנה, הוא חיבור שעובר את העולם הזה. לכן הם מאמינים שהנישואין הם לא זמניים רק לעולם הזה אלא נצחיים ועוברים איתם לעולם הבא. מתוך אמונה זו נובעת הגישה שלהם לגירושין והצורך באישור של ההורים.

על פי הדת הבהאית, מכיוון שהנישואים הם זהו מוסד קדוש ונצחי ניתן להתיר את הנישואין רק בנסיבות מיוחדות:

• היעדרות הבעל
• מוות
• גירושין מותרים רק במקרים מיוחדים (לפני קיום יחסי אישות ניתן להתגרש בלי קושי מיוחד).

בעת היפרדות הזוג בגירושין ייקבעו המשמרות והמזונות בהתאם לדין האזרחי של המדינה בה חיים הזוג.

הכרה בנישואין במדינת ישראל

הדת הבהאית מוכרת בישראל באופן חלקי. אין בית דין רשמי המנוהל על ידי אנשי הדת בישראל השופט את הקהילה המקומית בדבר נישואין וגירושין. אולם, קיימת מחלקה בהאית במשרד הדתות האחראית לתקצוב הדת וטיפול בסוגיות הנוגעות לדת. כמו כן, לאנשי הדת אשר מגיעים להתגורר במדינה מתוקף תפקיד דתי זכויות מיוחדות. אנשי דת המתגוררים במדינה ורוצים להינשא בישראל יכולים לבקש היתר מיוחד ממשרד הדתות ולערוך את טקס נישואין במרכז הבהאי בחיפה. את הזכויות הללו ניתן לראות על ידי כך שהמדינה מביאה טפסים לאישור נישואין למרכז הבהאי בחיפה.

מאפיינים של הנישואין

בחירת בן הזוג

בן הזוג נבחר בשידוך לאחר גיל 15 (במדינות בהן גיל הנישואין גבוה מ-15, הבהאים יתנהלו על פי הדין המקומי ויתחתנו רק לאחר הגיל המותר בחוק). חייבת להתקיים הסכמה של שני הצדדים ושל ההורים לשידוך. ניתן להתחתן עם אדם שאינו חבר בדת הבהאית אך ישנו קושי לעשות כן. זאת, משום שההורים של בן הזוג השני צריכים להסכים אף הם לנישואין, ולא כל הדתות האחרות מקבלות נישואים בין בני דתות שונות בקלות. דרגת הקרבה המותרת אינה קבועה על פי החוק הבהאי. הסוגיה נמצאת בדיונים בבית הצדק העולמי, עד להחלטתו בני הדת נוהגים ללכת לפי מנהג המקום שבו הם מתגוררים. הנישואין הם מונוגמיים. על פי ההלכה מותר לגבר לשאת שתי נשים אך מובהר בהלכה שמצופה מגבר להסתפק באישה אחת.

הלכות

תקופת האירוסין או שידוכין לא תעלה על 95 ימים ואם לא התחתנו בתום התקופה יהיה עליהם להתארס מחדש. חובה זאת קיימת על מאמינים שהגיעו מפרס וממשיכים את המסורות הפרסית. מאמינים במערב אינם מחויבים להלכה זאת. אם הזוג מעורב הלכה זאת אינה מחייבת על מנת לא לכפות על בן הזוג המערבי את התרבות הפרסית. אין איסור על קיום טקס נישואים אזרחי או טקס נישואין של דת אחרת אבל קיימת חובה לבצע את הטקס הבהאי בנוסף.

זכויות בני הזוג

אישה וגבר שווים זה לזה בזכויותיהם. קיים איסור על הבעל להכות את אשתו. שניהם יכולים להגיש בקשה להפסקת הנישואין (גירושין). הגבר יכול להתחתן עם אישה נוספת, אבל פוליגמיה אינה מומלצת על פי ההלכה ועליו להסתפק באישה אחת. לעומת זאת האישה אינה יכולה להינשא לגבר נוסף.

מוהר

הגבר צריך לשלם לאישה סכום מינמלי של 19 "מת'קאל" כסף טהור אם הם גרים בכפר או 19 "מת'קאל" זהב טהור אם הם גרים בעיר. הוא יכול לשלם עד 95 "מת'קאל" אך הבהאים מעודדים לשלם את הסכום המינימלי. מטרת התשלום היא לסמן את הפורמליות של טקס הנישואין. אם הגבר לא יכול לשלם מיידית את הסכום הוא יכול לתת לה כתב התחייבות לתשלום עתידי. הגבר יכול להתנות את המוהר בבתולין של אשתו. במקרה שהוא עושה כן ולאחר הנישואין מתברר שאשתו אינה בתולה כפי שטענה הוא זכאי לקבל את הכסף בחזרה.

טקס הנישואין

לפני הטקס בני הזוג צריכים ליצור קשר עם המועצה הבהאית המקומית על מנת לקבל אישור לחתונה, כאשר הם ניגשים למועצה עליהם להביא עימם:

1. אישור אזרחי לנישואין במקומות בהם קיים מוסד של נישואין אזרחיים.
2. חוזה חתום על ידי ההורים החיים של בני הזוג, שמאשר את הסכמתם לחתונתם (ניתן להביאו בכתב או בע"פ).
3. שני עדים מעל גיל 21 אותם בחרו הזוג או לחלופין להסכים לעדים שנבחרו על ידי המועצה. על העדים להיות אנשים אמינים שניתן לסמוך על השבועה שלהם. תנאי זה נקבע על ידי שני דברים; המוניטין שלהם בחברה והאמונה שלהם באלוהים (של כל דת) על מנת שהשבועה שלהם תהיה נאמנה.
4. הוכחה לתשלום המוהר או כתב התחייבות לתשלום עתידי.

הטקס במקומות שבהם ניתן נערך מול מועצה של 9 אנשים (נשים וגברים) ובנוכחות של שני עדים כשרים. במקומות בהם אין מועצה הוא נערך מול שני עדים כשרים ואם יכול להגיע נציג של המועצה. הטקס עצמו הוא קצר ביותר, עורך הטקס מבקש מבני הזוג להגיד את תפילת הנישואין והם עונים על כך: "אנו, כולנו, באמת נציית לרצון האל" הם נשאלים האם הם מוכנים להינשא זה לזו ועל שניהם להשיב על השאלה בחיוב על מנת להינשא. לאחר מכן שואלים שוב את ההורים החיים או האפוטרופסיים של שני בני הזוג האם הם מאשרים את הנישואים. לאחר מכן עליהם לחתום על חוזה הנישואין ולתת אותו לנציגי המועצה שנמצאים בטקס. את תעודת הנישואין מנפיקה המועצה לאחר מכן בשלושה עותקים; אחד לבעל, אחד לאישה ואחד למועצה. במקרה של נישואין עם מישהו שאינו בהאי, ניתן לערוך את הטקס הבהאי במקום הפולחן של הדת האחרת. בנוסף ניתן לקיים את טקס הנישואין של הדת השנייה כל עוד הבהאי לא צריך להתחייב שהוא אינו מאמין בדת אחרת כחלק מהטקס. במקרה של עריכת הטקסים בזה אחר זה צריך להיות ברור שהופסק הטקס של הדת הראשונה והתחיל הטקס הבהאי ואין לשלב את שני הטקסים ביחד. שני הטקסים צריכים להתקיים לפני מימוש הנישואין אבל אין זה משנה איזה טקס הוא ראשון. הגשת אלכוהול מותרת בחתונה מעורבת בלבד אם מי שאינו בהאי רוצה בכך, אך קיים איסור להגיש אותו למשתייכים לדת הבהאית.

פקיעת נישואין

מוות

בן הזוג שמתאלמן יכול להינשא מחדש ללא הגבלות שונות מאלה שקיימות על אדם רווק. מהאישה מצופה לחכות את כמות הזמן הנהוגה על פי מנהג המקום אך לא קיים פרק זמן אליו היא מחויבת.

היעדרות הבעל

1. עזב את העיר ולא חזר במועד שאמר - על האישה לחכות 9 חודשים ולאחר מכן היא יכולה להינשא בשנית אלא אם היא יודעת שהוא בחיים.
2. הגיעה ידיעה על ידי שני עדים נאמנים שהוא לא בחיים - על האישה לחכות 9 חודשים ולאחר מכן היא יכולה להינשא בשנית.
3. נסע ולא אמר מתי ישוב, ולאחר מכן נעלם - על האישה לחכות שנה ולאחר מכן היא יכולה להינשא בשנית.

גירושין

עילות גירושין

רצון לגיטימי של בני הזוג בהתאם לשיקול הדעת של המועצה המקומית.

זכויות וחובות בני הזוג

שניהם זכאים להגיש בקשה לגירושין במועצה המקומית. אם הבקשה מגיעה לאחר שהתקיימו יחסי אישות עליהם להמתין שנה כאשר הם חייבים בנפרד לנסות להגיע לשלום בית, לאחר תום השנה הם יוכלו להתגרש אם עדיין ירצו בכך, כאשר מספיק רצון של אחד מן הצדדים על מנת שהגירושין יתקיימו. אם הבקשה היא טרם קיומם של יחסי אישות, בני הזוג יכולים להתגרש במיידית.

חתונה לאחר הפסקת הנישואין

שני בני הזוג יכולים להינשא בשנית לאחר הגירושין מבלי שקיימות מגבלות מיוחדות, אך הרצון להינשא לאחר לא יכול להיות העילה לגירושין של בני הזוג. אם ישנו נוהג במקום מגוריהם של בני הזוג מקובל לקיים אותו.

טקס הגירושין

לא קיים טקס גירושין אך ישנה חובה להתייצב מול המועצה המקומית הבהאית בתום השנה ולהכריז שהם עדיין רוצים להתגרש.

מזונות ומשמורת

מזונות אישה

הבעל צריך לשלם לאישה מזונות במשך השנה בה הם פרודים, אלא אם הפירוד הוא רצון האישה וסיבתו אינה לגיטימית. מזונות אלו נוצרו על מנת שהאישה תוכל להתקיים בתקופה בה היא אינה נשואה לאף אדם בחברות שבהן אסור לאישה לעבוד.

מזונות ומשמורת ילדים

אין חוקים בהאים בנוגע למזונות ומשמרות, ואלו נקבעים על ידי המועצה האזורית כאשר השיקול המרכזי הוא טובת הילד ותוך התחשבות ביכולת ההשתכרות של שני ההורים. בגיל בגרות יכול הילד להיות לבחור היכן הוא רוצה לגור. מכיוון שהסכם הגירושין כולל את המזונות והמשמורת ועליו לעבור אישור של בית משפט במדינות המערב, ניתן להניח שהסכם זה יהיה תואם את הערכים של המדינה בה מתגורר הזוג. אין קביעה הלכתית על חובה במזונות ילדים על פי החוק הבהאי.