נישואי קרובים

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

נישואי קרובים הם נישואים של אדם עם קרוב משפחה. ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים, אך מידת הקרבה של הקרובים שעליהם חל האיסור משתנים מחברה לחברה. יחסי מין בין לאח ולאחות ובין הורים לילדיהם אסורים כמעט בכל חברה אנושית. מהאיסור על קיום יחסי מין בין קרובים נגזר האיסור על נישואים בין קרובים אלה. לעומת זאת, נישואי קרובים שלא נאסרו היו רווחים למדי.

האיסור על גילוי עריות

ערך מורחב – גילוי עריות

ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים. אנתרופולוגים תוהים, זה שנים, מהו מקורו של איסור כמעט-אוניברסלי זה, ונתנו לכך מגוון הסברים:

• הסבר אבולוציוני: אנתרופולוגים ביולוגיים טענו כי מקור האיסור הוא אבולוציוני - אוכלוסיות של בעלי חיים ובכללם האדם שלא היה נהוג בהן גילוי עריות, ייבררו על ידי ברירה טבעית ויישרדו, שכן יש בהן שכיחות נמוכה יותר של מומים גנטיים וישנו מגוון גנטי גדול.
• קירבה מולידה סלידה: האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קירבה מולידה סלידה - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות.
• הסבר פרוידיאני: לטענת זיגמונד פרויד קיימת משיכה בין קרובים ומקורו של האיסור על גילוי עריות הוא בסופר אגו.
• הסבר פונקציונליסטי: האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה.
• איסור גילוי עריות כמביא לחליפין: לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות.

במיתולוגיה

במיתולוגיה היוונית בולט סיפורו של אדיפוס, שבטעות נישא לאמו, חרף מאמציו להימנע מכך. בטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס, העוסקת בסיפור זה, כאשר נודע הדבר לאדיפוס, הוא עוקר את שתי עיניו ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו, ואשתו-אמו מתאבדת.

בעת העתיקה

נישואי אח ואחות רווחו בחצר המלוכה של מצרים העתיקה.

בדתות

יהדות

איור המתאר את יעקב גולל את האבן לבת דודו רחל, כדי לרעות את צאן אביה לבן, לפני נישואיהם

בתנ"ך מתוארים מקרים רבים של נישואי קרובים. אברהם, לקח לאשה את שרה, בת דודו הרן, יצחק נשא את רבקה בת משפחתו, ויעקב נשא את רחל, בת דודו לבן הארמי. לפי מדרשי חז"ל‏^[1], תאומה נולדו עם כל אחד מבני יעקב ושבו ונשאון. גם עמרם, בנו של לוי נשא את יוכבד דודתו. לפי הסברו של המהר"ל, נישואי קרובים נחשבו לדבר הגון מאוד בטרם נאסרו על ידי התורה, ולכן גם נישואי אחות או דודה, שנחשבים לאיסור עריות, היו מותרים ואף נחשבו מצווה לפני האיסור במעמד הר סיני.

איסור עריות אוסר על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה: אב ובתו, אם ובנהּ, אח ואחות, וכן נכללים באיסור זה אם חורגת, כלה, דודה (אך לא האחיינית), גיסה, חמות, נכדה ועוד. איסור זה הוא מהחמורים ביותר – אחד משלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". מאיסור זה נגזר איסור על נישואים בין קרובי משפחה אלה.

בהיימנות של קהילת ביתא ישראל נאסרים נישואי בני דודים עד דרגה שביעית, הנקראים זמד.

אל מול איסורים אלה, מצוות ייבום מחייבת אדם, שאחיו מת בלא שהשאיר אחריו צאצאים, לייבם את אשת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.

נצרות

בנצרות נאסרו נישואי קרובים אלא באישור הכנסייה.

אסלאם

בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה" כלומר מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לחוקי העריות ביהדות אסורה גם אשת האב ונישואים לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית אוסר האסלאם נישואים לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה.

בחקיקה

ישראל

בישראל הנישואים נערכים לפי כלליהן של הדתות השונות, ובהתאם לכך קרובים שדתם אוסרת עליהם להינשא זה לזה, אינם יכולים להינשא בישראל.

ארצות הברית

בארצות הברית מדינות רבות אוסרות נישואים עם דוד ודודה וברוב המדינות אף אסורים נישואים עם בני דודים ראשונים.

שכיחות

בגלל מגבלות המרחק שהתקיימו בעבר, מעריכים שנישואים רבים היו נישואי קרובים והיה מי שהעריך ש-80% מכל הנישואים בהיסטוריה היו עם בני דודים שניים או קרובי משפחה קרובים יותר ‏^[2]. ההערכה היא שכיום קצת מעל 10% מהנישואים ברחבי העולם הם בין בני דודים שניים או קרובים יותר ‏^[3].

הערות שוליים